יחליפו אותנו? (אילוסטרציה)
יחליפו אותנו? (אילוסטרציה)צילום: iStock

דו"ח של ארגון העבודה הבינלאומי מזהיר מפני התחממות גלובלית שתאיים באופן ממשי על פיריון העבודה בעולם כולו.

על פי הדו"ח תהליך ההתחממות בכדור הארץ יגרום לכך שחלק מהאנשים לא יוכלו לעבוד בתנאי מזג האוויר הקשים שייווצרו ובמקומם יבואו רובוטים.

הפתרון אולי טוב לסוגיית ההתמודדות עם מזג האוויר הקשה, אבל האם המשמעות היא פיטורין המוניים בכל רחבי העולם, כלומר עלייה דרמטית של שיעורי האבטלה.

ביומן ערוץ 7 הצבנו את השאלה בפני רונן אהרון, מנכ"ל חברת ABB ישראל העוסקת בהיערכות עולם התעסוקה והטכנולוגיה לעתיד.

כבר בפתח הדברים מרגיע אהרון ומציין כי חששות מהסוג הזה מלווים את האנושות כבר תקופה לא קצרה. "כשחושבים על זה רוב ההמצאות והפיתוחים הגדולים נועדו להחליף בני אדם במשימות רוטיניות, כך טרקטורים, מכונות ומחשבים, כלומר הדיון על הסכנה שבהחלפת אנשים במכונות קיים כבר למעלה ממאה שנה, אבל בפועל כמות המועסקים בשוק גדול ממה שהיה לפני חמישים או מאה שנים".

דוגמא לדבריו מציג אהרון את ארצות הברית שם בתחילת המאה העשרים עסקו כארבעים אחוזים מהתושבים בחקלאות, בעוד כיום רק שני אחוזים עוסקים בחקלאות. המשמעות היא שמיליונים בודדים מאכילים מדינה בת למעלה מ-300 מיליון בני אדם. מכאן ניתן להבין ששוק התעסוקה התרחב לאפיקים שלא היו בעבר או שהיו נגישים רק לאוכלוסייה עשירה.

"ההתמודדות עם נושא החלפת אנשים במכונות כבר הייתה קיימת. הסיבות העיקריות להתרחבות שוק העבודה, גם כשבני אדם מוחלפים על ידי מכונות, הם הגאונות והיצירתיות האנושית והיכולת להמציא את עצמם מחדש כמו בתחומי פיתוח, חופשות, מחשבים וטלפונים שלא היו קיימים עד לא מזמן. בנוסף, ישנו חוסר שביעות הרצון של האנושות מהמצב הקיים. כלומר, אנחנו במצב של צריכה שלא יודעת שובע. עובד ממוצע שרוצה להשיג את רמת חיים של המאה הקודמת יכול לעשות את זה בשליש מהזמן, אבל רוב האנשים לא בוחרים לעבוד שליש מהזמן, אלא לעבוד קשה כדי להשיג את השפע הטכנולוגי שמוצע להם".

"אנחנו על סיפה של מהפכה טכנולוגית שתשנה את הדרך שבה אנחנו מתפקדים ומתקשרים אחד עם השני. לא ניתן לקבוע בוודאות מה הולך לקרות, אבל הנתונים מלמדים על מה שהיה בעבר. אם בוחנים את המהפכה התעשייתית הרביעית, זו שאנחנו בתוכה, קצב השינוי הרבה יותר מהיר מאשר בשלוש המהפכות התעשייתיות הקודמות וקשה לדעת לאן זה יתפתח, אבל יש כמה דברים ברורים: חשיבות בני האדם כמפעילי מערכות הופכת לדרמטית הרבה יותר. אם פורטים תהליכי יצור למודולים סדרתיים נראה שבני אדם בעלי יכולת יצירתית וקבלת החלטות, יכולות שאין לרובוטים, המשמעות היא שלמעורבות בני האדם תהיה חשיבות רבה יותר בתהליך הייצור".

"הנקודה הנוספת היא שישנה חשיבות מכרעת למהלכים שתבצע המדינה. אם אנחנו רוצים לחזק את התעשייה המקומית ולמנוע בריחה של מפעלים לחו"ל ולהפוך ליעד להשקעות בינלאומיות, מוסדות המדינה נדרשים לעודד הטמעת רובוטיקה ומיכון מתקדם. דרושים מספר צעדים כמו הענקת סובסידיות למטמיעי טכנולוגיה, רשות החדשנות יצאה בתכנית לעידוד מפעלים קטנים שמטמיעים טכנולוגיה מתקדמת, אפשר להפחית מיסים או להוסיף עזרה כספית בהשקעה".

מוסיף אהרון קובע כי "התפקיד החשוב ביותר הוא הכוונה והדרכה למקצועות החדשים שלא ניתן להחליף אותם על ידי רובוטים. ככל שנזהה מוקדם יותר נוכל להיערך טוב יותר".

על כך הוא נשאל אם אכן ניתן לקבוע שמקצועות מסויימים לא יוחלפו אף פעם על ידי רובוטים והוא משיב בחיוב וקובע כי הנדסה, תכנון, רפואה, תכנות, שיווק ועוד לא יוחלפו.

האם אכן לא ניתן לצפות שבעתיד רובוטים יחליפו את המתכנתים והמתכננים? "גם הבינה המלאכותית שאנחנו מזהים כתופסת יותר ויותר מקום, עדיין לא הגענו למצב שרובוט יודע לתכנן גשר, מתקן הנדסי או רובוט. אנחנו רחוקים משם".

ומה לגבי רפואה? האם רופאים לא יוחלפו על ידי מערכות שיזהו מחלות, ינתחו שיטות רפואה ויטפלו בחולים במקום רופאים?

"יש סיכוי שרופאים יוחלפו בידי רובוטים אבל לא בטווח הנראה לעין", משיב אהרון ומוסיף: "גם אם זה קיים, בסופו של דבר את היכולת המקצועית לנתח את המקרה הספציפי של חולה שלפניו, אנחנו לא מזהים יכולת מתקדמת כזו בבינה מלאכותית. יש סיכוי שזה יגיע, אבל אנחנו ממש רחוקים מכך".

להערכתו "המקצועות שייעלמו הם מקצועות רוטיניים. אנחנו רואים כניסת רכבים אוטונומיים ורובוטיקה, כך שהדברים ייעשו על ידי מכונות אבל שירותי הסעדה וסיעוד לא יוחלפו".

והאם גם האוכלוסייה המבוגרת תדע לשנות דפוסי עבודה ותעסוקה כדי להשתלב במציאות המשתנה. אהרון משוכנע שאכן כן. "בחלק מהמקצועות אנשים מבוגרים יוכלו לעשות את השינוי. תוחלת החיים עולה מדי שנה. אנשים יותר בריאים והיכולת שלהם ללמוד, לנתח דברים, לקבל החלטות ולהוביל מהלכים יצירתיים לא יורדת עם הזמן אלא להיפך, אבל צריך לשים את הדעת על הנושא הזה. ככל שמוסדות המדינה יפנימו את השינויים בעולם סביבנו מוקדם יותר היכולת להתמודד תהיה טובה יותר".