שנים ארוכות נמתחה על גלי צה"ל ביקורת נוקבת בגלל הטיה פוליטית מובהקת כלפי הצד השמאלי במפה הפוליטית. אלא שבשנתיים האחרונות נושבות רוחות עזות של שינוי בתחנה, בניצוחו של מפקד התחנה שמעון אלקבץ שנכנס לתפקידו ביוני 2017. זה התחיל בשינוי הדרגתי של לוח השידורים, שהביא לכניסתם של עיתונאים כדוגמת ישי שנרב, אמיר איבגי ויעקב ברדוגו למשבצות שידור יוקרתיות, המשיך בשורה של פרויקטים, כדוגמת ימי שידורים מהפריפריה וסיירת הפלייליסט שנועדה לתת לחיילים מכלל צה"ל לקחת חלק בבחירת השירים שיושמעו בתחנה, והגיע לשיא חדש בימים האחרונים.
מי שביקר ברשתות החברתיות בשבוע החולף לא יכול היה להתעלם מהעובדה שעוד ועוד אנשי ימין שמגיעים בפעם הראשונה להרצות בקורס הכתבים של גלי צה"ל. בין המרצים אפשר היה למצוא את העיתונאית החרדית שלהבת חסדיאל, עו"ד גיל ברינגר שהיה בעבר יועצה של השרה איילת שקד, היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט, מנכ"ל המרכז למדיניות הגירה יונתן יעקובוביץ', הפרסומאי רוני ארזי, יו"ר 'ישראל שלי' שרה העצני ועוד שורה ארוכה של מרצים.
הסנונית הראשונה של התהליך הזה החלה כבר בשנה שעברה, כאשר לקורס הכתבים הוזמנה קבוצת נשים חרדיות מובילות בתחומן. אחת מאותן נשים הייתה חסדיאל. "המטרה הייתה להכיר לקורס הכתבים של גל"צ את המגזר החרדי", היא אומרת ל'בשבע'. "הגענו בשביל לספר איך נראים החיים של אדם מהחברה החרדית באמת, ולא דרך התדמית שתמיד מציירים את החברה הזאת".
מה החשיבות של מפגש כזה?
"אף אחד ממשתתפי הקורס לא ראה חרדי אחד בימי חייו. עברנו צוער צוער, כל מה שהם יודעים על החרדים זה רק מה שהם ראו בתקשורת. אנחנו הגענו כדי להראות להם שהמציאות רחוקה מאוד מאיך שמציירים אותה, כדי שכשהם יגיעו לסקר את המגזר בתחומים השונים שהם יסקרו, שיידעו על מה הם מדברים, וכך גם הסיקור יהיה נכון יותר והוגן יותר".
הייתה הקשבה מצד הצוערים במפגש, או שהם באו עם המסקנות מראש?
"הייתה הקשבה ופתיחות אדירות. עם חלק אני עד היום בקשר, חלק אחר הפכו לחברים בפייסבוק, וחלק מהם כבר הזמינו אותי להתראיין באייטמים על החברה החרדית. אבל גם תוך כדי המפגש ראיתי את זה. זה היה כבר סוף יום, אחרי הרבה מאוד שעות, שאני אישית כצעירה הייתי מתה כבר לעוף הביתה, והם רק רצו שנישאר ונספר להם עוד. הם שאלו אלף שאלות, ובאמת הגיעו בשביל ללמוד ולהבין. היו את אלה ששאלו למה מי שרוצה להתחתן חייב לעשות את זה דרך הרבנות ולמה יש מונופול בכשרות, ועוד שאלות שידענו שיהיו כי זאת הדעה הקדומה הנפוצה. היו גם רבים שבאמת ניסו להבין את החברה החרדית. איך עובד עולם השידוכים, איך מנהלים קריירה מצליחה עם שבעה או שמונה ילדים ודברים בסגנון".
"צריך לזכור שמגלי צה"ל יוצאים רוב העיתונאים המרכזיים בישראל", אומר עו"ד גיל ברינגר, אחד המרצים בקורס הכתבים. "מכיוון שהם אלה שימלאו את שדרות העיתונות השונות, זה הופך להיות מאוד קריטי שהם ייפתחו לעולם רחב ומגוון הרבה יותר של דעות, רעיונות וחשיבה ביקורתית, שלא תמיד תואמת את הזרם הנפוץ. קח למשל את התחום שבו אני עוסק, תחום המשפט. המאזין הישראלי זוכה לתופעה ייחודית בכל הקשור לתחום סיקור המשפט. בעוד שכתבים צבאיים, כתבי כלכלה, כתבי תרבות וכל תחום כמעט מעבירים הרבה מאוד ביקורת על מושאי הסיקור שלהם, אצל כתבי המשפט זה פשוט לא קורה. רובם המוחלט מדבררים את בתי המשפט, הפרקליטות והיועמ"ש. כתבי משפט מוחאים כל היום כפיים למערכת המשפט. יש להם ביקורת מפה ועד להודעה חדשה על כל דבר שיש, והם יבקרו בחריפות נבחרי ציבור ומוסדות שנבחרים באופן דמוקרטי, אבל על מערכת המשפט לא תשמע ביקורת. התוצאה היא שצרכן החדשות הישראלי מקבל תוצאה מאוד מעוותת של עולם המשפט".
והרצאה כזאת אמורה לשנות את המציאות הזאת?
"אני חושב שהמטרה בהרצאות האלה היא לפתוח אותו לעולמות אחרים, לשמוע תפיסה קצת יותר מורכבת וביקורתית כלפי המציאות. בסופו של דבר זה מה שיהפוך את הדיווח שלו להוגן יותר. זה בכלל לא משנה אם הוא יהיה כתב המשפט ויתמקצע בנושא או אם הוא יהיה כתב בתחומים אחרים. ההרצאה הזאת תרחיב את התפיסה שלו. שינוי כזה לא יכול להיווצר אם הם לא ייחשפו לדעות אחרות שהם לא שומעים בדרך כלל".
צוות של בנות אולפנה
כדי להבין עד כמה הכנסת מרצים חדשים לקורס הכתבים מהווה שינוי, צריך להתבונן בהרצאות שהועברו עד כה לצוערים בסוגיית המסתננים. השנה, לראשונה, הוזמן יונתן יעקובוביץ', מנכ"ל המרכז למדיניות הגירה, להרצות בפני הכתבים לעתיד. את המטרה הזאת הוא סימן לעצמו כבר לפני שבע שנים. "ב-2012 ראיתי פוסט של מישהי מאחת העמותות המרכזיות שאנחנו מתמודדים מולן, עם תמונה מהרצאה שלה בפני קורס הכתבים. היא כתבה שהיא העבירה את הסיור השנתי שלה לחבר'ה. זה מאוד צרם לי בזמנו, וידעתי כבר אז שחשוב שנגיע להשמיע להם את הצד השני. לא היה לי ספק שהם לא באמת שמעו את הצד השני, זה שאני מייצג".
עד כמה בתחום נפיץ כל כך הרצאה כזאת באמת משפיעה?
"בוודאי שהיא משפיעה. צריך להבין, לא באתי לשנות את תפיסות העולם של אף אחד שם, ואני לא באמת חושב שמישהו שינה את תפיסתו מקצה לקצה בעקבות שיחה כזאת או אחרת. באתי להציג את המורכבות בסוגיה, ולהראות שגם בצד שלנו יש חשיבה ולא סתם רשעות או גזענות. ניסיתי להסביר גם את המשמעויות ההומניטריות ואת מחיר המאקרו שעושים בכל פעולה של הגירה. אני מוכרח לציין שההקשבה הפתיעה אותי, והשאלות היו באמת טובות. אם בזכות זה הכתבים יציגו בדיווחים שלהם תמונה יותר מאוזנת ומורכבת, אז ההרצאה הזאת עשתה את שלה".
לא רק התכנים בקורס גוונו, אלא גם הרכב האוכלוסייה שלו. כל האנשים שדיברנו איתם העידו שקורס הכתבים נראה מגוון הרבה יותר ממה שהיה בעבר, ולא מדובר בדבר של מה בכך. אחת הטענות המרכזיות נגד התחנה היא שבמשך שנים ארוכות קורס הכתבים היה מורכב כמעט לחלוטין מצעירים בעלי רקע די זהה, ולמעשה לא כזה שמשקף את האוכלוסייה בישראל. גורמים בתחנה אומרים ל'בשבע' שהגיוון הזה הפך להיות אחד היעדים המרכזיים בשנתיים האחרונות.
"המטרה הייתה להביא כמה שיותר קולות שלא קיבלו מקום קודם לכן", אומר גורם בתחנה. "זה לא רק בקורס הכתבים ולא רק בפן הימני פרופר. זה גם דגש רחב יותר על הפריפריה. קח למשל את גל גבאי, שמגישה את יומן הצהריים ביום חמישי. מדובר במישהי שגדלה בפריפריה ומובילה קו מאוד חברתי, והצוות שלה מורכב מבנות אולפנה".
השינויים שמוביל אלקבץ בתחנה גוררים המון אש כלפיו, לא פעם מעיתונאים אחרים, כולל כאלה שעובדים בגל"צ. הביקורת החריפה ביותר מושמעת כלפי העיתונאי יעקב ברדוגו. "זה לא סוד שיש המון ביקורת על ההחלטה הזאת, ואלקבץ חוטף עליה בטוויטר בלי סוף, ולא רק שם. קח את הדוגמה של הסיפור עם רם בן ברק. זה הגיע לרמה שרזי ברקאי ורינו צרור מתנצלים בשידור עצמו בתחנה על משהו שפרשן אחר שלה הביא", אומר גורם אחר.
איך באמת סיפור כזה עובר בשקט יחסי בלי גינוי של התחנה כלפי המגישים שלה?
"בעיניי זה דווקא מעיד על עוצמתה הרבה של התחנה, שיכולה להישאר חזקה גם אם קולות מרכזיים בה תוקפים זה את זה בפומבי. בסוף גל"צ היא כמו נושאת מטוסים שמשקפת המון דעות, ואם היא תשקף רק צד אחד זה יהיה בעייתי ביותר".
עד כמה כל הביקורות הללו שמות מקלות בגלגלים לגיוון התחנה?
"אני לא חושב שאלקבץ מושפע מזה. אני יכול לומר לך שהוא לא רואה את זה כמקלות בגלגלים, אבל גם לא כרעשי רקע. הוא יודע שזה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו, אבל גם לא להיכנע לו".