היום (שני) מלאו שנתיים לפטירתו של ראש מכון צומת ומייסד מינהל הגיור, הרב ישראל רוזן זצ''ל.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו על ההתמודדויות ההלכתיות שלא הספיק הרב רוזן להשלים עם ראש המכון כעת, הרב מנחם פרל.
הרב פרל מציין כי אכן ככל שהעולם מתקדם מתקדמת אתו הטכנולוגיה ועימה גם התמודדות ההלכתית, ואם בעבר בקירות הבתים היו רק אינסטלציה של חשמל ומים הרי כיום כל בית, בעיקר בתים הגבוהים, הוא עמוס בחיישנים וההתמודדות "בליגה אחרת, הרבה יותר מתוחכמת ומצריכה עיון חדש גם בהלכה וגם בטכנולוגיה".
"הדברים רצים ומתפתחים מהר מאוד. בעוד שנה מתוכננת מונית אוטונומית בתל אביב", הוא מזכיר את אחד השינויים הקרובים, "לפני כשבוע ישב באצלי אחד המהנדסים של מוביליי ולפי ההערכה שלהם בעוד 15 שנה לא יהיו נהגים. הרב רוזן נגע בזה ואומר במה נגע, הרי בית חכם לא מתחיל בבית עמוס חיישנים והרהור או דיבור שגורמים לדברים לקרות, אלא גם בטרמוסטט שמושפע מכל כניסה ויציאה מהבית. כאשר אני פותח את הדלת והחיישן של המזגן מזהה זאת זה משפיע. יש קבוצות של פוסקים שמתנגדים גם לזה ואוסרים לפתוח דלת עם מזגן שהחיישנים שלו רגישים".
היום זה גם נושא התאורה בחדרי מדרגות. אין עוד לחצן קפיצי אלא חיישן קולט ומדליק את האור, אז איך גרים יחד מי ששומר מצוות ושאינו שומר מצוות. בבתים החדשים המים לא מגיעים בכוח הגרביטציה אלא במשאבה ופתיחת הברז משפיעה. הרב רוזן עסק בכך, ומה שאנחנו מתעסקים בעתיד הוא עדיין לו ובזה אנחנו משתדלים להתעסק".
האם כדי לעסוק בכך יש מעין תבנית מתמטית הלכתית שאליה מכניסים נתונים ומגיעים לתוצאה של היתר ואיסור, או שהדברים בנויים אחרת? "אם הייתה רק מתמטיקה הלכתית פשוטה לא היו מחלוקות בית הלל ובית שמאי והלאה. הדברים נתונים לפרשנות כמו כל מסמך אחר. גם כשיש קו מסוים של פרשנות, כשנוצרת מציאות חדשה, כלי חדש או תרבות חדשה וכו' יש מקום לפרשנויות שונות. אנחנו משתדלים ללמוד את משנתו של הרב רוזן בנושאי החשמל והאלקטרוניקה ומשתדלים ללכת באותו קו, וכשמגיע דבר שלא נדון בעבר פותחים את הדיון בעבר".
הרב פרל מדגיש את העיקרון המנחה את עבודת המכון בהתייחסו לסוגיית השבת: "יש דברים שאנחנו לא רוצים לפתור. השבת היא לא אתגר או בעיה, אלא מתנה מהקב"ה שעמי המערב העתיקו מאיתנו. השבת היא התרבות שלנו ואין לנו רצון לעקוף. הדוגמא הטובה ביותר היא הטלפון החכם - שהוא ממש לא טלפון אלא רק מכשיר שכולל גם את הפונקציה של טלפון –הוא משרת אותנו בצורה אדירה אבל הוא גם גזלן הנחת הגדול שיש. הרבה זוגות, גם לא שומרי מצוות, מכבים את הטלפון בשבתות ללא רשתות חברתיות וללא חדשות כדי שתהיה נחת עם המשפחה. לכן גם אם ניתן למצוא פתרון שיאפשר שהשימוש בטלפון לא יהווה עבירה על סעיף מהשולחן ערוך, אבל המטרה היא מנוחת הנפש ומנוחת הגוף ולכן לא נתיר את השימוש בו באופן שוטף, למעט כמובן צוותי רפואה, חירום וביטחון".
ואולי הדוגמא הזו מלמדת שאנשי המכון קובעים גם מהי מנוחתו של אדם ותרבותו, כאשר הדיון אינו הלכתי כלל ועיקר? על כך משיב הרב פרל בשני אופנים. בראשון הוא אומר בפשטות "אני מפתח מה שנראה לי מועיל ולא מזיק. אם תרצה, תפתח אתה משהו אחר", ובאפיק השני הוא אומר: "גם לתרבות יש משקל בהלכה, ואולי הוא הבסיסי ביותר. בעשרת הדברות אין איסור מלאכה אלא זכירת השבת, ובהמשך ישנה שמירת השבת בלי לפרט. בהמשך חז"ל הבהירו לנו איך שומרים על מנוחת השבת. רק בספר עזרא, ראשית בית שני, יש את האיסור לעסוק במסחר. יכול להיות שבבית ראשון מעטים היו סוחרים והסתדרו ביניהם ומאוחר יותר כשהמסחר גבה טרדה רבה יותר הדבר נאסר כדי לאפשר עיסוק בקודש ובמשפחה פנימה".
בהמשך הדברים נותן הרב פרל מבט קדימה כשהוא מציין שהשבת של הדורות הבאים תהיה שונה ותעלה שאלות הלכתיות שונות לחלוטין, שכן אם כיום מפתחים מערכות המאפשרות לאדם להפעיל מערכות במחשבה, הרי שהדבר אינו טרחה ולכאורה ידוע ש"הרהורים מותרים", אז האם הדבר יהיה אסור או מותר? לטעמו יהיה קשה לאסור את הדבר, אך אם זו תהיה דרך העבודה של האדם באותם ימים יידרש מהאדם להישמר גם מכך.