
המערכת המדינית בישראל לא הופתעה כשמזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, הודיע בתדרוך לעיתונאים שהממשל בארצות הברית החליט, לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, לשנות את עמדתו בנושא ההתנחלויות הישראליות ולקבוע כי הן אינן מנוגדות לחוק הבינלאומי. למעשה, כמה שותפי סוד ציפו להחלטה הזאת בשבועות האחרונים, אלא שהמהלך התבשל מעט אצל גורמים בממשל עד שיצא אל הפועל.
לא מעט גורמים, הן בהתיישבות, הן בצמרת המדינית של ישראל והן בממשל האמריקני, מצביעים על שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן כמנוע של המהלך. ביניהם ראש מועצת אפרת וראש דסק החוץ של מועצת יש"ע, עודד רביבי, שהיה משותפי הסוד שידעו על המהלך. "לפני שלוש שנים התראיין דיוויד פרידמן ואמר: 'אל תתפלאו אם הנשיא הזה יכריז שההתנחלויות אינן מנוגדות לחוק הבינלאומי'. מאז כבר היה ברור שהוא מחויב לנושא הזה".
לרביבי יש גם ניתוח מעניין שמסביר מדוע המהלך יצא לפועל דווקא כעת. "כל עוד ג'ייסון גרינבלט כיהן כשליח המיוחד של הממשל למזרח התיכון, פרידמן היה חשוד תמידי באהדה להתנחלויות. ברגע שג'ייסון סיים את תפקידו, השגריר שהוביל תהליך ארוך ושקט האיץ את פרסום ההחלטה". לדבריו, השותף לתהליך מהצד הישראלי היה מקבילו של פרידמן, השגריר הישראלי בוושינגטון רון דרמר.
גורם נוסף השפיע על העיתוי לפרסום ההחלטה. "זו לא החלטה שהתקבלה על רגל אחת. עשו כאן תחקיר משפטי, לקחו את דו"ח אדמונד לוי, למדו וחקרו אותו והגיעו לתוצאה. התזמון הוא שקלול של כל מיני מרכיבים, שהמשמעותי ביותר בעיניי הוא המרוץ לבחירות ב-2020".
מהפך במחלקת המדינה
העובדה שדווקא מזכיר המדינה האמריקני הוא האיש שמסר את ההודעה, ולא הבית הלבן או הנשיא עצמו, היא סגירת מעגל מעניינת בשביל ישראל. בתקשורת האמריקנית נשמעו הערכות רבות שהייתה סיבה לפרסום ההחלטה מפי מחלקת המדינה דווקא.
מדובר באותה מחלקת המדינה שהחזיקה לאורך השנים בגישה הרדיקלית ביותר באשר לשטחי יהודה ושומרון. כבר ב-1978 קיבל ממשלו של ג'ימי קרטר את ההחלטה שההתיישבות נוגדת את החוק הבינלאומי. ממשלו של רונלד רייגן, שנבחר לנשיאות אחרי קרטר, לא אהב את ההחלטה, אבל במחלקת המדינה דבקו בה והיא הפכה לעובדה מבחינתה. מכאן ואילך, במשך שנים ישראל ספגה גינוי מהממשלים האמריקניים על כל אישור יחידות דיור, ותמיד בנוסח מודאג עם תזכורת ש"ההתנחלויות אינן חוקיות".
נשיאים באו והלכו, אבל המכה הגדולה ביותר שספגה ישראל במישור הזה הייתה מידיו של הנשיא הקודם, ברק אובמה. לקראת תום כהונתו אובמה דאג לאשר באו"ם את החלטה 2334, לפיה ההתיישבות ביהודה ושומרון מפרה את החוק הבינלאומי. אפשר היה לומר שארצות הברית בסך הכול נמנעה ולא הטילה וטו, אבל הנשיא אובמה ידע היטב שההשלכה של אי הטלת וטו על החלטה מסוג זה - כמוה כהבעת תמיכה בה.
חודשים ספורים אחר כך התחלף השלטון בבית הלבן. ראש הממשלה נתניהו ביקש לטפל בנושא, אבל איש בממשל לא רצה לגעת בתפוח האדמה הלוהט. מזכיר המדינה הראשון בממשל טראמפ, רקס טילרסון, התבקש לבדוק את הסוגיה אך העדיף להתעלם ולא לעשות דבר.
השגריר דיוויד פרידמן, משפטן בעצמו, שהיה מעוניין מאוד שהממשל יערוך לפחות בדיקה מעמיקה, המתין לשעת כושר – וזו הגיעה לפני כשנה וחצי. טילרסון מצא את עצמו מחוץ לממשל, וראש ה-CIA לשעבר מייק פומפאו החליף אותו.
לפרידמן ולפומפאו יש שפה משותפת. מזכיר המדינה החדש, שכבר הבין את רוח הממשל וגם חש הערכה גדולה לישראל, הסכים להקים צוות שיבחן את הנושא. גורמים בממשל האמריקני סיפרו ל'בשבע' כי הצוות כלל מומחים משפטיים של מחלקת המדינה בכמה תחומים. הם ישבו רבות עם השגריר פרידמן, וכן גם עם נציגים משפטיים ישראלים ועם שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר.
מחלקת המדינה, זו שבעבר חיפשה את ישראל בכל צעד ושעל, הפכה כעת תחת עינו הפקוחה של פומפאו למי שעתידה להכשיר את ההתיישבות. את הרמז הראשון לזה קיבלה ישראל כבר בחודש מרץ. מחלקת המדינה האמריקנית פרסמה אז את הדו"ח השנתי שלה בנוגע לטיפול בזכויות אדם בעולם, ובמסגרתו הודיעה כי היא מסירה את הביטוי "כיבוש" בהתייחסויותיה לאזור יהודה ושומרון ולרמת הגולן.
על ההחלטה עצמה האמריקנים התכוונו להכריז כבר לפני שבועיים, אך משהו עצר אותם. ייתכן שהם גם ידעו שבית הדין לצדק באירופה עומד לקבל החלטה על סימון מוצרים מההתיישבות, על רקע הפרה כביכול של החוק הבינלאומי.
גורמים בכירים במחלקת המדינה, שכבר ידעו על העמדה שגובשה, שלחו כמה פעמים באחרונה את פרידמן לעדכן את נתניהו שיש החלטה והיא תפורסם בקרוב. השבוע צלצל הטלפון בלשכתו של ראש הממשלה עם עדכון על כך שהמהלך עומד להיות מוכרז. פרידמן דאג ליידע מראש גם את ח"כ בני גנץ, כדי למנוע לזות שפתיים וטענות שארצות הברית מתערבת בתהליכים הפוליטיים בישראל.
"היכולת לפעול גדלה מאוד"
דני דיין, קונסול ישראל בניו יורק ולשעבר יו"ר מועצת יש"ע, מסתכל בסיפוק על התהליך כולו ממקום ממושבו במנהטן. הוא אינו מכחיש ואינו מאשר דבר לגבי חלקו בתהליך. "כל מה שאני יכול לומר הוא שזאת הייתה החלטה אמריקנית פנימית ביוזמה שלהם, עבודת מטה פנימית שלהם, גם התוכן והעיתוי נקבעו על ידיהם. כדיפלומט ישראלי, אני יכול לומר רק שההחלטה היא כולה אמריקנית ולא אוכל להתייחס לתהליך עצמו".
עד כמה משמעותית ההחלטה הזאת לישראל?
"בוא ניזכר בתקופות אחרות. כשהייתה הכרזה על בנייה, כוונה לבנות או קידום הליכי תכנון ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, מה יותר השפיע או הרתיע את ישראל – התגובה האמריקנית או זו של שאר העולם? כמובן שהאמריקנית. זה מהלך בעל משמעות גדולה ביותר, גם אם שום מדינה אחרת לא תצטרף להחלטה הזאת, כי אנחנו מדברים על השחקן המרכזי במגרש הבינלאומי".
"האם זה אומר שלא ייתכנו עוד חילוקי דעות בין ממשלת ישראל לממשל ארצות הברית בנושא ההתיישבות? לא. אבל אנחנו נמצאים במגרש אחר לגמרי, שבו אין מחסום בלתי עביר. אם אתה עושה משהו שמוגדר בלתי חוקי זו בעיה, והמחסום הזה הוסר. זה נותן למדינת ישראל כר הרבה יותר נוח לפעול בו בהתיישבות. האם הגענו אל המנוחה והנחלה? ממש לא, אבל זו התקדמות יוצאת דופן וחשובה".
יש מקומות שדעתם של האמריקנים לא הייתה נוחה מבנייה בהם בעבר. עכשיו ישראל יכולה לבנות שם?
"היכולת של מדינת ישראל לפעול בתחום ההתיישבותי ללא חשש לחיכוך עם ארצות הברית גדלה מאוד".
דיין מוסיף ומבהיר עד כמה הבשורה משמעותית לישראל. "בעיניי זה עצום. הייתי יו"ר מועצת יש"ע שש שנים, ואחר כך ניהלתי את הזרוע המדינית-בינלאומית של המועצה. הייתי בא לפחות שלוש או ארבע פעמים בשנה לוושינגטון בימי ממשל אובמה, והייתי מנהל שיחות בכל המישורים, כולל עם בכירים בבית הלבן ובמחלקת המדינה. הרבה מהשיחות מהצד האמריקני היו נפתחות באמירה: 'שום דבר לא משנה לגבי ההתנחלויות, שהרי אם זה לא חוקי אז אין מה לעשות עם זה'. מהבחינה האישית שלי זו סגירת מעגל נהדרת: כשהייתי מנהל את השיחות בתפקיד הקודם הסיכויים להצליח לא היו קיימים, וכעת כדיפלומט ישראלי בארצות הברית זה פשוט קורה".
דיין מעריך שאירופה, שרק בשבוע שעבר החליטה לסמן מוצרים מההתיישבות, לא תתרשם מההחלטה האמריקנית. "אינני יודע אם זה ישפיע על אירופה, אבל זה בהחלט יכול להשפיע על התגובה האמריקנית בכל הרמות. יש לכך חשיבות. אני מזכיר שיש את מועצת זכויות האדם שמאיימת לפרסם רשימה שחורה של חברות מיו"ש, והיא טרם פורסמה אבל האיום מרחף מעלינו. האמריקנים יכולים לומר להם שכל הבסיס החוקי כביכול שהם משתיתים עליו את הסיפור, אינו קיים".
ההערכה הרווחת בישראל היא שהצעד האמריקני מהווה איתות נוסף לישראל להתקדם בבנייה של היישובים והרחבתם. בחודש יוני צוטט פרידמן כשאמר כי לישראל עומדת הזכות לספח חלקים מיו"ש, שברור שיישארו בידיה גם בהסכם עתידי. עד כה לא נעשה דבר בעניין הזה, אבל ייתכן מאוד שמהלך ישראלי בנושא, מצידה של ממשלת ישראל, יזכה לתגובות אחרות מהרגיל מצד הממשל האמריקני הנוכחי.