הגמרא - חוויה רב חושית

הבן שלנו הגיע לגיל לימודי הגמרא אבל היא לא מעניינת אותו. איך אפשר לחבר אותו לעולם הזה?

אבי רט , ז' בכסלו תש"פ

הגמרא - חוויה רב חושית-ערוץ 7
אבי רט
צילום: באדיבות המצולם

תשובה: בחינוך כמו בחינוך - אין פתרונות קסם ואין קיצורי דרך, אבל יש כיוון כללי. אפשר בהחלט להבין שלימוד גמרא איננו דבר שקל להתחבר אליו. השפה הארמית, הנושאים הלא תמיד מובנים, שיטת הלימוד, הצורך בעמל ובריכוז ולפעמים גם דפוס לא ידידותי או מורה שלא מעביר את החומר באופן הנכון - כל אלו הופכים את הגמרא למשהו שבאמת לא קל להתחבר אליו. כך היה תמיד לאורך דורות רבים, וקל וחומר בעידן הסמארטפונים, הפייסבוק, הווצאפ ושאר הטכנולוגיות - שכולן מקפצות, צבעוניות ומרתקות הרבה יותר מהשקעת זמן בפיענוח מילים בארמית סביב נושאים שלא מחוברים לחיי הילד.

נקודת הפתיחה היא קשה, אך לא בלתי אפשרית. בדרך כלל ילד מתלהב ממה שההורים מתלהבים ממנו. ילד שרואה את אבא שלו צופה במשחקי כדורגל וכדורסל ומתלהב - יש סבירות שגם הוא יגדל, יצפה ויתלהב. ילד שהוריו מוזיקאים והוא רואה אותם מתלהבים מהמוזיקה ומהנגינה – יש סיכוי גדול שגם הוא יתחבר למוזיקה, ולהפך. ילד שלא רואה את הוריו שמחים עם הגמרא או עמלים בלימוד ושהגמרא רלוונטית לחייהם - למה שהוא יתלהב וירצה להתחבר? כדי שילד יתחבר למשהו, הוא צריך לראות שהוריו עושים כן. זה השלב הראשון.

השלב השני הוא ההנגשה. מה שעשו הרב שטיינזלץ ושוטנשטיין ללימוד הגמרא הוא בגדר מהפיכה של ממש. הם לא כתבו את הגמרא מחדש - הם רק הנגישו אותה בצורה ידידותית, כך שלא רק בחורי ישיבה יוכלו ללמוד אלא גם בעלי בתים יוכלו ללמוד ולהבין. הראיה לכך היא בפריחה המדהימה של שיעורי ולומדי הדף היומי ברחבי העולם. מה שפרויקט התלמוד הישראלי משתדל לעשות בעשר השנים האחרונות הוא בדיוק אותו דבר: להנגיש את החומר התלמודי באופן ידידותי למשתמש, כך שהדברים יתחבבו עליו ברמה הוויזואלית, ומתוך כך גם ברמת התוכן.

השלב השלישי הוא הרלוונטיות. כאשר ילד או מבוגר נדרשים לעסוק בסוגיות משעממות לכאורה, שאין בינן ובין החיים שלהם שום קשר, אזי התחושה היא של נתק בין התלמוד לחיים. אולם כאשר ילד ומבוגר מבינים כי נושאים עכשוויים כמו שיימינג, לשון הרע ורכילות, יחסי שכנים, דיני נזיקין וכדומה כבר מטופלים ונידונים בגמרא - הרי שלימוד הגמרא הופך להיות עיון בנושא שיש לו אמירה והשלכה רלוונטית על דברים שהלומד נתקל בהם ביומיום.

כאשר משפחה מטיילת בשביל הסנהדרין בצפון, והטיול החווייתי מתחבר להסבר כי במקומות הללו הילכו התנאים, וכאן היה בית המדרש של רבי יהודה הנשיא, והנה מאמר שלו מהגמרא, אז החוויה המשפחתית של הטיול, הנופים, הדמויות וההיסטוריה – כולם הופכים למהות אחת ולמקשה אחת של חיבור. זו דרך אחרת לחוות חיבור לגמרא, שונה מלימוד פרונטלי בכיתה.

ההבדל בין לשמוע מוזיקה קלאסית באוטו ובין ללכת להיכל התרבות לקונצרט שמנגנים בו את אותה המוזיקה, הוא בחוויה הכוללת. האוטו מספק חוויה מוגבלת ומלאת הפרעות והסחות דעת. באולם הקונצרטים כל החושים עובדים - העיניים רואות את התזמורת ואת המנצח, האוזניים שומעות את המוזיקה באיכות גבוהה, הצופה מרוכז בלא היסח דעת - ולכן זו חוויה מסוג אחר.

אם נדע להפוך את לימוד הגמרא לחוויה של קונצרט, שיש בה חיבור משפחתי, הנגשה ורלוונטיות לחיים - בכך עשינו צעד גדול לחיבור הילד לעולם המופלא של התלמוד.

אבי רט

מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי