חיילים חרדים
חיילים חרדיםצילום: יעקב נחומי, פלאש 90

1

שאלת גיוס הצעירים החרדים לצה"ל היא סוגיה חברתית כאובה וסלע מחלוקת פוליטי. בשנים האחרונות היא גם אחד מאזורי ההתנגשות הקבועים בין המערכת הפוליטית ובין האקטיביזם הפולשני וחסר האחריות של שופטי בג"ץ.

מזה כשנה הפכה סוגיית הפטור משירות שניתן לצעירים החרדים למוקד רעידת אדמה שמטלטלת את המערכת הפוליטית ומונעת הקמת ממשלה יציבה.

המחלוקת לגבי אופן ההסדרה החוקי של סוגיית הגיוס הייתה עילה מרכזית, או לפחות תירוץ מרכזי, לכך שהבחירות שהיו אמורות להתקיים במרחשוון תש"פ הוקדמו לניסן תשע"ט. סוגיית הגיוס הייתה האילן הגבוה שבו נתלה ליברמן ואל צמרתו טיפס כשהפתיע בסירובו להצטרף לקואליציה שתממש את ניצחון הימין בבחירות של ניסן. מכאן התחיל הסחרור שהביא את המערכת הפוליטית אל סף מערכת בחירות שלישית בתוך פחות משנה. האחריות מוטלת כמובן גם על השחקנים העיקשים משני צידי המגרש הפוליטי. אבל הם לא היו מתדרדרים לשם אלמלא שופטי בג"ץ, שהתערבו וביטלו שוב ושוב את ההסדרים והסיכומים שהושגו בין המפלגות.

2

לאחרונה פורסמו נתונים עדכניים שמציגים ירידה משמעותית במספר המתגייסים החרדים לעומת שנים קודמות. אחר כך נחשף כי צה"ל הציג בעבר נתונים מסולפים, שניפחו את מספר המתגייסים החרדים. כדי לעמוד במכסת המתגייסים, שנקבעה בידי הדרג הפוליטי תחת לחץ בג"ץ, היו בצה"ל מי שדאגו להגמיש את הקריטריונים באופן שהכניס מספר רב יותר של מתגייסים תחת ההגדרה חרדים.

אגב, מדובר בשיטה דומה לזו שבאמצעותה ניפחו בצה"ל את העלייה בשיעור הבנות הדתיות המתגייסות. גם שם הטעו את הציבור בין השאר באמצעות שינוי ההגדרה של מתגייסת כדתייה, ובעוד אמצעים של הטעיה סטטיסטית. במקרה של הבנות הדתיות לא מדובר במכסה שנכפתה על צה"ל על ידי גורמים חיצוניים, אלא ביעדים שגורמים בכירים ובעלי אג'נדה מתוך המערכת הצבאית הציבו לעצמם. מטרת הפרסומים המטעים הייתה להפוך את הגיוס לטרנד בקרב הבנות הדתיות, ולטשטש את העובדה המוצקה שיותר מ-70 אחוזים מבוגרות מוסדות החינוך של הציונות הדתית בוחרות לשרת בשירות הלאומי ולא בצבא.

3

אבל לא הבעיה המדאיגה של דיווחי שקר בצה"ל תעסיק אותנו הפעם, אלא עצם הכישלון בהגדלת מספר המתגייסים החרדים, והלחצים החיצוניים שגרמו לממונים על גיוס החרדים לפברק נתונים. יש להודות בכך שההסדרים והמכסות שנקבעו עד כה מסתמכים בעיקר על מתגייסים שבאים מחוגי הפריפריה ולא מהמיינסטרים של החברה החרדית. מדובר בנערים שנפלטו מישיבות ורבים מהם כבר לא מקיימים אורח חיים חרדי. מדובר גם בבני קהילת החוזרים בתשובה החרדים, שהוריהם שירתו בצה"ל בגלגולם החילוני וגם לאחר החזרה בתשובה לא הפכו לבשר מבשרה של הקהילה החרדית. יש בהם צעירים ממשפחות מסורתיות ודתיות שהוריהם ששירתו בצה"ל התחזקו ושלחו את ילדיהם לחינוך של ש"ס. לעומת זאת, בקרב משפחות הגרעין הקשה של העולם החרדי תופעת הגיוס לצה"ל כמעט אינה קיימת.

הרושם המתקבל הוא שצה"ל עצמו לא באמת בונה על המתגייסים החרדים, לא סופר אותם בעתודות כוח האדם שלו לשנים הבאות ולא עושה מאמץ גדול כדי להוות כתובת מזמינה לצעירי המיינסטרים החרדי. הרבה יותר חשוב היום לצה"ל לפתוח את כל יחידותיו הלוחמות לשירות של חיילות מאשר להקים עוד ועוד יחידות חרדיות שבהן, מטבע הדברים, לא תהיה לחיילות דריסת רגל. בעיני בכירים בצה"ל, החיילות הן פתרון למצוקת כוח אדם, החרדים הם כאב ראש. וכך, במקום להקים עוד מסגרות גדולות שמותאמות במיוחד למתגייסים חרדים כמו גדוד 'נצח יהודה', בצה"ל מעדיפים לפזר מתגייסים חרדים בפלוגות המשובצות בגדודים רגילים, כשהמשמעות היא הגברת החיכוך עם יחידות בעלות אופי שאינו חרדי ופגיעה בסביבה המוגנת מהשפעה חילונית. ככה לא מעודדים את המיינסטרים החרדי להתגייס. ככה לא משדרים שמטרת הגיוס היא רק הגנת המדינה ולא חינוך מחדש של המתגייסים ושינוי בהשקפתם ובאורח חייהם.

בשיח הפנימי בין הורי צעירים חרדים שהתגייסו, גם רדיפתם המשפטית של חיילי הנח"ל החרדי שנעצרו ונשפטו בעקבות קטטה עם צעירים בדואים בדרום מוזכרת כגורם מצנן מוטיבציה. הורי החיילים החרדים נתונים לתחושת עוול ורדיפה. הם לא מצליחים להבין איך בניהם שמסתכנים במסירות נפש על הגנת המדינה נרדפים על ידי הפרקליטות הצבאית ומופללים כפושעים, בעוד הבדואים שהיו מעורבים בקטטה אפילו לא נחקרים.

4

אם המערכת הפוליטית רוצה להיחלץ מהמערבולת הזאת, הגיע הזמן להודות קודם כול בכך שאין פתרון קצר מועד לבעיית השוויון בנטל הביטחוני.

כידוע, הציבור הערבי נמנע כמעט כולו משירות צבאי או לאומי. ההשתמטות המתמשכת הזאת לא זוכה להתערבות בג"ץ ולא מטלטלת את המערכת הפוליטית. בניגוד לצעירים החרדים, שנדרשים לפחות להקדיש את מיטב שנותיהם ללימוד תורה, הצעירים הערבים חופשיים לעשות לביתם או לצבור תארים אקדמיים. כאזרחים שווי זכויות הם נהנים מהשגשוג הכלכלי של המדינה, שמושג בין השאר בזכות השקט הביטחוני היחסי השורר בה, ואינם שותפים במחיר הדם, היזע והדמעות שבאמצעותו מושג השקט הזה. אפילו המגזר הדרוזי, שזוכה לשבח ותהילה מוצדקים על שותפותו בעול הביטחוני, נמנע מסיבות תרבותיות ודתיות משליחת בנותיו לשירות צבאי או לאומי, ואף פוליטיקאי או שופט לא מבקר אותו או יורד לחייו בעניין הזה. כמובן גם הבנות החרדיות אינן מתגייסות לשירות צבאי או לאומי ואיש אינו פוצה פה.

אז מדוע דווקא היעדר הנשיאה של צעירי המגזר החרדי בעול הביטחוני הפכה לסוגיה נפיצה כל כך? בעיקר משום שפוליטיקאים פופוליסטים כמו יאיר לפיד ואביגדור ליברמן מלבים קנאה ושנאה, ויוצרים רושם מוטעה כאילו ניתן להשיג שוויון בנטל באמצעי כפייה. וגם באשמת שופטי בג"ץ שמשום מה החליטו כי בניגוד לערבים, לדרוזיות ולחרדיות, דווקא הפטור לגברים החרדים הוא בלתי נסבל ולכן הם חייבים להפריע, להתערב ולשבש את הסיכומים הפוליטיים.

ועוד הבדל אחד: בניגוד למצב אצל כל הסקטורים האחרים הפטורים מגיוס, שנוהגים לעבוד לפרנסתם ובכך תורמים לכלכלת המדינה, תלמידי הישיבות מנועים מלעבוד ואף זקוקים לתמיכה כלכלית, ולכן הגידול במספרם מטיל עול נוסף על משלמי המיסים. עם הבעיה הזאת אפשר להתמודד.

5

אם נרצה להיות לא רק צודקים ופופוליסטים אלא גם חכמים ואמיצים, יש לאמץ פתרון של שישווה את דין הצעירים החרדים לדין הצעירות החרדיות והדרוזיות ולדין כל בני המגזר הערבי.

הציבור החרדי מכוון כיום את כל צעיריו לישיבות לא רק בגלל חשיבות לימוד התורה, אלא גם בגלל החשש שגיוס לצבא יפגע בזהותם החרדית. צריך להודות שהחשש הזה מוצדק. כפי שטען בצדק צעיר חרדי בסדרה 'שבאבניקים', גם החילונים לא היו ממהרים לשלוח את בניהם לצבא שאופיו ורוב חייליו חרדים, מחשש שיושפעו ויחזרו בתשובה. זה עדיין לא אומר שכל צעיר חרדי מתאים ללמוד תורה בשקידה יומם ולילה. אילו ניתנה להם אפשרות להצהיר על חרדיותם ולהיפטר מגיוס כמו שעושות הנשים החרדיות, עשרות אחוזים מתוכם היו פורשים לאחר שנים ספורות לחיי מעשה של עבודה לפרנסה וקביעת עיתים לתורה. כך נהגו רוב ישראל בכל הדורות, וכך נהוג בציבור החרדי בארצות שאין בהן גיוס חובה. כשהישיבות יפסיקו לשמש ערי מקלט מאימת הגיוס, אלה שיישארו ללמוד בהן יהיו מי שבאמת שוקדים וממיתים עצמם באוהלה של תורה. שאר הצעירים החרדים יפנו ללימודי מקצוע וישתלבו בשוק העבודה. לא רק שלא יזדקקו למלגת תלמיד ישיבה, הם גם ישלמו מיסים. במצב כזה אפשר יהיה להגדיל את התמיכה הכלכלית באלה שכן יבחרו להמשיך ללמוד.

בכך תיפטר המועקה הכלכלית שנוצרת כתוצאה מהצמיחה הדמוגרפית של הציבור החרדי והגידול הנלווה העצום במספר תלמידי הישיבות. זה יהיה הרווח המיידי, החשוב מצד עצמו. אבל בטווח הארוך צפוי להתרחש שינוי גם בנשיאה בעול הביטחוני. החרדים שישתלבו בלימודי מקצוע וייכנסו לשוק העבודה צפויים גם להרגיש יותר מעורבות ושייכות לחברה הישראלית.

יש הטוענים שככל שכופים על החילונים פחות כך הם נוטים לקיים יותר מצוות. זה לא תמיד מדויק, אבל ההיגיון הזה עובד גם בכיוון ההפוך. דווקא כשלא תהיה כפייה, חרדים שישתלבו במשק ובחברה הישראלית יחושו צורך מצפוני לקחת חלק בעול הביטחוני. הם עצמם כבר יהיו מבוגרים מדי, אבל את ילדיהם הם יעודדו ללכת לצבא או לפחות לא יפריעו להם לעשות זאת. כמובן בתנאי שהצבא ידאג לרכוש את אמונם ולהקים יחידות בעלות אופי חרדי, בלי פשרות ובלי עיגולי פינות. אם זה לא יקרה, הם יפנו לשירות לאומי בגופים כמו זק"א והצלה ובעמותות חסד, רפואה ורווחה.

6

אפשר להמשיך ללבות את אש המחלוקת, לשסות חילונים בחרדים, להציע פתרונות פופוליסטיים חסרי היתכנות ולהשתמש בהסתה נגד הצעירים החרדיים כמכרה זהב אלקטורלי. אפשר להניח לשופטים ממגדל השן להמשיך לבחוש בקדירה בידיים גסות, לשבש את הסדר החברתי, לפזר קואליציות וממשלות ולערער את האיזונים במערכת הפוליטית.

מנגד, אפשר לקחת אחריות, להבהיר לשופטים שהתערבותם בסוגיה מזיקה ומיותרת, לחוקק פסקת התגברות למקרה הצורך ולהוביל פתרון מעשי ואחראי שחלק מפירותיו נאכל באופן מיידי, אבל נזדקק לסבלנות של דור נוסף כדי לראות את מלוא הברכה הטמונה בו.

לתגובות: [email protected]