הצילומים מהשיטפונות באשקלון לא לבד. שוב ושוב הגשמים הראשונים של החורף הופכים שכונות שונות ברחבי ישראל לוונציה. למה זה קורה? על השאלה השיב בראיון לערוץ 7 גלעד ספיר, מנהל מחלקת הידרולוגיה ב-DHV מבית חברת הייעוץ והניהול AVIV AMCG .
על המניע המוביל להצפות מעין אלה קובע ספיר כי "הסיבה העיקרית לשכיחות השטפונות בארץ היא שהערים שלנו גדלו. שטח בנוי מטבעו יוצר יותר נגר, המים הזורמים על פני השטח כתוצאה מגשם, מאשר בשטח פתוח".
"יש כאן מספר בעיות. תשתיות ניקוז הן התשתיות העירוניות היקרות ביותר ובפער גדול. תכנית האב לניקוז של תל אביב מוערכת במיליארד שקלים מעבר למה שהושקע כבר. לכל עיר יש מאות מיליונים שצריך להשקיע. אלה תשתיות יקרות מאוד. בנוסף, גם נגמר המקום מתחת לקרקע. יש רחובות שבהם מובילי ניקוז שאוטובוס יכול לעבור בהם ולא ניתן להגדיל אותן עוד, יש תשתיות נוספות מתחת לקרקע, יש חניונים תת קרקעיים שמתוכננים ורוצים גם להשאיר שטח לעצים".
לדבריו הפתרון הוא "שכל תכנית פיתוח צריכה לקחת אחריות על הנגר שבשטחה ותנהל אותו כך שכמות הנגר תצטמצם ולא תנקז אותו החוצה", וכדי להבהיר ולחדד מדגיש ספיר וקובע כי אין פתרון קסם שימנע את ההצפות בשנה הבאה ולמעשה מדובר בתהליך ארוך שאחריתו בעוד עשורים לנוכח החרפת המגמה הצפויה עם הגידול המוערך של האוכלוסייה בישראל. "ישראל אמורה לאכלס באזור המרכז עוד 2.5 מליון איש רק באזור המרכז עד שנת 2040", הוא מעיר.
במציאות שכזו קיימים כמה פתרונות טכניים שתכליתם לעשורים הבאים: "יכול להיות גגות ירוקים שבהם צמחיה שמשהה על הגגות חלק מהמים, יכול להיות בורות החדרה, אפשר לנהל את המים בפארקים", אומר ספיר המציין בהקשר זה את פארק אריאל שרון כדוגמא, פארק שפשט ההצפה שלו יוכל לקלוט 6 מיליון קוב, שאינו מספר גדול מאחר ובאירועים חריגים באיילון מדובר על 60 מיליון קוב.
"אלו פתרונות איטיים ושינויים שייקחו זמן", שב ספיר ומדגיש. עוד הוא מספר על מיזם שבו הוא נוטל חלק משמעותי ותכליתו כתיבת הנחיות לניהול הנגר העירוני, מיזם שמאחוריו עומד מנהל התכנון והשאיפה היא שיתחיל לצאת לפועל כבר בעוד שנתיים.
"היום הבעיה היא שאין שום הנחיות של המדינה. לכן יזם שבונה בניין או עירייה שמתכננת שכונה הם רוצים להעביר את הנגר החוצה וכמה שיותר מהר, ואין מי שיגיד לך לא לעשות כך או איך לעשות זאת. אין הנחיות של המדינה בנושא הזה. כשההנחיות ייכנסו לתוקף השינוי יתחיל אבל הוא יימשך עשורים".
על מה שצפוי להיכלל בהנחיות הללו אומר ספיר: "יש שם נושאים מקצועיים של חישובי עוצמות גשם, אבל הרעיון המרכזי הוא קביעת יעד נפח של נגר לכל תכנית פיתוח שאותו עליה לנהל, להשהות או לאגום. מדובר ביעד שכל תכנית תהיה חייבת לנהל נפח מסוים של נגר ותוציא פחות נגר החוצה".
באשר למציאות בה שוב ושוב מדובר באותן שכונות שמוצפות בכל חורף, מבהיר ספיר כי מדובר במציאות טופוגרפית אובייקטיבית. הוא אינו מקבל את התחושה לפיה מדובר דווקא בשכונות המאכלסות אוכלוסייה חלשה בהכרח ומציין מגדל חדש ויוקרתי בחולון שהוצף בשנה שעברה.
"יש שכונות שנמצאות בשקעים אבסולוטיים. יש שכונות שנבנו באזורי הצפה של נחלים. לנחל יש את ערוץ הזרימה שבו זורמים המים רוב הזמן, אבל פעם מגיע אירוע גדול שמתפשט לפשט ההצפה של הנחל באופן טבעי. השתמשנו בשטח הזה שמוצף פעם בעשר, עשרים או שלושים שנה, וכך קרה ששליש מחדרה בנוי על בפשט ההצפה של נחל חדרה, ונחל איילון שהוא ערוץ שמתפתל ברוחב של 120 מטר וצמצמנו אותו ל-20 מטר ואז אנחנו מתפלאים שפעם ב הוא מציף את איילון".
לכל אלה מוסיף ומציין ספיר כי כיום "נושא הניקוז הוא אחד מחסמי הפיתוח המרכזיים ביותר בישראל. האוכלוסיה גדלה במהירות ומדובר בחסם פיתוח מרכזי. לדוגמא, מאה אלף יחידות דיור במחוז תל אביב תקועות על נושא הניקוז. מסילה רביעית שנדרשת לרכבת באיילון תקועה בגלל נושא הניקוז. לכן מנהל התכנון נכנס למהלך הזה שהוא טוב וחיובי, אבל קסם לא יהיה פה".
בין ההצעות הנבדקות נבחנת אפשרות להטות למחצבות מודיעין ונשר חלק מהמים, יצירת יובל אל הים וכיוצא באלה, אך כל אלה הם פתרונות בהיקפים של מיליארדים רבים ומצריכים שיקול דעת כבד משקל.