אזורי התעשייה ביהודה ושומרון הפכו מזמן לפלא של שיתוף פעולה ויחסי כבוד הדדי בין יהודים לערבים, פלא שאף סוחף תיירים מהעולם שבאים לחזות בו. אבל יש מי שחפץ, כנראה מטעמים פוליטיים, לפגוע במאזן העדין שנבנה לאורך שנים בין ביתני מפעלי המזון לאולמות הרכב, בין בתי המסגרים למרכזי הייצור. כך, ממופת של דו־קיום הפך אזור התעשייה מישור אדומים למוקד של תככים ומתחים בין העובדים למעסיקים.
"היה לנו עסק של שלום", מספר ירון, בעל עסק לאוכל מוכן במישור אדומים. "כעשרים עובדים מועסקים אצלנו, שמונה־עשר מתוכם ערבים מהכפרים הסמוכים. כולם מסתדרים זה עם זה מצוין ועובדים כמו משפחה. יום אחד כל העובדים קמו נגדי בפתאומיות, והמקום הפך לגיהינום". זה קרה כשהעובדים של ירון פגשו באנשי ארגון העובדים מען.
מען הוא ארגון שמאל קיצוני אשר מפעיל סוכנות עובדים ועם זאת פועל "להפסקת הכיבוש" – כך לפי אתר האינטרנט. הזהות הפוליטית שלו אפילו לא מוסווית – במספר מערכות בחירות העמיד מטעמו מפלגה של יהודים וערבים קומוניסטים הדוגלים בהקמת מדינה אחת ללאום היהודי והערבי.
בראשות הארגון עומד אסף אדיב. לפני שלושה עשורים ריצה אדיב עונש מאסר בן שנה וחצי באשמת חברות בארגון עוין ופעולה במסגרת התאגדות לא חוקית. החבורה שנמנה בין אנשיה עבדה אז בשירותיו של מנהיג החזית הדמוקרטית העממית נאיף חוואתמה. הארגון פועל במקביל הן למען זכויות עובדים והן למען הפסקת השליטה הישראלית ביהודה ושומרון, ונראה ששתי המטרות הללו משמשות זו את זו, או אולי האחת משמשת תירוץ בלבד עבור השנייה.
בחזרה לירון. לפני מספר חודשים פגשו עובדיו את אנשי מען, שפתחו מטה סמוך למישור אדומים. העובדים שוכנעו כי עליהם להתאגד ולהיאבק על זכויותיהם ותנאיהם מול המעסיק. "שלא תהיה טעות", אומר ירון, "אני לא נגד איגוד עובדים, להפך – לדעתי זה מבורך שתהיה להם מסגרת שתוכל להוות עבורם כתובת ודרך להציף בעיות. אבל זה ממש לא מה שקורה כאן. ארגון מען לא מנסה לסייע לעובדים, אלא לפגוע בעסקים פה במישור".
"העובדים מקבלים כאן מעל המינימום", הוא מפרט, "יש להם תנאים מעולים, שאין להם סיכוי לקבל כדוגמתם ברשות הפלשתינית. יום אחד הם החליטו להתקומם. התאגדו במען, הגיעו לישיבה אצלי, על פניו היה נראה שהכול מתנהל בידידות וברוח טובה, ופתאום אני רואה שרצים נגדי פוסטים בפייסבוק. כותבים עליי שאני לא משלם שעות נוספות, לא נותן דמי הבראה, טענו שאני מעסיק בתנאי עבדות. הייתי בהלם. השיא היה כאשר הואשמתי בהורדת משכורות בצורה שקרית לחלוטין. הם פתחו כאן בשביתה של שלושה ימים. זוהי פגיעה קשה בעסק שלנו, שלושה ימים של השבתה פתאומית, אבל למען לא אכפת. ככה הם מתנהלים – מסרסים אותנו ומתסיסים את העובדים נגדנו. נהייתה פה אווירה מזעזעת בינינו ובין העובדים, בין היהודים לערבים, טענות שקר עולות נגדנו בלי סוף".
לא צירוף מקרים
מי שייכנס לאתר האינטרנט של מען או יעקוב אחרי הדיווחים שהארגון מוציא לתקשורת, יגלה כי אנשיו בחרו במישור אדומים כמוקד פעולה. למעט פרסומים בודדים – כמעט כל הכתבות באתר עוסקות באירועים וסכסוכי עבודה באותו אזור, ובעלי העסקים חשים שלא מדובר בצירוף מקרים. ירון הוא לא היחיד; קרוב למאה בתי עסק במישור אדומים מתמודדים עם התופעה – טענות חוזרות ונשנות, סחיטה, והתאגדות ברוטלית של עובדים בלי רצון אמיתי להגיע לשיח רציני מול המעסיקים.
מ', המנהל בית מלאכה סמוך לעסק של ירון, נפל גם הוא קורבן להתנהלות הבעייתית של הארגון. "דפוס הפעילות שלהם הוא על גבול העברייני", הוא מספר. "המטרה שלהם היא לשתק את העסק. הם באים למקום קטן עם עשרה עובדים ומנסים לסחוט כל פעם עוד משהו עבור העובדים. הייתה לנו שנה אחת עם פחות הכנסות, והחלטנו לצמצם את הפעילות ולהיפרד מארבעה עובדים. הם גררו אותנו בבתי משפט, והמצב הוא שאנחנו משלמים משכורת מלאה לארבעה אנשים שאין לנו מה לעשות איתם".
את המגעים הראשונים עם העובדים, כך מספר מ', יוצרים נציגי הארגון בהיחבא. להנהלת המפעל הם מציגים עצמם בדרך כלל רק אחרי שהעובדים חתמו על חברותם בהתאגדות. "אף אחד לא בא בצורה נורמלית להידברות כמו בני אדם, אלא יוצרים קשרים חשאיים עם העובדים. הם מחכים להם בצומת בדרך מהעבודה, מחתימים אותם על התאגדות בלי שהם ממש מבינים על מה הם חותמים, ומשם הם בידיים שלהם באיומים והפחדות. מען אוספים אותם מתחת לאף שלנו בלי שאנחנו כמעסיקים יודעים, ואז ביום בהיר אחד כל העובדים אומרים לך שהם לא יכולים להגיע לעבודה, כל אחד עם הבעיה שלו – אחד לא קיבל תלוש בזמן, לשני אין פנסיה, ומתחילה התקוממות. ממנים יושב ראש ועד, הוא מגיע אלינו עם שביתות וסכסוכים, וזה פוגע בכל המפעל. אין להם שום כוונה לדאוג באמת לעובדים. כשיש בעיה הם לא באים לדבר, הם מפתיעים בבית משפט, פתאום תביעה בסך של מיליונים או שביתה פתאומית בלי התראה או שיח רציני".
כשר אבל מסריח
בארגון עצמו לא מסתירים את הקשר בין הדאגה לעובדים לבין המאבק בהתיישבות. באחד מכנסי הפועלים אמר אסף אדיב לעובדי מישור אדומים: "כאשר אתם מצטרפים למען, אתם מבטיחים לעצמכם כוח שיתמוך בהשגת זכויותיכם, אבל באותו זמן אתם עושים צעד שיש בו משום השתתפות פעילה בבניית כוח שנלחם נגד הגזענות ונגד הכיבוש". נציין כי מישור אדומים נמצא בנקודה אסטרטגית, המחלקת בין השטחים שבשליטה ערבית, וכך מונע התפשטות של היישובים הערביים באזור לגוש אחד. הדבר מקשה על מאמצי הרשות הפלשתינית ליצור רצף טריטוריאלי בין אזורים בנויים.
אחד המכשולים בהתמודדות מול מען, ההולך ופושט על עוד ועוד בתי עסק במישור אדומים, היא אופי התנהלות הארגון. לא ניתן לעצור את ההתפשטות הזו בשום כלי משפטי. עורך הדין ירון אלירם, המייצג חלק מהעסקים הנפגעים מפעילות הארגון, מודה כי אין דרך לעצור את מען, למרות שהוא "מתחבר להרגשתם שמדובר כאן בארגון ששם לו למטרה לפגוע במעסיקים ולפגוע במרקם העדין של היחסים בין הישראלים לפלשתינים".
"ברור שאסור לפגוע בתנאי עובדים ואסור ליצור אפליה ופגיעה, אך אנחנו מציעים שארגוני עובדים כמו מען נוהגים בבריונות שפוגעת בסופו של דבר בעובדים עצמם. שישנו גישה, ינהגו בדרך ארץ ויקיימו שיח ראוי", מוסיף אלירם. "יש צורך בבדיקת עומק מה הם מקורות המימון של מען ומה מניעיו של יושב ראש הארגון, שייתכן כי מעשיו בעבר מלמדים על האופי של הארגון ועל מטרותיו. בסופו של דבר ההתנהלות של הארגון היא בגדר 'כשר אבל מסריח', בית הדין מקבל את הארגון ומאפשר לו לאגד עובדים, אבל צריך לבדוק מה ומי עומד מאחוריו".
ממען נמסר בתגובה: "מזה יותר מעשור של פעילות מען באזורי המובלעות הישראליות בגדה אנו נתקלים שוב ושוב בעובדים תושבי הרשות הפלשתינית שמועסקים בשכר ירוד ובתנאי עבודה שאינם עולים בקנה אחד עם דרישות הדין. ברור שלמעסיקיהם של עובדים אלו יש אינטרס למנוע התאגדות של העובדים כדי להנציח את המצב. לצערנו, אותם מעסיקים בוחרים לא אחת להכפיש את הארגון כדי לטשטש את הסירוב לפעול על פי דין.
"רק לאחרונה דחה בית הדין האזורי לעבודה בירושלים את הטענה שלפיה מען הוא ארגון פוליטי ולא ארגון עובדים. ביה"ד נדרש לנושא עקב טענה שהעלה מעסיק שסירב להכיר בכך שעובדיו בחרו במען כאיגוד העובדים שלהם, ואף ניסה לפטר כמה ממנהיגי ההתאגדות.
"גם הטענה שלפיה ממהר מען להכריז על שביתות באזור זה או אחר היא בפשטות טענה שקרית ומגמתית. מען יוזם שביתות עובדים בכל מקום שבו מעסיקים מסרבים להכיר בזכות ההתאגדות של עובדיהם – גם באזור מישור אדומים ועטרות וגם במפעל יהודה רשתות באשדוד ובקונסרבטוריון למוזיקה בראש העין. מען מפרסם ידיעות על השביתות בדרך קבע ללא תלות במיקום הגאוגרפי של המפעל".