לקראת כנס "משפט התורה במדינת ישראל" שיערך הערב (ראשון) בירושלים מספר הרב עדו רכניץ, דיין ברשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית', על התמודדות בתי הדין לממונות עם אתגרים שמחייבים את עולם התורה וההלכה למצוא להם תשובות.
באופן מפתיע, לבתי הדין לממונות של 'ארץ חמדה גזית' פונים גם ערבים שמבקשים שהדיינים יעשו איתם צדק על פי ההלכה היהודית.
בבית הדין עלתה השאלה ההלכתית כיצד יש לדון מי שאינם יהודים הבאים לדין תורה. הרב רכניץ אומר כי העניין עלה לדיון מעמיק בבית הדין והוא מבוסס על פסקי הלכה בגמרא ובראשונים המתייחסים למצב בו בית דין דן גם לא-יהודים.
לדבריו, "ברירת המחדל היא לדון גוי לפי דין הדת או החברה ממנה בא, אך במקרה בו שני הצדדים, היהודי והגוי יחד מבקשים שידונו אותם לפי דיני ישראל, יש לדון אותם לפי דין תורה". הוא מביא לכך ראיה מדברי הרמב"ם בהלכות מלכים הקובע: "שני גויים שבאו לפניך לדון בדיני ישראל ורצו שניהם - דנים להם דין תורה".
הרב רכניץ מספר כי רוב הפונים לבתי הדין לממונות באים מהציבור הדתי לאומי ואף מהציבור החרדי, אך גם חילונים פונים ומקבלים את מרות בית הדין, ואפילו ערבים נכנסים בשעריו לא פעם. "אנחנו דנים אותם באופן שווה ליהודי", הוא מעיד.
הוא הוסיף שהתדיינות בבתי דין של תורה זולה יותר ומהירה הרבה יותר מבתי המשפט, ויש לה תוקף משפטי מחייב במסגרת חוק הבוררות. לדבריו, כל אדם יכול "להצביע" בעד דין תורה אם יגדיר בחוזים עליהם הוא חותם בית דין של תורה כבורר מוסכם, כפי שעושים כבר אנשים פרטיים וחברות רבות.
במסגרת הכנס שייערך הערב, ידבר הרב רכניץ על מעמד בתי הדין לממונות הפועלים במסגרת פרטית. הכנס עצמו מחבר ארגונים מהציונות הדתית ומהעולם החרדי והוא מקיים דיון בין הגוונים השונים בציבור הדתי אודות מקומו של משפט התורה במדינת ישראל ובמוסדותיה.
הרב יאיר קרטמן מארגון 'תורת המדינה' שעל יד בית-אורות ומיוזמי הכנס, אומר כי לאחרונה גוברת ההתעניינות בקרב בני תורה מכל הציבורים ובקרב הציבור הדתי בנושא מקומה של התורה בחיי המדינה. "אנחנו מציעים שורה של יוזמות שיכולות להתקבל בשלום בקרב כל החברה הישראלית, הצעדים שאנו מכוונים אליהם אף יובילו להתייעלות חברתית ותקל על הנושאים שבין אדם לחברו", אומר הרב קרטמן.