מה עמדת ההלכה לגבי חסינות ראש ממשלה?

מכון משפטי ארץ מפרסם גילוי דעת על עמדת ההלכה לגביי מעמד משפטי של מלך או מנהיג מדינה על פי ההלכה מהתלמוד ועד לפוסקי זמננו.

מכון משפטי ארץ , ה' בטבת תש"פ

ראש הממשלה נתניהו
ראש הממשלה נתניהו
צילום: דוברות הליכוד

אז מה עמדת ההלכה בעניין חסינות לראש הממשלה?

בעניין זה יש מחלוקת בין התלמודים. בתלמוד הירושלמי (סנהדרין ב, ג) נאמר שהמלך אינו נדון בבית הדין אלא רק בידי הקב"ה. לעומת זאת מהתלמוד הבבלי (סנהדרין יט, ע"א) עולה שהמלך כפוף לחוק.

הרב עוזיאל הכריע באופן חד וברור כדעת הבבלי: "חלילה לנו לשוב אל תקופת הורדוס, שעליה אמרו 'מלך לא דן ולא דנים אותו', אלא אנו צריכים לנהוג במדינתנו כדין מלכי בית דוד, ש'דן ודנים אותו', וכל שכן לכל ציר שדן ודנים אותו מעיד ומעידין נגדו בבית משפט" בתוך: ד"ר זרח ורהפטיג, חוקה לישראל, עמ' 475).

למעשה, נקבע בסעיף 4(א)(3)(ב) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951, כי חסינות תינתן, בין השאר, במקרה בו "כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה". נימוק זה מוצדק גם על פי ההלכה שמחייבת את השלטון לפעול באופן שוויוני וללא הפליה.

לאור זאת, במקרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ישנן לפחות שתי סיבות כבדות משקל לבחון הטלת חסינות:

הראשונה היא הטענה שמדובר באכיפה בררנית כלפי ראש הממשלה, בשעה שרבים אחרים נהגו כמוהו.

השנייה היא דברי פרקליט המדינה היוצא עו"ד שי ניצן, אשר הודה בראיון לעיתון 'מקור ראשון' שמדובר באישום תקדימי. לפיכך, יש לשקול האם ראוי להאשים אדם באישום חדשני כאשר מן הסתם לא היה יכול מודע לכך שמדובר בעבירה.