ועכשיו, מרגיעים
ועכשיו, מרגיעיםReuters

האם המזרח התיכון ניצב לפני הסלמה דרמטית בעקבות העימות החזיתי בין ארה"ב לאיראן? מערכת הביטחון הישראלית שומרת על כוננות אבל מגדירה את רמת הסיכון לישראל כנמוכה. על המתח שנמצא בראשיתו או בסופו שוחחנו עם ד"ר מנחם מרחבי, מומחה לאיראן, איש מכון טרומן.

"המגמה מאז החיסול של סולימאני הייתה להרגיע את העניין ולתחם אותו כדי שלא יגלוש מעבר למה שהיה. לא ארה"ב ולא איראן רצו להיגרר לסדרת מהלומות ובוודאי שלא למלחמה בקנה מידה רחב. לכן מעט אחרי החיסול והבטחת הנקמה, איראן הוציאה הבהרה של המקביל ליו"ר ועדת חוץ וביטחון שמדובר בנקמה אבל לא במלחמה. המתקפה הלילה היא התוצאה האידאלית לשני הצדדים כדי לחזור למצב הקודם".

האם המשמעות היא שאיראן תסתפק בהפגזה שאין בה קורבנות אמריקאיים בנפש? מרחבי משיב בחיוב: "גם פגיעה בנפש אינה תמיד אותו דבר. יש הבדל בין חיסול אישיות בכירה לבין הרג של חייל בשטח".

לנוכח השיקולים הללו סבור ד"ר מרחבי כי כעת "חוזרים למצב הקודם שאינו שקט ורגוע, אלא מצב של מלחמה מתחת לפני השטח שקיימת כבר זמן די ארוך".

ומה באשר לארגונים פרו איראניים קטנים שיכולים לקחת יוזמה לידיהם אם יראו שאיראן אינה מגיבה באופן די משמעותי ומספק לטעמם? ד"ר מרחבי סבור שאכן "אם מדובר בארגון חשד א-שעבי שבעיראק אז יכולות להיות יוזמות מקומיות, אם כי גם מדובר בארגון שנשמע להנהגה האיראנית. אני לא צופה שחיזבאללה יצא להרפתקה גדולה נגד ישראל וגם איראן לא תרצה שהוא יעשה את זה עכשיו. הוא עבר משהו די קשה בסוריה בשנים האחרונות והוא מסובך בלבנון במשהו לא פשוט ואיראן וארגוניו לא ירצו לצאת למשהו גדול כעת".

עם זאת לשאלת מיקומה של ישראל ברשימת המדינות המאוימות מצידה של איראן, סבור ד"ר מרחבי כי אכן ישראל נמצא ברשימה זו "ויכול להיות שאיראן תעשה את זה בעתיד, אבל לא בטווח המיידי. זה לא באינטרס של איראן". מעבר לזה, הוא מזכיר כי לארה"ב ידידות רבות במזרח התיכון, כדוגמת ערב הסעודית וחלק מהאמירויות כך ש"יש לאיראן עוד בנק מטרות גדול אם היא רוצה בכך".