איציק קרומבי
איציק קרומביצילום: פנחס עמנואל

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון נאם היום (רביעי) בועידת ההייטק החרדי שנערכה בירושלים ואמר כי הפוטנציאל של השתלבות הציבור החרדי בהייטק רחוק ממיצוי.

"לצערי השתלבות החרדית בתעשיית ההייטק רחוקה מאוד מהפוטנציאל שלה. זה אינטרס הדדי של שני הצדדים שהחרדים ישתלבו בהייטק כי ללא האוכלוסיה החרדית אין משמעות להייטק הישראלי", הוסיף אהרון.

בועידה שנערכה ביוזמת ביזמקס – מרכז החדשנות החרדי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ירושלים ומורשת וגופים נוספים, נטלו חלק בכירים ממשרדי הממשלה ובהם: נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, ראש אגף תקציבים באוצר שאול מרידור, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, הממונה על זרוע העבודה מוטי אלישע, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים אייל חיימובסקי הפילנתרופ היהודי הבריטי מארק שימל נשיא 'אחים גלובל'.

לצידם השתתפו בכירים רבים מתעשיית ההיי-טק ומגופים המקדמים את תעשיית ההייטק ושילוב החרדים.

מטרת הועידה היא לחבר בין הצורך המיידי של תעשיית ההייטק בעוד למעלה מ-15,000 עובדים מיומנים, עם הפונטציאל הלא ממומש של כוח האדם האיכותי מהציבור החרדי שמשתתף כיום ברמה של פחות מ3% מכלל עובדי ההייטק בישראל.

עידוד היזמות בציבור החרדי ושילוב עובדות ועובדים חרדים בתעשיית ההייטק תוך מתן דגש על העלאת איכות ההון האנושי באמצעות הכשרה מקצועית, לימודי הנדסאות, הפניה לאקדמיה תכניות הכשרה מואצת ועוד - הוא אתגר משותף לתעשיה, המדינה והציבור החרדי.

המארח ראש עיריית ירושלים משה ליאון אמר בנאומו, "אנחנו עובדים על כך שירושלים תהיה בירת ההייטק. היתרון של ירושלים זה בכך שיש לה הרבה כוח אדם להציע עבר שוק ההייטק. באזור המרכז יש חוסר, ולנו יש אלפי צעירות חרדיות וגם צעירים ובנוסף גם ערבים שרוצים להשתלב בתחום הזה".

"האתגר הגדול שלנו היום, הוא המחסום בשטחים לתעסוקה. אנחנו עומדים בשיעור תפוסה של למעלה ב-90% ולכן החברות הייטק יש להם בעיה למצוא מקום, ואני מתכנן לבנות אלפי מטרים של הייטק בירושלים", דברי ליאון.

יו"ר ומייסד קרן JVP, אראל מרגלית, הבהיר כי "אנחנו יכולים ליצור 100,000 מקומות עבודה לחרדים בתחום ההייטק בשנים הקרובות, שזאת פרנסה ל500,000 איש". לדבריו "אם מדינת ישראל לא תיישם אסטרטגיה שתשלב את החרדים בהייטק, מאות אלפי משרות פיתוח יעזבו את ישראל לקייב שבאוקראינה".

ראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור פירט את נתוני השתלבות החרדים בתעשיית ההייטק העומדים לדבריו על 0.7% בלבד מכלל עובדי ההייטק בישראל.

"השילוב של החברה החרדית בעילית של הכלכלה הישראלית, חייב להיות בתכנית העבודה שלנו אם אנחנו רוצים להמשיך להיות חברה מתפקדת, מערבית, מודרנית שמביאה יותר ויותר שירותים לאזרחים שלה. ההצלחה של החברה החרדית להשתלב בהייטק הוא הסוד של כלכלת ישראל להמשיך להיות מוצלחת גם בעוד עשורים קדימה", אמר מרידור.

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון ציין כי "חרדי שסיים תואר באוניברסיטה, הרוויח בממוצע בשנת 2017 למעלה מ-26 אלף שקלים, כיום הממוצע כבר עומד על למעלה מ-28 אלף שקלים. לצערי רק 1.5% מתוך החרדים בגיל העבודה השתלבו בהייטק זאת לעומת 11% בשאר האוכלוסיה"

הממונה על זרוע העבודה מרדכי אלישע הוסיף כי "משרד העבודה והרווחה היה חלוץ במתן הזדמנויות תעסוקה לנשים חרדיות, ואף הצלחנו להסיט את תעסוקת הנשים מלימודי הוראה שבו יש עודף עובדים ללימודי הנדסאים הנדרשים בשוק. מגמה זו שיפרה משמעותית את חיי המשפחות החרדיות".

בעשור האחרון נרשם שיפור ניכר בשיעורי תעסוקת נשים חרדיות (מ-57.8% ב-2009 ל-78.4% ב-2019) וגברים חרדים (מ-35% ב-2009 ל-51% ב-2019), בין היתר בזכות תכניות ומרכזי ההכוון שמפעילה זרוע העבודה במשרד, ופעילות של משרדי ממשלה נוספים.

ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות במשרד העבודה והרווחה, יוליה איתן מציינת כי "שילוב החברה החרדית בתעשיית ההייטק הינו משימה מורכבת - החרדים מגוונים וכך גם ההייטק. החרדים אינם מקשה אחת, חלקם הגדול רחוקים מרכבת ההייטק הישראלי. שילוב חרדים בהייטק ובתעסוקה איכותית זו משימה לאומית, של כולנו. היא נוגעת בלב הבעיות הכלכליות של ישראל ובסוגיית הפריון. המשימה מאתגרת - אבל אנחנו פועלים ונמשיך לפעול עוד".

מרדכי פלדשטיין מנכ"ל קרן ק.מ.ח – קידום מקצועי חרדי אומר כי "מאות המשתתפים בועידה, אנשי ממשלה, לצד בכירי תעשיית ההיי-טק וגורמי חברה אזרחית הם ההוכחה לכך שניתן להשתלב ולשלב חרדיות וחרדים במספרים גבוהים הרבה יותר בתעשיית ההייטק ובתפקידים בכירים ולהמשיך לשמור על אורח חיים חרדי ללא פשרות".

איציק קרומבי מנכ"ל ביזמקס ויוזם הועידה סיכם, "זהו יום גדול לתעסוקה החרדית שבו כל המי ומי בתעשיית ההיי-טק מתכנסים ביום עיון יחודי במטרה לחבר בין כוח העבודה האיכותי של החברה החרדית לבין תעשיית ההיי-טק. הציבור החרדי וההיי-טק הישראלי הם שני גורמים משמעותיים בעולם התעסוקה שהחיבור ביניהם קריטי לכלכלה הישראלית".