ג'מאל ריאן, מגיש בכיר ברשת התקשורת הקטארית אל-ג'זירה, הסתבך לאחר שהעלה סקר בטוויטר בו שאל האם הפלסטינים צריכים להקים יחידות להתנקשות במנהיגים ערבים שתמכו בתוכנית המאה.
(הקריקטוריסטית אַמְנַה אל-חַמַּאדִי מתייחסת לסערה בעקבות ציוץ של ג'מאל ריאן המגיש הבכיר של רשת התקשורת הקטרית אל-ג'זירה).
ריאן, נולד בטולכרם של 1953, לפני מלחמת ששת הימים, כך שהוא בעצם נולד בממלכה הירדנית. עם הקמת ערוץ הטלוויזיה הקטרי אל-ג’זירה, הוא היה האיש הראשון שהופיע על המסך ונחשב למגיש בכיר מאוד בערוץ. הסלוגן היומרני עם עליית הערוץ היתה "הדעה והדעה האחרת" והוא הביא זווית אחרת על עולם הערבים והאסלאם של שנות ה-90 ובעצם עד היום.
לאורך השנים אל-ג'זירה התפחתה להיות רשת תקשורת בין-לאומית בכמה שפות והפכה לרשת תקשורת שאי אפשר להתעלם ממנה. כמה משמעותית היא? עד כדי כך שרבים רואים באל-ג’זירה את המנוע מאחורי הטלטלה האזורית שהביאה לרצף ההפיכות שאירעו במזרח התיכון ב-2011, שזכו לכינוי האופטימי “האביב הערבי”. ככה זה כשיש לך רשת תקשורת כל כך חזקה ופופולרית, אתה מחליט מה משדרים וכמה.
לאורך השנים הערוץ נותן במה לתורתה של תנועת האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס. הערוץ פך גם לשופר למדיניות של מנהיג תורכיה רֵגֵ'פּ טָאִיפּ אֶרְדוֹאָן וכמובן של חמאס עצמה.
הציבור הישראלי פגש לראשונה את ג'מאל ריאן כנראה ביוני 2008, בעקבות הראיון שערך עם ד”ר מרדכי קידר. הרגע הזכור מהריאיון הוא האמירה של ד"ר קידר כי ירושלים אינה מוזכרת בקוראן.
חזרה אלינו, ריאן הודה בציניות בציוץ בשבוע האחרון לנשיא האמריקני על פרסום עסקת המאה – שבזכות הפרסום שלה איחדה מחדש את רגשותיהם של העמים הערבים והאסלאמיים כלפי ירושלים ופלסטין. ובהקשר שלנו היא הורידה מסכות מפניהם של משטרים ערבים בוגדניים, כהגדרתו, כמו סעודיה ואיחוד האמירויות, ששיקרו שנים רבות.
בהמשך אף צייץ ריאן ושאל האם הפלסטינים צריכים להקים יחידות מיוחדות כדי להתנקש בחייהם של מנהיגים ערבים התומכים בתוכניתו של טראמפ, משום שהם מערערים את תנועת השחרור הפלסטינית. ממש בדומה לפעולות בירדן של 1970, שקדמו לתגובת חוסיין מלך ירדן ב"ספטמבר השחור".
לעומת סקרים אחרים שעקצו את המדינות שתמכו בתוכנית, דוגמת הסקר "מי מקבלת הכי הרבה מישראל" - בו מתוך מעל ל-31,500 מצביעים הרוב בחרו ב"כולם" - דווקא הסקר שקרא לחיסול מנהיגי ערב עורר תגובות נזעמות. רבים תייגו בתגובותיהם את שמו של ריאן ואת טוויטר, במטרה שיחסמו את המגיש הבכיר. חלק מהמגיבים אף קראו לו ולרשת אל-ג'זירה טרוריסטים.
בין המוחים אפשר למצוא את מלכת היופי של עיראק לשנת 2017, סארה עידאן. את עידאן הכרנו לאחר שהצטלמה עם אדר גנדלסמן שלנו, מיס ישראל דאז שאף אירחה אותה בירושלים במהלך 2018. מלכת היופי שיתפה צילום מסך של הסקר המחוק ודרשה שטוויטר תשעה את המשתמש שלו.
מאוחר יותר ג'מאל ריאן מחק את הציוץ לאחר שקיבל תגובות זועמות. אך הוא המשיך לציוץ על מצרים, איחוד האמירויות, בחרין וסעודיה בפרובוקטיביות, בטענה כי החלטותיהו נשלטות על ידי ישראל.
ריאן האשים אותם בצביעות, תוך שהוא מציין את נוכחותם של דיפלומטים של איחוד האמירויות ובחריין במהלך הודעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על תוכנית השלום.
למרות החוק המפורסם "לא לערב הורים" פרסמו חלק מהמצייצים נגדו את האשמה שאביו, מֻצְטֶפַא ריאן, תיווך במכירת קרקעות ליהודים – ולכן הבן לא ילמד את אותם גולשים ממדינות הערב שהאשים בבגידה – מצרים, סעודיה, ירדן ובחרין בבגידה – כשהוא עצמו בוגד בן בוגד.
בחזרה לקריקטורה: היא מתייחסת הן להאשמת אביו בתיווך מכירת קרקעות ליהודים והן לווידאו בו ריאן בוכה על הבגידה של אותן מדינות שבגדו בפלסטינים, מצרים, סעודיה, בחרין ואיחוד האמירויות הערביות.
באורח פלא מדובר באותן ארבע מדינות שמחרימות מאז יוני 2017 הנסיכות הקטרית, המעון של אלג'זירה, בהאשמה שקטר תומכת בטרור ובהתנגדות לברית שלה עם איראן.
על הקריקטורה כתוב מילולית "למה אתם מרגיזים אותי, למה אתם מצערים אותי". הקריקטורה מתייחסת לסרטו וידאו בו גוער ריאן במדינות המתנגדות לקטאר וטוען שהן לא עושות יותר מדי. הלבוש שלו - ממש כמו הלבוש של אביו.
והנה הפרסום נגדו מ-2018, הכותרת - בוגד בן בוגד.
בציוצו האחרון הודה ריאן לעוקבים המכובדים שלו שהתעניינו בבריאותו בשל שבר קל ברגל, הודיע כי הוא מפסיק את השימוש בטוויטר עד להודעה חדשה.
האם מדובר בהחלטה שלו או של אל-ג'זירה?