מחקר שפורסם באחרונה על ידי ארגון הבריאות העולמי בחן את תופעת ההתמכרות בקרב בני נוער בישראל. אחת התופעות העולה מהמחקר היא כי דווקא בנות דתיות נמצאות בצמרת טבלת האוכלוסיות המכורות למסכים. על פי הסקר שבעה אחוזים מהבנות הדתיות נחשבות למכורות. בראיון לערוץ 7 מתייחס יריב פאר, מנכ"ל אינטרנט רימון, לנתון ולסיבות שמובילות אליו. המחקר, מציין פאר, לא התייחס לתוכן אלא לזמן החשיפה למסך. זאת לאחר שהוגדר פרק זמן מסוים כהתמכרות. הבנות הדתיות נמצאות במקום השני בטבלת האוכלוסיות המכורות כאשר במקום הראשון בטבלה זו נמצאת האוכלוסייה הערבית. "בעולם הרשת אנחנו מחלקים את הבעיות ברשת לשלוש קטגוריות: הקטגוריה הראשונה היא תוכן לא ראוי באשר הוא שגם ההורים לא רוצים להיחשף. הקטגוריה השנייה היא זמן השימוש גם ללא קשר לתוכן, גם אם מדובר בוויקיפדיה או משחק על חשבון לימודים, משחק עם חברים או שינה. הקטגוריה השלישית היא בריונות רשת, חרמות, התקפות מפוגעניים. המחקר התייחס לחשיפה למסכים". פאר מציין כי בעוד הבנות במגזר הדתי עומדות על שבעה אחוזים המוגדרות כמכורות הרי שאצל הבנים המספר קרוב למחצית, "בשיחות עם מומחים עולה שדווקא אצל בנות דתיות יש בלבול אצל המבוגרים שמתייחסים אל הבנות כתת מגזר שבו הבעיות קצת פחות משמעותיות. באוכלוסייה שמרנית ההורים לא מרגישים בנוח לשוחח עם הבנות על התכנים ברשת, ומנגד כשהבנות במגזר, וזה בסדר, לא מוצאות מקום לפיתויים והרשת הופכת למלכודת דבש להיכנס לתכנים בעייתיים. הן מוצאות את הרשתות החברתיות ומקומות נוספים לשם כך. תפקיד ההורים להיות נוכחים בזירה הדיגיטאלית, לתווך אותה ולהבין שגם הבנות כמו כל ילד נורמאלי נמצאות בעולם מלא פיתויים. להציע לבנות גם גירויים אחרים, לדאוג לשעות פנאי, לוודא שנפגשות עם בנות גילן". "מעבר לזה ישנם הכלים הטכנולוגיים שדואגים לווסת את החשיפה לתכנים ולשים סנן טכנולוגי שעוזר להתמודד עם פיתויים אינסופיים ולנהל זמן. לעשות זאת יחד עם הילד, להגדיר שעות שבהן חלק מהרשת יהיה פתוח ויהיו שעות שבהן המסכים כבויים כדי שהילד ייקח ספר. בנוסף יש אלטרנטיבות של שיחות, תנועות נוער ועוד". מוסיף פאר ומעיר כי "כשהיינו ילדים ביתו של אדם היה מבצרו והחדר היה מקום מקלט. היום בעולם הדיגיטאלי הכול התהפך, בחוץ הכול בטוח, בבית פחות ובחדר הילד נמצא לבד לגמרי. אם פעם אמרנו שצריך לשים את המחשב במרכז הסלון, היום זה כבר לא מספיק כי לכל ילד יש ביד מכשיר עם טכנולוגיות שהטיסו חללית לירח. לכן ההורים צריכים להבין את המציאות, להבין שאצל הילדים בעשר בלילה היום רק מתחיל, לדפוק בדלת, לוודא שהילד הלך לישון או שהוא עם ספר ואם הסמרטפון ביד מותר להורים להיות הורים, לקחת את המכשיר ולהעביר אותו לטעינה". "תפקיד ההורים הוא לא לחשוב שהילד שלי לא כזה כי המחקר מראה שזה נמצא אצל כולם ובכל המגזרים ובאופן מדאיג במגזר שלנו אפילו יותר ממגזרים אחרים. הילדים שלנו הם לא ניסוי אם הם עמידים או לא, ולכן, לשים סנן ולעזור להם שלא להתמודד עם כל הפיתויים לבד". על הסיבה שמותירה את הבנות הדתיות בצמרת הטבלה בעוד הבנים מכורים בסדר גודל של מחצית מהבנות, אומר פאר כי "בחברה שמרנית הורים חוששים לדבר על דברים מסוימים, בניגוד לחברות פחות שמרניות. הילדים מוצאים ברשת מענה לפיתויים. הבנים תמיד חשודים ככאלה שהיצר שלהם פועל יותר מהבנות, לכן נמצא באופן יחסי שיח יותר מאשר אצל הבנות, גם אם במידה פחותה לעומת חברות פתוחות וליבראליות. אצל הבנות משום מה יש תחושה שהן לא במגרש הזה. יש מאות מחקרים מלמדים שהן חשופות לא פחות לתכנים בעייתיים".