המנהל האזרחי אישר לפלסטינים לשאת נשק. תל ארומה
המנהל האזרחי אישר לפלסטינים לשאת נשק. תל ארומהצילום: שומרים על הנצח

קשה לפספס אותם, את המבצרים החשמונאיים. הם לעולם יתנשאו על שאר הכיפות ברכס, ראשם קטום, שרידים של בניה מפוארת פזורים בשטחם ומערכת מים אדירה סובבת אותם. יותר מ-2000 שנים המתינו אותם מבצרים וארמונות לעם ישראל שיחזור, אבל למרבה הבושה פחות מחמישים שנה הספיקו לנו כדי לנטוש אותם בתמורה. על ראש המבצר החשמונאי בתל ארומה מתנוסס כבר יותר מחודש דגל אש"ף ענק, על שטחו הקימו הערבים מאחז, ואת השרידים שלו הם משמידים באופן שיטתי כבר יותר משנה.

הדיווחים הראשונים על הפרויקט של הרשות הפלשתינית בתל ארומה, המרוחק קילומטרים ספורים מהיישוב איתמר, הגיעו כבר לפני יותר משנה. במועצה האזורית שומרון ובארגון ‘שומרים על הנצח’ הפועל איתה בשיתוף פעולה, גילו כי לרשות הפלשתינית תכנית בניה נרחבת שכוללת אזורי מגורים, תיירות ופנאי ואתר ארכיאולוגי. בחודש מאי בשנה שעברה פרסמנו כאן כי העבודות של כלים כבדים בשרות הרש"פ במקום גרמו לקריסה של אחד מבורות המים, שהיווה חלק ממערכת המים במבצר החשמונאי. בדומה למערכת המוכרת ממבצר הסרטבא, גם בתל ארומה נמצאו בורות אגירה גדולים לעת מצור, המחוברים בתעלות המאגנות את המים.

בחודש האחרון הפעילות הפלשתינית באתר עלתה מדרגה, ונעשתה להתרסה של ממש. על הפסגה, הממוקמת באזור המוגדר כשטח B על פי הסכמי אוסלו, הציבו פועלים מטעם הרשת הפלשתינית תורן גדול, ועליו דגל אש"ף גדל מימדים שנראה עד איתמר. בתגובה לפרובוקציה, עלו את האתר ראש מועצת שומרון יוסי דגן יחד עם נציגים מ’שומרים על הנצח’, הישוב איתמר ובית ספר שדה שומרון, ודרשו משר הביטחון "להסיר את החרפה" כלשונם. אלא שהצעד הזה הביא בעקבותיו רק החרפה מצד הפלשתינים ושתיקה רועמת מצד מדינת ישראל.

שבוע לאחר אותו סיור בתל, בראש חודש אדר, קיימה הרשות הפלשתינית אירוע בסדר גודל תקדימי באתר. אל המקום הגיעו שרים בממשלה הפלשתינית ומושל שכם הסמוכה, כשהם מאובטחים על ידי שוטרים פלשתיניים חמושים. הם קיימו מין טקס חנוכת האתר, שלאחריו נשארו במקום כמה עשרות בעיר אוהלים מאולתרת, במטרה לשמור על נוכחות רצופה על ההר ולמנוע מטיולים וסיורים של יהודים להגיע למקום. יש לציין כי כבר שנים ארוכות ישראלים מטיילים אל התל ללא חשש, ובתי ספר שדה מוציאים אליו סיורים דרך קבע.

בצד הישראלי, לעומת זאת, לא רק שלא ניסו למנוע את הפרובוקציות, אלא אף מסתבר שהמנהל האזרחי אישר לשוטרים הפלשתיניים את נשיאת הנשק באתר. "במסגרת אירוע שהתקיים בשטח B, התקבלה בקשה לתיאום אבטחת האירוע על ידי מנגנוני ביטחון הפלשתינים, שאושרה על ידי כלל גורמי הביטחון באזור”, השיבו, בתגובה לפניית אתר ‘הקול היהודי’. מאוחר יותר, כשניסו כמה נערי גבעות להעפיל אל המבצר ולהוריד ממנו את דגל אש"ף, החיילים שהוצבו במקום מנעו מהם גישה אל הדגל ופיזרו אותם באמצעות רימוני גז.

רואים את ההרס

מאז ההשתלטות הפלשתינית והנפת הדגל הלהבות מסרבות לשכוך. בכל יום או יומיים מגיעים דיווחים על פרובוקציה חדשה או עימותים עם כוחות צה"ל שמגיעים למקום. ברביעי האחרון, למשל, תוכנן סיור ישראלי בהובלת ארגון ‘שומרים על הנצח’, מה שגרם לפלשתינים להקדים ולהציב חסימות וצמיגים בוערים בשבילים המובילים אל ההר. בעימותים עם צה"ל אף נפצעו כמה פורעים ערבים, אחד מהם באורח קשה, על פי דיווחים פלשתיניים.

"נפגשתי עם ראש מנהא"ז ואלוף הפיקוד בנושא", אומר ראש מועצת שומרון יוסי דגן. "הדרישה שלנו היא קודם כל להעיף את השיקוץ הזה, את דגל אש"ף שהונף שם בכוונה תחילה תוך הריסה של העתיקות במקום. לאחר מכן, הדבר השני הוא לקחת אחריות על המקום ולשקם אותו. מדינת ישראל הרי יודעת שאי אפשר להסתמך על הרשות בשום דבר. קח למשל נושא כמו משרפות הזבל שמזהמות את הסביבה, שלמרות שהן ממוקמות בשטח B, המנהא"ז מבין שאין אפשרות להשאיר את האחריות ביד הפלשתינים ונכנסים כדי לבצע פעולות אכיפה".

במקרה הזה, מסביר דגן, המצב חמור עוד יותר, מפני שמדובר בפעילות יזומה של הרש"פ. "כאן לא רק שהרשות לא אוכפת, היא זו שבעצמה מובילה את הרס האתר. לאירוע בתל ארומה הגיעו מושל שכם, חברי פרלמנט ושרים של הרש"פ, ובכוונת מכוון הם משמידים בשיטתיות אתר ארכיאולוגי מהחשובים שבישראל. זה לא רק נכס יהודי, זה גם נכס תרבותי מהמעלה הראשונה בעולם, יש שם שרידים גם מימי אבימלך הבן של גדעון, וגם שכבות מימי הממלכה החשמונאית”.

במנהל האזרחי מקפידים לשמור על קו מחמיר בכל השייך לשמירה על הסכמי אוסלו והתיאום הביטחוני. "המנהל האזרחי אחראי למימוש סמכויות אזרחיות בשטחי C בלבד, וזאת על פי הסכמי אוסלו", אומרים במנהא"ז. "בנוסף, נבקש להבהיר כי תורן הדגל שהוצב בתל ארומה ממוקם בשטח B - שבשליטת הרשות הפלשתינית - ומשכך אינו תחת אחריות המנהל האזרחי. כמו כן, נציין כי האזור בו ממוקם האתר נמצא במרחב בו פעילות מנגנוני הביטחון הפלשתינים מאושרת על ידי כלל גורמי הביטחון”.

"כל מי שבא לשם רואה את ההרס”, מתאר דגן את שראו עיניו בסיור שערך לפני מספר שבועות. "הם חפרו בורות ענק על העתיקות, כדי להציב את התורן עם הדגל ולבנות את המבנים שלהם, וניסו גם לסלול דרך לשם ואנחנו עצרנו את זה כרגע. הם שברו חומה עתיקה בתחילת העבודות על הכביש הזה. זה צעד ברברי, שום הגדרה אחרת. מדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שמגינות על אתרים ארכיאולוגיים, והיא צריכה להתייחס לזה כמו שמתייחסים לדעא"ש שמחריבה אתרים היסטוריים. אין שום הבדל. זה בשליטתנו, ואם צה"ל רוצה אפשר לתקן את המצב. לכל הבכירים שמעורבים ישירות באירוע הזה, יש תעודות VIP ואין סוף הטבות מהמנהל האזרחי, יש בהחלט מנופי לחץ ודרכים לגרום להם להסיר את החרפה”.

פייק היסטוריה

כמו במקרים אחרים, כדי להבין את המשמעות הרחבה יותר של מקרה תל ארומה, צריך להרחיק מעט את המבט, ולתפוס את התמונה כולה. כבר בחודש מאי בשנה שעברה דיווחנו כאן על הפעילות הפלשתינית בתל ארומה, ועל חומה שבנתה הרשות סמוך לבריכות שלמה באיזור בית לחם, במטרה למנוע מטיולים מאורגנים של ישראלים להגיע לבריכות. משרד התיירות הפלשתיני משקיע רבות במהלך של מחיקת ההיסטוריה היהודית מאיזורי יהודה ושומרון, ובניית נרטיב היסטורי פלשתיני חלופי למטרות הסברה. כפי שפרסמנו אז, הרשות משקיעה בהבאת תיירים למין ‘חוצה פלשתין’ שמשופע באתרים היסטוריים פלשתיניים כביכול, לצד העלמת ההיסטוריה היהודית באופן מוחלט.

מאז אותו פרסום המגמה רק התחזקה. באתר סבסטיה, שמזוהה כבירת מלכות ישראל ונמצא כיום בשטח B, פועלת הרשות נמרצות להעלמת ההיסטוריה היהודית על ידי שוד עתיקות שיטתי, והקמת מוזיאון במתחם, שמשכתב לחלוטין את ההיסטוריה היהודית. אתר נוסף ומשמעותי ביותר, גם הוא בשטחי B, הוא מזבח יהושע בהר עיבל. הממצא הנדיר של מזבח המתוארך לתקופת ההתנחלות, ומוזכר בפירוש בתנ"ך, לא התאים לנרטיב של הרשות הפלשתיני, ובקיץ האחרון היא התחילה לפעול במרץ גם שם, בדפוסים דומים לאלו של תל ארומה.

בהר עיבל, כמו בתל ארומה, יריית הפתיחה להשתלטות היתה עליית בכירים המונית לאתר. מעניין שגם במקרה הזה, מושל שכם מעורב מאוד במתרחש ודוחף במרץ את ההשתלטות. הקבוצה, שמנתה שרים וחברי פרלמנט פלשתינים, סיירה באתר והצטלמה כשהיא מעיינת במפות. התכנית, כפי שעולה מעיון ברשתות החברתיות הפלשתיניות, היא להקים אתר תיירותי פלשתיני, בדומה מאוד לתכניות בתל ארומה. אתר הר עיבל מטויל אפילו יותר על ידי ישראלים מתל ארומה, וחלק מהמגמה בגידור האתר היא למנוע גישה לישראלים. הסיבה היחידה שהר עיבל קיבל פחות תשומת לב עד היום, כך מסביר לי גורם בשומרון, היא העובדה ששם הרשות נמנעה מהפרובוקציה של הנפת דגל אש"ף ענק. מסתבר שגם נכסי ברזל לאומיים זקוקים ליחסי ציבור.

"יש מגמה קבועה שמתחזקת בשנים האחרונות למחוק את ההיסטוריה היהודית ולייצר פייק היסטוריה”, אומר דגן. "הם עושים את זה בכל מקום שהם יכולים, תוך הריסת אתרים ארכיאולוגיים והרס עתיקות. הרשויות שלנו מורחות ולא מתעסקות בזה. פניתי לשר הביטחון, ואני קורא לו מכאן לקחת אחריות ולשקם את האתר, וכן לסלק את דגל הטרור שכל מטרתו פרובוקציה”.

"בזמן שאנחנו דנים האם להחיל ריבונות בשטחי יהודה ושומרון, הרשות הפלשתינית עובדת על תוכניות מסודרות להחלת ריבונות מלאה שלהם על אתרי המורשת הלאומית שלנו בשטחים הפתוחים", אומר איתן מלט מארגון 'שומרים על הנצח'. "הרשות הפלסטינית הכריזה מלחמה על ההסטוריה שלנו, והופכת את המקום לאתר תיירות תוך הרס מזעזע של הממצאים וההסטוריה שלא נוכל לשחזר לעולם. חומות המבצר נהרסות והאבנים מתגלגלות לכל עבר, מאגרי המים נסתמים, ובראש התל יציקת בטון חדשה. גם תאורה היקפית נבנתה סביב ראש המבצר תוך הרס של החומה ומאגרי המים".

סיפור מחיקת ההיסטוריה ביד הפלשתינים מצטרף לאפיקים נוספים בהם פועלת הרשות בכל הכח. ‘תכנית פיאד’ ותכנית ‘שרשים’ שמקדמת הרשות ללא הפסקה כבר הצליחו לעלות לתודעת הציבור במסגרת הפארסה של חאן אל אחמר, ושר הביטחון בנט הכריז עליהן מלחמה תוך שהוא ממנה עוזר מיוחד לתחום – קובי אלירז. אפיק נוסף, שאמנם כתבנו עליו כבר בעבר אך טרם תפס מקום על סדר היום, הוא פרוייקט ה’טאבו’ של הרשות הפלשתינית. ברשות מרכזים מאמץ, יחד עם מיליונרים פלשתינים מחו"ל, לרשום כמה שיותר קרקעות בשטחי יו"ש תחת בעלות פרטית, במין טאבו חסר סמכות שהמציאו הפלשתינים לעצמם. גם במקרה הזה, הרשות לא מבחינה בין שטחי B ו-C והיא רושמת את כולם באותה נמרצות.

בזמן שישראל עוסקת בתכניות שלום והסכמים על נייר, נוצר בטעות הרושם שהפלשתינים מפגרים מאחור ונוחלים רק הפסדים. המציאות בשטח היא שהפלשתינים זנחו אסטרטגית את שולחן הדיונים, כדי לקבוע מציאות בשטח. באופן אבסורדי, הם למדו מהמתנחלים את האסטרטגיה של קביעת עובדות בשטח, בזמן שאלו האחרונים עברו לחלומות אווריריים של סיפוח וריבונות. מבחינתם, וכך גם הכריזו רשמית כמה פעמים, הסכמי אוסלו הם נחלת העבר. הם פועלים בכל השטח ללא הבחנה. ישראל לעומת זאת, כפי שמשתקף מתשובות המנהל האזרחי, מקפידה לשמור באדיקות דתית על האותיות המתות הללו. את התוצאה רואים בשטח: שני עמים מתגוששים בזירה – אך רק אחד מהם עושה זאת כשידיו קשורות.

מלשכת שר הביטחון נפתלי בנט, סירבו להגיב לדברים.