לענות ״אמן״ בלייב

ראש מכון צומת בראיון על הסיוע הטכנולוגי לאנשים בבידוד שרוצים להתפלל במניין, וקורא לפוסקים לשקול היתר לשידור מוגבל למבודדים בשבת

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ב באדר תש"פ

הרב פרל בהרצאה
הרב פרל בהרצאה
צילום: מכון צומת

בבתי כנסת רבים מתפללים במשמרות, אבל גם המשמרות לא מאפשרות לכולם להתפלל במניין ורבים מעדיפים להתפלל בביתם ביחיד, גם אם הם אינם בבידוד. עד כמה הטכנולוגיה מסייעת להתמודד עם הרצון לתפילה במניין במצבים שכאלה?

הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת, מתייחס לסוגיה המורכבת מרגישויות הלכתיות, תקופתיות ואף רגשיות. בפתח הדברים מדגיש הרב כי "הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו להרגיש שאנחנו מתפללים יחד", אך לא מדובר בתפילה יחד ממש, כלומר בהשלמת מניין וירטואלית. "תפילה במניין מותנית בכך שעשרה מבוגרים באותו מתחם. בלי זה זו לא תפילה במניין, אבל מי שנמצא בחדר אחר או במקום אחר יכול להצטרף למניין כשיש מניין".

"אם אדם נמצא מחוץ לבית הכנסת ושומע את החזן הוא לא חלק מהמניין לפי חלק מהדעות, כך פוסק ה'אגרות משה', אבל הוא יכול להצטרף ולומר קדיש קדושה ולשמוע קריאת התורה. אדם שנמצא רחוק ושומע דרך רדיו או וידאו בלייב, על כך יש מחלוקת פוסקים. הרב שלמה זלמן אויערבך אומר שמאחר והקול עבר עיבוד צורה והפך לגלים אלקטרוניים אין לזה שום משמעות מעבר להרגשה ואין לענות אמן. מצד שני יש את שיטת הרב פיינשטיין ואולי גם החזון איש, שכתב משהו דומה על מכשירי שמיעה, שכיוון שהקול נשמע זהה וכיוון שהוא נשמע בו זמנית יוצאים בו ידי חובה לגמרי. יש שיטה אמצעית והיא של הרב עובדיה יוסף שאומר שאפשר לענות אמן וזה לא ייחשב כאמן יתומה".

על המציאות הנוכחית של בידוד ופתיחת קשר אינטרנטי לשידור חי של התפילה, אומר הרב פרל כי לתפילה שכזו יש ערך רב. "הבדידות פוגעת בהרגשה, במערכת החיסונית ובשמחה. לכן מאוד חשוב גם אם זה רק למען ההרגשה. מעבר לכך יש ערך גדול להתפלל בזמן שהציבור מתפללים, כך כותבת הגמרא במסכת ברכות. מעבר לזה הוא יכול לענות אמן, קדיש וקדושה כפי שפוסקים הרב עובדיה והרב פיינשטיין, שלזה יש ערך גדול בפני עצמו".

הרב פרל מדגיש שהכוונה היא שכל הטכנולוגיה מסייעת למציאות בה יש מניין בבית הכנסת והשידור מועבר ממנו אחורה ולא מצב בו מישהו מנסה להשלים מניין דרך המחשב. כמו כן הכוונה היא כאשר הדברים קורים בחי. לשידור מוקלט יש רק ערך רגשי ולא מעבר לכך.

ומה באשר לשבת? "נכון לעכשיו אין פתרון לשבת", אומר הרב פרל ועם זאת מזכיר כי בבתי כנסת רבים ישנו מסך שבו מתחלפות תמונות בקצב של כמה שניות ובהן טקסט, הודעות ותמונות, ולכאורה אין הבדל בין קצב כזה של החלפת תמונות לבין קצב של 24 תמונות בשנייה, קצב החלפת התמונות בסרט. זאת מעבר לחשש ממדרון חלקלק שעלול להוביל לשמיעת כלי שיר שנאסרו בתקנת חז"ל.

לכאורה ניתן היה לשדר סרט באותם מסכים, כך מעיקר הדין, זאת בהנחה שלא מדובר בסרט שישודר בבית הכנסת שבו אין להעלות דיבורי הבל וכיוצא באלה. "מעיקר הדברים הסרט עצמו מותר, אבל גם אם אדם מדבר ברמקול בשבת אין בזה איסור עקרוני בשולחן ערוך, אבל יש את המונחים 'עובדין דחול', 'זילותא דשבת' וכו' שהם תלויי תרבות ואינם בעלי הגדרה מדויקת". בהקשר זה מזכיר הרב פרל דוגמא מהעבר הלא רחוק: "כפי שבעבר פותח רמקול של שבת שיש בו שימוש נרחב בקהילות בעולם ויש לו גם התנגדות, אבל במקומות שנצרכים עושים זאת בהסכמת הרב המקומי זה נעשה.

״כאן אני חושב שיש מקום לשקול שיקול נוסף, במקום של בדידות מאוד קשה, ומצב שבו אדם לא יכול לקיים את ליל הסדר וכו' אני קורא לאחד הפוסקים לשקול פיתוח אפליקציה שתדאג לכך שמחשב שיכוון, מלפני החג תוך ניטרול המקלדת והעכבר, ישדר בחי למשפחה במקום אחר והמסך יכבה בשעה מסוימת ללא אפשרות לגעת בזה עד אחרי החג, זה יכול להציל אנשים מבדידות שהיא פוגעת בחוסן הנפשי של האדם, וכרגע המערכת החיסונית היא החשובה ביותר".

פסיקה שכזו תצריך אומץ רב, מסכים הרב פרל הסבור כי ראוי שיצטרפו לפסיקה שכזו כמה פוסקים ולא רק אחד. "רבנים יגידו בצדק שיש חשש כי מה יהיה בשנה הבאה וכו', אבל מכיוון שמעיקר הדין הדבר מותר ומנטרלים את המקלדת ומאחר יש כאן מצב שהוא מלחמה לכל דבר ועניין והבדידות היא דבר מסוכן במיוחד במלחמה כזו, אני חשוב שיש מקום לשקול את הדבר הזה".