מטחנת בשר ישנה, בקבוק טמפו, מחברת מכיתה א', או ערימת תמונות דהויות מסבא וסבתא - אין בית שאין בו מזכרות כאלה ואחרות.
הן תופסות מקום רב בארון או במחסן ובכל שנה, כשחג הפסח מתקרב, אנחנו מוציאים לאור את כל אותם ענתיקות, מנגבים אבק, ומתלבטים: האם להחזיר את כל מה שהוצאנו, או שאולי הגיע הזמן להיפטר מאותם חפצים מיותרים?
בלי משים אנחנו נשאבים להציץ בתכולתם של ארון המזכרות, ומגלים שם זיכרונות רבים שאנחנו נהנים להפליג אִתם הרחק אל מחוזות ילדותינו, אל בית הורינו, אל ידידים שהקשר עמם נותק מזמן, ואל עוד חוויות ישנות.
נו טוב, גם הפעם לא נזרוק דבר כי אנחנו רוצים להתרגש שוב בערב פסח הבא. ואז עוברת בנו מחשבה: בעתיד נשמח באוסף הזה אפילו יותר, ואולי הילדים והנכדים שלנו יעשו משהו עם כל אותן מזכרות.
הדילמה ברורה - השלכת חפצים היא בלתי הפיכה. ואולי, לעתיד לבוא, דווקא ערכו של המכתב הזה או של העיתון הזה יהיה רב יותר? ודאי קרה לכם שהייתם צריכים דבר מה כדי להשתמש בו או ללמוד ממנו, או כדי להראות למישהו, ואז נזכרתם בצער שדווקא אותו – זרקתם.
מצד שני, אם נשמור כל מזכרת וכל עדות לחיינו, ארכיון לאומי לא יספיק לשמירת כל המזכרות האישיות האלה: הזמנות לחתונות, הנעליים הראשונות של הבת הבכורה, תעודת כבאי מתנדב... הגיע הזמן לשאול את עצמנו: מה כדאי לשמור? ומה אפשר לזרוק?
גם לאחר נסיון רב שנים בתחום הארכיון, עדיין אין לנו תשובה חד־משמעית לשאלה מה ראוי לשמירה, כי הלא מדובר בעניין סובייקטיבי, אך ניתן לנסח כלל: דבר שאין לו משמעות (שהוא לא מייצג ערך מהעבר ואין בו מסר לעתיד), שאינו מעורר רגש, שהמידע בו עודף או מיותר – טוב שייזרק.
לא קל לנו לחשוב על עצמנו ועל התקופה הנוכחית במונחים של עבר והיסטוריה, אבל זאת דרכו של עולם. עלינו להשקיע מאמץ לטובת הדורות הבאים אחרינו, ולוודא שיהיה להם מה למצוא, כשיחפשו להכיר אותנו וכשירצו להיזכר ב'עת העתיקה' שֶׁחָיִינו בה. החכמה היא לא רק לשמור אלא לדעת לשמר.
עשרות משפחות כבר הצילו את הזיכרונות והפיקו מהם סרט לטובת הדורות הבאים. לדוגמא:
נילי אייזן שמרה את כלי הפסח שהיו בבית הוריה ובמסגרת הפקת סרט באולפני אתרוג יזמה שחזור של ליל הסדר עם כל המשפחה. "התהליך, שהיה מלווה בתחקיר, ראיונות, איסוף מסמכים, מפגשים מרגשים והתייעצויות, תרם רבות ללכידות המשפחתית".
חוה הרשקוביץ עוררה לחיים את המכתבים שכתבו הוריה זה לזו, בסרט שהפיקה באולפני אתרוג. "אפשר לראות שם אהבה גדולה, לשון פיוטית... ואפשר גם לראות שם שיקוף של תקופה, ואת זה מאוד רציתי להעביר לילדים".
לאה קפש שמרה את המחברת של אביה מהמאה הקודמת ובסרט שהפיקה באולפני אתרוג קיבל כתב היד חיים חדשים. "כל היצירה של הסרט עם המפגשים בינינו והתמונות שאספנו היו תהליך מדהים שתרם לחיזוק שורשי המשפחה".
חנה טורא סיימה את ימי השבעה על אמה ומיד החלה בהפקת סרט זיכרון באולפני אתרוג. היומנים האישיים של אמה שימשו מסגרת לסרט. "הרגשתי צורך להמשיך את מה שהיא כבר לא יכולה לעשות... ובמיוחד לספר את סיפור התקומה המיוחדת של הוריי."
אורית אבנרי הפיקה באולפני אתרוג סרט זיכרון לאביה שנהרג במלחמת יום כיפור. אחד המצולמים הביא לה סרט פילם 8 מ"מ ישן שבו ראתה לראשונה את אביה מדבר. "אנחנו מחפשים להיות שייכים וקשורים... זה גורם לשרשרת שבין הדורות להתהדק".
אברהם דובדבני (דובדב) יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, הפך באולפני אתרוג את הגנזך של אביו, ברוך דובדבני ז"ל, לסרט היסטורי מרתק וחשוב. "המקצועיות, השיתוף בתהליך העבודה, הפתיחות, ההתחשבות והרגישות, כל אלה הביאו לכך שיצא סרט מיוחד ואיכותי."
ודוגמא אחרונה מיוחדת במינה:
דינה הייתה מורה ששמרה ארגזי מזכרות רבים: אלפי גלויות, דפי יומן, מחברות ועבודות של תלמידים, תמונות, ברכות שקיבלה וטיוטות של מכתבים. ארכיון בממדים עצומים וכמעט בלתי נתפסים.
שרה פרלמן, בתה של דינה, פנתה אלינו וביקשה שנעזור לה ליצור סרט מכל הירושה הזאת. בקולה של הבת הדהדו שני מכאובים: האחד - תחושת אחריות עצומה, בד בבד עם אי־הידיעה מדוע שמרה האם על כל אלה ומה בדיוק רצתה שייעשה עם החומר הכתוב. האחר היה בעיית המקום. הארגזים האלה תפסו מרחב גדול בבית.
הרגשנו שאנחנו ממלאים שליחות, נאמנים לצוואה־לא־כתובה. סרקנו רבים מן הכתבים. צילמנו בווידיאו את הבת מספרת מה למדה אחרי עיון של כמה חודשים בתכולתם של כל הארגזים. בסופו של דבר, ארזנו הכול, כולל תמונות וקטעי סרטים שתועדה בהם, בסרט זיכרון מכובד וחינוכי במיוחד.
שרה אמרה לנו, "התחושה של הפקת הסרט השאירה לי טעם מיוחד במינו... אמנם ידעתי שהייתה לי אימא מיוחדת אך אחרי תהליך הפקת הסרט גיליתי עוד ועוד עומקים ורבדים שלולא הייתי מוצאת את החומר לא הייתי מתוודעת אליהם לעולם. כל 'שקל' של השקעה היה שווה את החוויה ואת הזיכרונות שנותרו לי ולבני המשפחה. במאמר מוסגר אומר כי מי שאוגר זיכרונות עושה זאת בשביל לשמר את הנוסטלגיה עבורו אך שלא במתכוון משאיר מתנה מיוחדת לצאצאיו".
אולפני אתרוג מתמחים קרוב לעשרים שנה בסרטי זיכרונות ומבטיחים תהליך שערכו רב מהתוצר.
צרו קשר עכשיו ונדבר אחרי פסח... 09-7928054