בדיקות קורונה ברכב
בדיקות קורונה ברכבצילום: מד"א

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג דחה על הסף עתירה שדרשה להורות לרבנות הראשית להכריז על שנה מעוברת, להוסיף חודש אדר ב' וכך לדחות את חג הפסח בחודש ימים בגלל הקורונה.

סולברג הסביר כי ההחלטה נתונה לסמכות הסנהדרין ולא לבג''ץ.

את העתירה הגיש ידידיה אפרים משולמי נגד הרבנות הראשית, ממשלת ישראל והכנסת. לטענתו מצב החירום הנוכחי בשל מגפת הקורונה מחייב להוסיף חודש אדר נוסף, ''נוכח אחינו בית ישראל הנתונים בבידוד ובהסגר, ואשר לא יהיה סיפק בידם להערך לקיום חג הפסח כהלכתו, ככל משפטו וחוקתו".

השופט סולברג קבע: ''דין העתירה להידחות על הסף. מסופקני אם נושא העתירה שפיט. על כל פנים, העותר מכיר בכך, שאין בחוק הסמכה מפורשת לעניין הכרזה על עיבור השנה בעִתות חירום.

''העותר טוען לקיומה של סמכות הלכתית להורות על עיבור השנה מקום שיש צורך ציבורי לעשות כן, ומפנה לעניין זה לדברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות קידוש החודש, פרקים ד-ה). אולם דומה כי העותר לא שת לבו לדברי הרמב"ם שם, בפרק ה הלכה א, שכתב כך: 'כל מה שאמרנו מקביעות ראש חודש על הראיה ועיבור השנה מפני הזמן או מפני הצורך, אין עושין אותו אלא סנהדרין שבארץ ישראל או בית דין הסמוכים בארץ ישראל שנתנו להן הסנהדרין רשות [...] אבל בזמן שאין שם סנהדרין בארץ ישראל אין קובעין חודשים ואין מעברין שנים אלא בחשבון זה שאנו מחשבין בו היום'.

נוסף על העדר הסמכות מזכיר סולברג את דבריו של בעל מדרש 'לקח טוב' (טוביה בן אליעזר, המאה ה-11) על פרשת החודש, לפיהם "ראוי לסמוך על סוד העיבור ולא לעשות ישראל אגודות אגודות להיות זה מחלל שמירת יום קדוש של זה".

''אכן, עיבור השנה אינו עניין של מה בכך. לא בכדי ניתנה הסמכות ההלכתית בכגון דא לסנהדרין או לבית דין הסמוכים בארץ ישראל. בית משפט זה לא ישיג את גבולה של הסנהדרין, אך במלוא הזהירות, דומה כי גם מנקודת מבט דתית-הלכתית, אין יסוד לטענותיו של העותר", כתב שופט העליון.