לגור איתו

אם בימים כתיקונם ההתנהלות בבית המשותף עשויה לגרור מחלוקות, בימי הקורונה זה נעשה קשה עוד יותר.

יוסף ארנפלד , ד' בניסן תש"פ

קורונה
קורונה
צילום: ISTOCK

בשבוע שעבר פורסם כי כחלק מהמאמצים ההולכים וגוברים של הרשויות בישראל למנוע את התפשטות נגיף הקורונה, בימים הקרובים יחל משרד הבריאות בביקורות פתע בבתים של אנשים שחשודים שלא נכנסו לבידוד לאחר שחזרו ממדינות המזרח שעליהן חלות ההגבלות. בין היתר ייעזר משרד הבריאות בתלונות מהשכנים.

רבים בישראל נתונים בהתלבטות קשה האם לדווח על שכנים שלא מקפידים על חובת הבידוד. סקר של מיק"ה, המרכז לקידום ההגינות בישראל, אשר מתפרסם בימים אלה מעלה כי 78 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל ידווחו על שכנים שחזרו ממדינות המזרח הרחוק במידה ויפרו את הוראות הבידוד ויסכנו אנשים נוספים.

הסקר הראה כי כמחצית מכמות הנשאלים (49 אחוזים) סבורים כי הישראלים ששבים ארצה לא יישמעו להוראות הבידוד של משרד הבריאות. עוד עולה מהסקר כי 55 אחוזים מהנשאלים סבורים כי הציבור הישראלי לא ידווחו לרשויות הבריאות על שכנים שמפרים את הנחיות הבידוד והסגר.

לכן, לא ממש מפתיע לגלות כי ישנה עלייה של כ-7.5 אחוזים בסכסוכי השכנים בשבועות האחרונים, מאז התפרצות נגיף הקורונה בישראל. "חלק מהסכסוכים נובעים מחוסר הסכמה בתחום הבית המשותף, בדברים כאלה ואחרים שאנשים נזכרים לטפל בהם או לחלוק בהם", מאבחן ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור. "לכן פתחנו מוקד חירום יחד עם עורך דין צמוד שנותן מענה לשאלות משפטיות שמגיעות אלינו, בעיקר בנושאי סכסוכי שכנים ורכוש משותף. חשוב להדגיש כי המוקד נותן מענה לכלל הפונים. אם בשגרה המוקדנית נכנסת לכרטיס ומוודאת שהפונה חבר באגודה והחברות שלו בתוקף לפני שהיא מספקת מענה, הרי שבמצב שאליו נקלענו כעת הנחיתי את המוקדניות לא לשאול, אלא לתת מענה ראשוני לכל הפונים בנושא הרכוש המשותף".

תחום נוסף שאליו נדרשים באגודה לתרבות הדיור בימים אלה כולל לא רק את הרגעת הרוחות בין הדיירים, אלא גם את הרגעת הרוחות בין הדיירים ובין הקורונה. "מחקרים מלמדים, והדבר אף מתועד בסרטונים, שההדבקה בקורונה אינה מתבצעת בהכרח בין בני אדם אלא גם באמצעות נגיעה בחפצים. לכן, פרט למסיכות הפנים כדאי להשתמש גם בכפפות כדי למנוע מגע ישיר בין היד ובין האזור הנגוע שממנו מתחילה החגיגה", הוא מסביר. "לכן יצאנו במבצע שבו אנו מציעים ללקוחות האגודה לתרבות הדיור חיטוי נגד קורונה בבית המשותף. תפרנו עסקה מצוינת בתעריף מוזל מאוד עם חברת הדברה איכותית שעובדת עם חומרים ידועים בשוק בתחום חיטוי אזורים ציבוריים, והם יבצעו חיטוי רב מערכתי נגד חיידקים ווירוסים, שמתאים כמובן גם נגד הקורונה".

"כבר בפרסומים קודמים שהוצאנו ביקשנו מהלקוחות שלנו, ממנהלי הסניפים ומעובדי האגודה לתרבות הדיור להישמע להנחיות המפורטות של משרד הבריאות, שמוציא מעת לעת הנחיות חדשות ומחדד את הקודמות", מוסיף צדוק. "אנחנו לוקחים את המגבלות ומנסים בכל זאת להישאר בקשר עם הלקוחות שלנו, להרגיע אותם ולהזכיר להם שהם נמצאים בידיים טובות ובמידה שיש חיכוכים או מחלוקות הם מוזמנים לפנות אלינו. את הייעוץ המשפטי שהם מקבלים בשגרה בצורה פרונטלית אנחנו ממשיכים לתת טלפונית".

מטבע הדברים נוהלי העבודה החדשים משפיעים מאוד גם על פעילות האגודה לתרבות הדיור. "אני כמנכ"ל מנסה לייצר משוואה במסגרת המגבלות הקיימות שמוטלות עלינו על ידי משרד הבריאות ורשות החברות הממשלתיות, לפיהן אנחנו אמורים להפעיל מנגנון שלם רק עם 30 אחוזים מהעובדים של האגודה לתרבות הדיור", מתאר צדוק, "זה לייצר יש מאין. המהות והפעילות של האגודה היא בנושאים הפיזיים, אבל לא פחות בנושאים חברתיים-קהילתיים במתן שירותים וייעוץ. זו משימה לא קלה בעת הזאת".

מהפרט אל הכלל

במקביל מנסים באגודה לשמור ככל האפשר על שגרה בפעילות שמתבצעת בחוץ - פעילות פיזית של פועלים שמשפצים בניינים באופן פרטי או באופן יזום על ידי המדינה במסגרת שיקום שכונות. "הקבלנים במקומות הללו ממשיכים בפעילות, היות שגם המדינה מעודדת אותם להמשיך בשגרה ככל האפשר, בתוך המגבלות. לא אחת הוצאנו להם דף הנחיות מפורט שמסביר כיצד מגיעים לאתר, איך מתנהל הפיקוח, אילו כלים יסייעו להם ולקבלן לשמור על השגרה עד כמה שניתן, כדי שיהיה אפשר להמשיך ולהתנהל".

המנגנון שכעת מפעילים באגודה הוא שהפעילות תמשיך להתנהל למחצה לאורך התקופה. "יש לנו עובדים, שעובדים ברובם מהבית, שמטפלים בחשבונות ובהעברת כספים לקבלנים שעדיין נמצאים בשטח ומבצעים פעילות פיזית. הם הונחו להקל ולשחרר להם את התשלום. לפני כמה דקות שוחחתי עם הממונה על מחוז דרום באגודה בנוגע לקבלן שסיים כעת שיפוץ של מבנה נוער בקריית מלאכי והוא חי מהיד לפה. ביקשתי שהמפקח במקום יאשר שהעבודה בוצעה, שיזינו אלינו את החשבוניות, נאשר אותן ונעביר אותן באופן מיידי למשרד הבינוי והשיכון על מנת שישחררו את התקציב. מבחינתי, מה שאני יכול לעזור - אני אעזור. הקמתי קרן מימון ביניים פנימית שבעזרתה אני יכול ורשאי, מטעם ועד המנהל של האגודה, לאשר העברת מקדמה עד שהקבלנים יקבלו את התשלום משרד הבינוי והשיכון. לאחר מכן, ברגע שיגיע התקציב, כמובן שנקבל אותו חזרה".

מאידך, צדוק מבהיר כי התחזוקה השוטפת של הבית המשותף נשארת באחריות ועד הבית, שאמור להמשיך את השגרה בבית המשותף במגבלות של משרד הבריאות כמובן. "אנחנו לא מחליפים את ועד הבית ולא אמורים לעשות זאת". מבחינתו, שאר שירותי הייעוץ שהאגודה נותנת, כמו ייעוץ הנדסי, גינון, מקלוט ושמאות, מטבע הדברים נמצאים תחת הקפאה בעת הזאת. "אני לא רוצה שאנשים שלי יסתובבו ללא הגבלה בחוץ כשהם עלולים להיחשף לווירוס. אנחנו עדיין כפופים למגבלות בתוך השגרה הזאת שנכפתה עלינו".

במקרה של הסגר הדוק יותר, שכנראה עתיד לצאת לפועל בימים הקרובים, הבית המשותף כמובן יהיה מושפע מכך באופן מובהק. "ברגע שאנשים נמצאים זמן רב בתוך הבית משותף, הבית הופך למעין כלוב של זהב", הוא צופה פני עתיד. "לפעמים יש בניינים שפתאום מתעוררים אצל דיירים מסוימים כל מיני דברים שמציקים להם, שלא הציקו להם בעבר. זה טבעם של דברים שאיתם צריך להתמודד. אנחנו כאן כדי לנסות לסייע ולהרגיע במידת הצורך. כולנו כבר רוצים להיות אחרי הנגיף הזה ולדעת שהקורונה יצאה מגבולות ישראל. בסופו של דבר צריך להקשיב, להפנים וליישם את ההנחיות של משרד הבריאות. אם כל אחד ייקח על עצמו אחריות, זה יבוא לידי ביטוי במתחם המשותף. אין מה לעשות, הקולקטיב נבנה מהאינדיבידואל. כל אחד ייקח אחריות על עצמו, על בני ביתו ועל ארבע האמות שלו, וממילא זה גם יקרין על השאר".

גדול השלום

האגודה לתרבות הדיור נוסדה בשנת 1964 על ידי ממשלת ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, במטרה לטפל בכל נושא הבתים המשותפים. באגודה חברים כ-30,000 ועדי בתים, שהם חצי מיליון בתי אב, מה שאומר שהאגודה מטפלת בכ-2.5 מיליון נפש במדינת ישראל, במסלולים כאלה ואחרים. לאגודה יש כ-90 סניפים ברחבי הארץ, החל מקריית שמונה וקצרין בצפון ועד אילת בדרום, ומעליהם ארבעה מחוזות: מרכז, צפון, דרום וירושלים. המשרדים הראשיים נמצאים ביהוד.

תמורת עשרות שקלים בודדות ליחידת דיור בשנה מקבל ועד הבית סל שירותים גדול ומגוון, החל מייעוץ משפטי, ייצוג משפטי וייעוץ הנדסי ועד ייעוץ גינון, ייעוץ לרעש ועוד. האגודה מעמידה לטובת הלקוחות שלה סל ביטוחים מפותח, הכולל לראשונה גם ביטוח חבות מקצועית לנציגות הבית. "ועד הבית הוא ישות משפטית", מסביר ראובן צדוק, "הוא גם תובע, אבל הוא גם יכול להיתבע. לכן יש פוליסת ביטוח שאנחנו מעמידים לטובת נציגות הבית שבעצם תכסה ותגן עליה בפעילות שלה. עכשיו מתחיל הקיץ ומתחילה חגיגת ג'וקים, נמלים ומכרסמים למיניהם - אנחנו גם מעמידים סל הדברות. השנה נכנסנו גם לנושא של איכות הסביבה של הבית המשותף, כמו בדיקות מים וריחות".

בעבר פעילות האגודה הייתה מקובעת יותר עם סל שירותים מצומצם יחסית, תוך נתינת מענה בעיקר בתחום השיפוצים. אולם בשנים האחרונות הפעילות מתאפיינת לא רק בתחום השיפוצים, אלא נותנת מענה גם בנושאים חברתיים. "יש חוברת סל שירותים שמתפרסת על פני יותר מ-30 עמודים ומדברת בעד עצמה. שמתי דגש ושיניתי תפיסה לגבי נתינת מענה ברכוש הפרטי ולא רק המשותף. זה תורם בהרבה מובנים אצל הלקוחות שלנו. ככל שמבשילים הדברים בתוך הבית המשותף בשלב מוקדם יותר, הביצוע המעשי אחרי זה מגיע בצורה הרבה יותר ברורה ובשלה. יותר קל לדיירים לקבל החלטות שהם נצרכים לקבל, אם הם מבינים את החשיבות של הרכוש המשותף והטיפול בו".

הנושא החברתי-קהילתי חשוב לאגודה גם במובן נוסף: בהתנהלות הפנימית בבית המשותף. "אני מייחס לכך הרבה חשיבות, ולכן שיניתי ופיתחתי את הנושא בהתנהלות היומיומית. כשהדיירים יודעים מה הזכויות שלהם בבית המשותף, הם יודעים גם מה החובות. הם יודעים מה הכללים, מה מותר ומה אסור. בסופו של יום זה תורם להורדת הלחץ המיותר שמאפיין את הבית המשותף. מבינים את הכללים, יודעים איך להתנהל, ולא נוצרים לחצים מיותרים שגם עלולים להקצין את העניין לידי התקוטטות מיותרת".

"שמענו לא פעם בשנים האחרונות על דיירים בבתים משותפים שהגיעו לידי אלימות. לכן נושא ההידברות הוא מאוד חשוב, ואנחנו משקיעים בזה המון משאבים ואנרגיות. אנשים נפגשים בלובי בכל שעות היום, תמיד צריך לדאוג שהלחץ ירד. אנשים צריכים להבין שמחלוקות ניתן לפתור בהידברות. אפשר לפנות לאגודה ולקבל מענה, אבל אסור להקצין אותו".

כדי להקל על מלאכת ההידברות, בשנים האחרונות הקים צדוק את המוסד לבוררות, שלב ביניים לפני שמגיעים למפקחים כדי לדון בנושאים השנויים במחלוקת. "יש סינון ראשוני באמצעות הסניף המקומי. אנחנו מכשירים את מנהלי הסניפים באמצעות קורס גישור שמעניק להם כלים מקצועיים כדי לקבל פניות ולטפל בהן. אם זה לא מסתייע הדיירים מגיעים למוסד לבוררות, שם הם מקבלים מענה על ידי עורכי דין שבקיאים בסוגיות הבתים ומכירים את האגודה ואת הכללים. אם גם זה לא מצליח, בהחלט נשארת האפשרות האחרונה - להגיע למפקחים, אשר מהווים כעין בית משפט לבתים משותפים".

שורת הדין

בשנים האחרונות נבנים בניינים חדשים שמנוהלים על ידי חברות ניהול, אבל צדוק מסביר שזה בכלל לא מייתר את תפקיד האגודה. "אנשים נוטים להתבלבל. על פי חוק, בבית משותף, גם אם יש חברת ניהול חייבת להיות נציגות של הדיירים", הוא אומר. "יש לנו לא מעט בתים משותפים עם חברות ניהול שהצטרפו לאגודה. לא פעם חברות הניהול עצמן דואגות לרשום אותם אצלנו. אם חברת הניהול לא רושמת את הבניין שהיא מנהלת, אני ממליץ לדיירים לבחון מדוע זה לא נעשה".

"פרט לכך שמדובר בהוצאה סמלית השווה לכל נפש, את השירותים שהאגודה מעניקה לא בהכרח מקבלים מחברת הניהול", מדגיש צדוק, "הם יכולים להעניק להם ייעוץ משפטי, אבל לא ייצוג משפטי שגם אותו אנחנו נותנים בתעריף מוזל. בנוסף לכך, בתים חדשים שנרשמים בעת האכלוס מקבלים מאיתנו שנת בדק בית חינם לשנה הראשונה, בשווי אלפי שקלים. בשנת הבדק אנשים בודקים מה קורה אצלם בבית, אבל מזניחים את כל מה שקשור ברכוש המשותף ולא מעבירים לקבלן חוות דעת מקצועית כדי שיתקן את הליקויים בשנת הבדק", הוא מתריע.

הנושאים המשפטיים מהווים לא פעם בעיה לקהל הדתי, שעל פי ההלכה אמור למצות את כל האפשרויות באמצעות דין תורה ורק בלית ברירה לפנות לבית משפט אזרחי. באגודה לתרבות הדיור חשבו גם על המגזר הדתי והחרדי והקימו מחלקה לייעוץ משפטי על פי ההלכה. "אנחנו משתדלים לתת מענה לכל הלקוחות והמגזרים שלנו. לא מזמן פתחנו סניף בעיר אלעד והרחבנו את הפעילות בבני ברק. אנחנו מכירים את הבעייתיות שיש למגזר עם ייעוץ משפטי רגיל ונותנים להם ייעוץ על פי ההלכה. עד לא מזמן ליווה אותנו באופן צמוד הרב אפרים קורנגוט זצ"ל שנפטר לאחרונה, שהיה בקיא בנושא והקים מכון שמכשיר תלמידי חכמים בנושא הבית המשותף על פי ההלכה".