מספר הפשעים בחברה הערבית בעלייה

דו"ח מרכז המחקר והמידע בכנסת חושף כי בעוד ב-2019 חלה ירידה בפשיעה בקרב הציבור היהודי, אצל ערביי ישראל אחוזי הפשע ממשיכי לעלות.

חזקי ברוך - ערוץ 7 , ז' בניסן תש"פ

מספר הפשעים בחברה הערבית בעלייה-ערוץ 7
ניידת משטרה
צילום: יהונתן ולצר/TPS

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג לראשונה נתונים שהופקו במשטרת ישראל וכוללים מידע על חשודים ועל קורבנות בהתייחס לתיקים שנפתחו במשטרה בין השנים 2019-2015.

מקורות הנתונים בדו"ח לא מתייחסים לאוכלוסייה הערבית, אלא לכלל האוכלוסייה הלא-יהודית. עם זאת, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רוב מוחלט של מי שאינם יהודים ומתגוררים בארץ הם ערבים.

במסמך שכתבו אורלי אלמגור לוטן וד"ר נורית יכימוביץ כהן מוצגים נתונים לפי סוגי עבירות בין השנים 2019-2015 בפילוח לפי קבוצות אוכלוסיה בהתאם למאפייני העבירות, מוצגים נתוני החשודים שנרשמו בתיקים אלו. החוקרות מזכירות, כי נכון לסוף שנת 2018, שיעור הלא-יהודים בקרב בני 15 ומעלה עומד על כ-24%.

חלקו הראשון של הדו"ח מתייחס לעבירות כלפי אדם הכוללות איום ברצח, הריגה, ניסיון לרצח ורצח. בשנים 2019-2015, 1,499 (56%) מהקורבנות של עבירות כלפי אדם היו יהודים ו-1,198 קורבנות (44%) היו לא-יהודים.

מנתונים אלו עולה שבשנים 2019-2015 מספר הקורבנות היהודים בעבירות כלפי אדם קטן, בעוד שמספר הקורבנות הלא-יהודים גדל. למעשה, בשנת 2019 היה מספר דומה של קורבנות לעבירות נגד אדם בשתי קבוצות האוכלוסייה, אף שחלקה של האוכלוסייה הלא-יהודית בכלל האוכלוסייה בישראל קטן משמעותית מזה של האוכלוסייה היהודית.

בהמשך המחקר הוצגו נתוני עבירות הגוף הכוללות תקיפה השלכת בקבוק תבערה, חבלה גופנית חמורה, חטיפה, כפייה ומאסר שווא. במהלך השנים לא חל שינוי ניכר בהתפלגות החשודים בין יהודים (שמספרם נע בין 27,000 ל-30,000) ולא-יהודים (שמספרם נעם בין 11,000 ל-12,000) בעבירות אלו. שיעורם של הלא-יהודים בקרב החשודים בכלל השנים 2019-2015 היה 28%. התפלגות היהודים והלא-יהודים בקרב קורבנות העבירה זהה להתפלגות החשודים.

הדו"ח חושף גם את נתוני עבירות האלימות במשפחה כך שבשנים 2019-2015 נרשמו במשטרת ישראל בכל שנה בין 16,700 ל-17,400 תיקי אלימות במשפחה שבהם החשוד היה יהודי ובין 4,200 ל-5,300 תיקים שבהם החשוד היה לא יהודי.

מספר תיקי האלימות במשפחה בהם היה חשוד לא-יהודי גדל לאורך התקופה ב-26%, בעוד מספר התיקים בהם היה חשוד יהודי גדל ב-2.6% (פחות משיעור הגידול המצטבר של האוכלוסייה לאורך תקופה זו). מספר תיקי האלימות במשפחה בהם היה קורבן לא-יהודי גדל לאורך התקופה ב-24%, בעוד מספר התיקים בהם היה קורבן יהודי גדל ב-2.6%.

חלקו של המסמך העוסק בעבירות נשק מגלה כי רוב גדול של החשודים בעבירות נשק (80% מהחשודים) הם לא-יהודים (9,219 תיקים של לא יהודים בכלל השנים 2019-2015). עוד עולה מנתוני המשטרה, שבשנים האחרונות גדל מספר התיקים שנפתחו לחשודים לא-יהודים; כך שבעוד שמספר עבירות הנשק בקרב יהודים נשאר קבוע בשנים האחרונות, מספרם של תיקים אלו בקרב לא-יהודים גדל מ-1,645 תיקים בשנת 2015 ל-2,205 תיקים בשנת 2019.

בסוגיית עבירות הרכוש בשנים 2019-2015 נרשמו במשטרה כ-94,000 קורבנות לא יהודים (16% מקורבנות העבירה) וכ-71,000 חשודים לא יהודים (37% מהחשודים) בתיקי עבירות רכוש. מהתרשימים המוצגים בדו"ח עולה, כי בעוד שמספר הקורבנות של עבירות הרכוש בקרב יהודים נמצא בירידה, מספר הקורבנות הלא-יהודים גדל בכ-10% בין 2015 ל-2019.

מסמך הממ"מ בחן גם עבירות של הצתות שהן תת-קבוצה של עבירות רכוש וגילה כי בשנים 2019-2015 נרשמו במשטרה 10,900 קורבנות וכ-4,600 חשודים בעבירת הצתות. בארבעת השנים חלה עליה במספר הקורבנות שנרשמו בתיקים שנפתחו בעבירת הצתות, ובעיקר בקרב לא-יהודים: מספר קורבנות ההצתות הלא-יהודים שנרשמו במשטרה עלה מ-1,002 בשנת 2015 ל- 1,568 בשנת 2019 – עלייה מצטברת של 57%.

סוגיית סחר הסמים נבחנה אף היא בדו"ח הממ"מ וממנה עולה כי בין 2015-2019 נרשמו במשטרת ישראל כ-52,000 תיקי סחר בסמים וב-28% מהם החשודים הם לא-יהודים. על פי הנתונים חל גידול במספר תיקי סחר בסמים, הן בקרב יהודים והן בקרב לא-יהודים. שיעור הגידול המצטבר בשנים אלו בשתי האוכלוסיות הוא 34%-33%.