ד״ר עלית אופנהיים
ד״ר עלית אופנהייםצילום: אביבית אייזקסון

הטקסט הזה נכתב בעיצומה של מגפה עולמית הידועה בשם "קורונה". במקביל, אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה תעשייתית רביעית, המשפיעה על חיינו ומתאפיינת בשילוב של טכנולוגיות - חיבור העולם הפיזי, הביולוגי והדיגיטלי.

כמה אירוני שתוך כדי מהפכה שמטרתה לשלב ולחבר עולמות, פורצת מגפה שבעיקר מפרידה ומבודדת, אדם ממשפחתו, מחבריו, מעבודתו, מהעולם. 

מדי שנה נהרגים בעולם כ-1.3 מיליון איש בתאונות דרכים, וכ-4 מיליון מתים כתוצאה מחשיפה לזיהום האויר בערים. לפיכך, לא מפתיע, שעולם התחבורה מהווה נדבך משמעותי במהפכה התעשייתית הנוכחית. החזון של מהפכת התחבורה החכמה הוא לשפר הבטיחות בדרכים, לצמצם הגודש בכבישים, לשמור על איכות הסביבה ולוודא נגישות לאוכלוסיות מוגבלות. זאת ע"י (1) מעבר לכלי רכב חשמליים או שמונעים באמצעות מקורות אנרגיה חליפיים; (2) שימוש בכלי רכב המצוידים במצלמות וחיישנים, ברמות שונות של אוטומציה, וקישוריות בין כלי הרכב, תשתיות התחבורה, ומשתמשי הדרך השונים; (3) שינוי תפיסה לצריכת "ניידות כשירות" (MaaS), מעבר ממקום למקום על פי דרישה, באמצעי תחבורה ובמודלים שונים של שימוש, תוך שקיפות באמצעי התשלום וסנכרון בלוחות הזמנים. שינוי זה ישפיע גם על תפיסת הבעלות (מפרטי לשיתופי) וכשכלי הרכב יהיו אוטונומיים מי יצטרך רישיון נהיגה?. 

זו הייתה משנתם של העוסקים בחדשנות בעולם התחבורה עד לאחרונה. מחקרים ניבאו כי עד 2030 ההכנסות ממכירת כלי רכב יישארו דומות להיום, הרווחים יצטמצמו בעוד שההכנסות משירותי ניידות יעלו. השאלה לא היתה האם המהפכה תתרחש אלא מתי ואיך לבצע אותה נכון. כיום, אי אפשר שלא לחשוב איך תשפיע המגפה על מהפכת התחבורה החכמה. בזמן שאנשים מסתגרים בבתים, טיסות מבוטלות, התחבורה הציבורית כמעט מושבתת, התחבורה השיתופית הצטמצמה - האם נדרש חישוב מסלול מחדש?

תהיות באשר לפתרונות המהווים את מהפכת התחבורה החכמה עלו עוד טרם המגפה, חלקן קיבלו כעת משנה תוקף וחלקן דווקא מענה. יש למצב הנוכחי השלכות מיידיות, שלא בהכרח רלוונטיות ליום שאחרי. אנשים בבתים ונוהגים פחות. לא קיים גודש תנועה, נתוני זיהום האויר בעולם כבר מראים שיפור, ותחנות הניטור התחבורתיות בארץ מעידות על ירידות של כ-40% בריכוז הממוצע של NO2.

מספר ההרוגים בכבישים ירד בחודש האחרון (15 לעומת 25 במרץ אשתקד). השימוש באפליקציות ניווט ירד, פיזור הדרישה לחנייה בערים על פני היממה שונה. כיצד תשפיע המגפה על מהפכת ה"ניידות כשירות", שדורשת שינוי תפיסה, שינוי דפוסי התנהגות. מה יעלה בגורל תרבות ארגונית של עבודה מהבית או מחללי עבודה בקרבת הבית לאחר המגפה?

עכשיו משהוכחה היכולת של טכנולוגיות תקשורת מידע מתקדמות, האם נאמץ זאת כשגרה ובכך נסייע לצמצום הנסועה? האם יתפתחו תחומים נוספים של שירותים שינתנו בבית, למשל מופעי תרבות וספורט, משלוחי מזון והסעדה, טיפולים רפואיים, ועוד.

פרויקט "דרך ערך" של משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, הותנע עוד בטרם פרצה המגפה, ומטרתו לבחון נכונות נהגים לשנות את הרגלי הנסיעה שלהם (ע"י שינוי שעת הנסיעה, עבודה מהבית, שיתוף נסיעות או מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית), בתמורה לתמריצים כספיים. ניסויי"נעים לירוק" הוכיחו כי יש לכך התכנות. אולי קורונה תהווה קטליזטור. מנגד, האם החשש והצורך בהקפדה על היגיינה ימנעו שימוש במיקרו-מוביליטי, שיתוף נסיעות, נסיעה במוניות ואוטובוסים?

האם אנשים ששקלו לוותר על רכבם הפרטי ישקלו זאת מחדש לאור סוגיית ההיגיינה או לאור השבתת התחבורה הציבורית בזמן המגפה? משרד התחבורה מנחה בימים אלו לנצל את תקופת הקורונה ולהאיץ פרויקטים של תשתיות תחבורה (חשמול הרכבת, קידום נת"צים ונתיבים מהירים וכו'), כל זמן שהכבישים יחסית ריקים. אולי כדאי לנצל תקופה זו גם להשלמת סלילת שבילי אופניים בכל הארץ כדי להתכונן לתקופה שאחרי...

אין לנו תשובות בינתיים ויש בוודאי שאלות רלוונטיות נוספות. מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב, שמטרתו לעודד מחקר יישומי ושיתופי פעולה עם התעשיה, יפעל לקידום מחקרים בנושאים אלו.

ד"ר עלית אופנהיים היא מנהלת מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב