"השנה לא הולכים להורים שלך?", זה התחיל כבדיחה בין בני זוג כבר לפני כמה שבועות, עם תחילת הטלת הגבלות משרד הבריאות על האזרחים, אבל אף אחד לא באמת חשב אז שאכן זה יהיה המצב.
נשואים טריים, אבות צעירים ואף רווקים יהיו ממונים בפעם הראשונה על ניהול הסדר בעצמם, וסבים וסבתות ישוחחו עם נכדיהם רק בטלפון ערב החג ולא יסבו סביב שולחן ערוך עם כל צאצאיהם. אולם דווקא הסדר המצומצם יכול להיות הזדמנות לחוויה יוצאת דופן, עם מיעוט משתתפים אך עם ריבוי מבורך ביציאת מצרים, תשומת לב וביטוי לכל אחד מהמסובים, זמן לגיבוש זוגי ומשפחתי או התבודדות לרווקים ולבודדים.
בין הסבים והסבתות הרבים שיציינו את החג בלי המשפחה המורחבת נמצאים גם הרב ישראל מאיר לאו, רבה של תל אביב, ורעייתו הרבנית חיה שייאלצו להסתפק בסדר זוגי. לצד תחושת האכזבה הרב מספר כיצד בכל זאת הוא מתכנן לספר בהידור את סיפור יציאת מצרים.
"השנה יש לנו הזדמנות לקרוא את ההגדה מזווית שלא חווינו עד כה", הוא אומר בשיחה עם 'בשבע', "זו הפעם הראשונה שבליל הסדר נהיה רק הרבנית ואני לבד בבית, אחרי שנים שהיינו רגילים לערוך סדרים עם משתתפים רבים. בעבר אפילו היינו עם 600 או 700 איש בצבא או בארגוני משפחות שכולות שליווינו. הפעם אפשר לקחת שלל הגדות שיש בהן פירושים מעניינים, סיפורים מרתקים או תוספות חשובות ולעיין בהן יחד. תשומת הלב לא תהיה סביב המשפחה הגדולה והילדים הרבים, ואפשר למקד אותה בעיון בהגדות, דבר שאף פעם לא התאפשר. אנחנו מתכננים בסדר הזוגי שלנו לפרוש על השולחן את ההגדות השונות שיש בבית וללמוד מהן יחד. זו תהיה חוויית הפסח שלנו, שונה אבל בהחלט יכולה להיות מעמיקה, מחדשת ומגוונת. בתקווה שעד השנה הבאה כולם יהיו בריאים והמצב יחזור לקדמותו".
בתוך תחושת הקושי שרבים חווים לקראת החג, ההכנות בצמצום המתבקש עם יכולת מוגבלת להתארגן מחוץ לבית, הרב דוד סתיו, רב העיר שוהם ויושב ראש ארגון צהר, מרגיע את הרוחות. "עריכת ליל הסדר היא לא ממש סיפור גדול אם בחרת בהגדה טובה ומעודכנת שבה כתוב כל מה שצריך למהלך הלילה", הוא אומר. "מצד שני ליל סדר מוצלח ומועיל צריך הכנה מוקדמת. לא רק עורך הסדר צריך להתכונן לקראת הלילה החשוב, אלא כולם - אבא, אמא, הילדים וכל מי שיישב סביב השולחן. זה אומר שצריך לשבת יומיים לפני החג ולחשוב איך נרצה שהסדר ייראה, כמה זמן הוא ייקח, מה יהיה התפריט בסעודה ואף להכין מראש נושאים לחידון והפעלות עם הילדים".
על אף המרחק מההורים ומהסבים והסבתות ממליץ הרב סתיו לא להתנתק מהמסורת ומהמנהגים המיוחדים שיש בכל בית. "מי שעורך סדר בפעם הראשונה – מומלץ שייוועץ עם אביו או חותנו וישאל על מה שנהוג בבית, כך גם מרחוק הוא יוכל לתת כבוד להורים ולהמשיך את המסורת המשפחתית. בסדר קטן ומצומצם יש הזדמנות לכל אחד מבני המשפחה לקבל ביטוי, וכדאי לנצל זאת בלי שהסדר יפזר. אני ממליץ מאוד על שינה בצהריים כדי שהעורך יהיה מרוכז, ערני וידידותי לכל תקלה שתתעורר בדרך. הסדר חייב להיות שמח ומרומם. אל תחמיצו איזו מנגינה שיכולה לרומם את השולחן רק בגלל שקצת מאוחר, בלאו הכי אין מניין שצריך לקום אליו למחרת".
לעשות עניין מכל דבר
פרט להלכות החג ולימוד המנהגים וההגדה לפניו – גם השמחה והאווירה דורשות עבודה מקדימה, כך אומרת זיוה מאיר, מנחת הורים ובעלת המיזם האינטרנטי 'קהילת ההורים של אמא מאיר'. "את הלכות הסדר, ההגדה והשירים כולם כבר יודעים", אומרת מאיר. "גם המנהגים, החומרות, ההקלות וההקפדות של כל משפחה ומשפחה ידועות מראש. הדבר שעליו צריך לשמור בסדר הזה הוא השמחה, גם אם השנה לא יכולנו להזמין את מי שרצינו או לשבת היכן שתכננו ואפילו לא קנינו את הבגד הכי חגיגי או הכי יפה כמו שאנחנו מכירים משנים עברו. כדי לשמור על אווירת חג שמחה אני מציעה להורים ולעורכי הסדר – תעשו עניין מכל דבר. עניין טוב ושמח כמובן. לרקוד יחד בשירי ההגדה, לרקוד לאליהו הנביא ולהציג את הקטעים בסיפור יציאת מצרים ולעשות כל חלק בהגדה בגדול. זה נותן את הטעם הכי מתוק וישאיר לנו את ליל הסדר הזה בזיכרון כחוויה טובה וברוכה".
ואכן כששמחת החג היא דבר שצריך לייצר יש מאין בחלק מהבתים, כל תקלה עלולה להיות מתכון לפרץ של עצבים. לשם כך השחקן גולן אזולאי מבקש להוציא מהבית לא רק את החמץ אלא גם את הכעס. "בכל שנה ליל הסדר הוא אירוע חגיגי אצלנו", הוא מספר, "אנחנו עושים הצגה עם הילדים. חלק מהם דופקים בדלת ומציגים את עצמם כבני ישראל שיצאו עכשיו ממצרים ולא היה להם זמן לאפות לחם אז יש להם רק מצות, ומי שסביב השולחן שואל שאלות וכך מגוללים את הסיפור. אבל יש דבר אחד שחשוב ביותר בלילה הזה. לפני שמתחילים את הסימן הראשון, אפילו לפני מזיגת הכוס הראשונה, כל אחד צריך לקבל על עצמו: 'אני לא מתעצבן, לא כועס ולא נלחץ. לא משנה מה קורה במהלך הערב. נשפכה כוס יין, התלכלכה המפה, מישהו נרדם – לא משנה. אני שומר על מצב רוח טוב'. אם נקבל את זה על עצמנו, למרות האווירה הקשה וצמצום האורחים, נוכל לקיים השנה את הסדר הכי טוב והכי שמח".
אמילי עמרוסי, עיתונאית 'ישראל היום' ו'כאן רשת ב' ומי שכבר ניהלה בעצמה ליל סדר בבית, מבקשת ליצור בליל הסדר עם ילדים קטנים חוויה בלתי נשכחת שתלמד את סיפור ההגדה בדרך של משחק והצגה. "אספר מניסיוני", אומרת עמרוסי, "בשנה שעברה השתדלתי בסדר לעורר את הילדים בצורה מגניבה. כל מכה מעשר המכות זכתה למשחק בהובלתי שיצר הרבה עניין ואווירה כיפית סביב השולחן. התחלתי במכת דם. הלכתי למטבח והבאתי שלוש כוסות חד פעמיות של שתייה חמה, אפשר גם להשתמש בספל אטום. מוזגים לכל כוס כמות נדיבה של תרכיז פטל ולאחת מהן גם מים. הגעתי לשולחן כמו מצרייה שבוכה על כך שאין לה מים ויש רק דם בברזים וביקשתי מהם, כבני ישראל לתת מהמים שלהם".
האפקט הוויזואלי בהחלט פעל על הילדים. "איך הם נבהלו כשהראיתי להם את הדם ועוד שתיתי ממנו”, היא נזכרת. “'מה יש בברזים שלכם, יהודים? אולי תיתנו לי קצת מים?', התחננתי בפניהם בתור המצרייה. את המים שהביאו לי ביקשתי שימזגו לכוסות שלא הראיתי, ובעזרת התרכיז גם המים הללו הפכו לדם. עשינו זאת שוב בעוד כוס ובעוד כוס. לילדים בגיל שלוש עד שבע זה ממחיש את הסיפור בצורה נהדרת. במכת צפרדע עשיתי איתם תחרות קפיצות צפרדע בכל הבית, משהו שלא עשיתי מאז גיל חמש. חשוב לתת לכל מעמד הסדר תחושה משחקית, ילדית. הילדים במרכז. להכניס הומור וקלילות. שיתפעלו מסיפורי המכות והניסים ושיתפעלו מזה שאמא מוכנה להשתטות בשביל להנציח את זה בראשם".
זמן להתבודדות
הוראות משרד הבריאות אוסרות על קיום של ליל הסדר יחד עם אנשים שלא גרים באותו הבית או באותה הדירה. הציבור שיותר מכולם יתקשה לעמוד באיסור הוא כמובן הרווקים המבוגרים, שייאלצו לעבור את ליל הסדר לגמרי לבד. אלחנן אבן חן, שחקן 'לאטמה', מבקש למצוא בכך הזדמנות. לדבריו זו הזדמנות נדירה שבה במקום הסיפור לילדים או לבני המשפחה אנחנו יכולים לשכלל את השיחה עם עצמנו ואת התפילה לבורא עולם. או כמו שנהוג בעולם החסידות – הפסח הזה יהיה זמן להתבודדות.
"זמן פסח בחיבור הפנימי שלי הוא זמן חירות", אומר אבן-חן. "חירות במובן של פה-שח. החופש שלנו להיות בבהירות עם עצמנו ולשפר את איכות הדיבור. ההגדה אומנם נפתחת ב'כל דכפין ייתי ויכול', אבל המוקד הוא 'והגדת לבנך' - מבפנים החוצה. כשחקן יש לי הזדמנות להיות שליח ציבור. חלק מעבודת השחקן היא להתחבר לכאבים שלך ומתוכם לשחק את הדמות החיצונית אליך, ואז פי וליבי שווים.
"'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים', אמרו חז"ל, ובתקופות של התכנסות כפויה מטעמי בריאות יש משנה תוקף לפירוש החסידי שכל אדם יש לו מצרים. כל אחד צריך לעבוד על תעוקת הגרון שלו ולמצוא את הדרך להשמיע את קולו הפנימי. מצד שני אפשר לקבל את העוצמה מכך שמדובר באתגר לאומי ובינלאומי. אני מאחל לכולנו שנהפוך את הכורח להזדמנות, כדברי רבי נחמן מוכרחים להיות בשמחה, ובמילותיי אוסיף שבעת הזאת מוכרחים להיות בבדידות ומתוך כך למצוא את הדרך לשמחה ולהפוך את הבדידות להתבודדות".
"גם למי שיישב לבד וגם למי שיסב עם משפחתו הגרעינית יש השנה הזדמנות לשאול את השאלות שלא נשאלו בפסח של השנים הקודמות", אומרת הרבנית ימימה מזרחי. "מדהים לראות איך חזו הפוסקים מצב של ליל סדר בבידוד. הרמב"ם אומר בהלכות חמץ ומצה: 'אין לו בן - אשתו שואלתו, אין לו אישה - שואלין זה לזה, היה לבדו - שואל לעצמו'. המסקנה היחידה מההלכה העצובה הזאת היא שהתשובה חשובה הרבה פחות מהשאלה בתהליך של גאולה, מפני שכל עוד תהיו אנשי שאלה, אנשי שיח ודיאלוג, מובטח לכם שתיפגשו, שתתאהבו, שתוכלו לצאת סוף סוף מהסגר, לצאת ממצרים, גם אם תשאלו לבד בלי לקבל תשובה מאף אחד.
"השנה נחגוג מבודדים ובלי זום על שולחן הסדר. מדוע? לא בגלל המדרון התלול שעלול להיווצר בגין זילות יום טוב, כי אם בגין המדרון התלול שעלול להיווצר בזילות האדם ונוכחותו הפיזית. אז נכון, פסח תש"פ תובע אולי חשיבה הלכתית יצירתית, אבל מה אחר כך? האם כשיעברו הזמנים הרעים האלה לא נאמר 'גם זום לטובה'? לא נתרץ לעצמנו שקשה להביא את סבא הזקן, הדמנטי, עם המטפל שלו וכיסא הגלגלים ולטובתו מוטב שנשתף אותו רק בזום?”.
הסוד הגרעיני
פרט למרק העוף, המצה השמורה וסלט תפוחי האדמה, הרב ד"ר יונה גודמן, ראש מינהל החינוך של רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא וחבר מועצת החמ"ד, מבקש לחדד את הצורך בהכנה הלא פחות חשובה – ההכנה הנפשית.
"הרב קוק בפירושו להגדה לימד אותנו שהמדד לחירות אינו המצב העובדתי אלא העולם הפנימי שלי והיחס שלי אל המציאות", הוא אומר. "הרב קוק כתב את זה על עבדים, שגם אם אדם הוא עבד אמיתי, העולם הפנימי שלו קובע האם הוא בן חורין. באותה מידה יש אנשים שהם בעלי תפקידים מאוד בכירים אבל הם עבדים מבחינת העולם הנפשי והרוחני שלהם. ברוך השם אנחנו לא עבדים, אבל העיקרון נכון גם לנו. היכולת להוביל ליל סדר מרומם תלויה בראש ובראשונה ביחס הנפשי שלנו למצבנו. ביכולת שלנו לשמוח במה שיש, כולל לשמוח שיש לנו מדינה שנותנת הנחיות שמקשות עלינו מבחינה טכנית, כדי לדאוג לנו, מתוך אהבה לנו ולבריאותנו.
"אומנם יש לנו קשיים. אבל אם נדע לשמוח ולהודות על בחירת עם ישראל וצאתו ממצרים, אם נשכיל להצטרף למסע הנצח אל עבר חירותנו וגאולתנו, אזי נשכיל גם להוביל ליל סדר משמעותי, תוך שנתבונן על המציאות בעיניים של אמונה. מהבנה זו אפשר עכשיו לתכנן את הפרטים: מי ידבר, מה נעשה, ואיך נהפוך את זה לאירוע שיוסיף משהו עמוק לכל המשתתפים. ייתכן שנהיה השנה מעטים בליל הסדר שלנו, אבל שמחתנו ואמונתנו תפרוץ גבולות".
העיר עם מספר הנדבקים הגבוה ביותר, נכון לתחילת השבוע, היא ירושלים. ריבוי האוכלוסיות החיות בה בצפיפות וניתוק של חלקים מהן מעדכוני החדשות הביאו לקצב הדבקה גבוה יחסית ולמאמץ כביר של העירייה להנגיש את המידע ולקיים את הנחיות הסגר ברחבי העיר ואף בשכונות המזרחיות שלה. ראש העירייה משה ליאון מבקש בכל זאת, על אף התחושה הקשה והחששות הכבדים, להישמר ולהקפיד על הנחיות משרד הבריאות, אך לא לגרום להן לפגוע בחגיגיות ובשמחת החג איש איש בביתו.
"ליל הסדר השנה יהיה שונה מכל חג שהכרנו", אומר ליאון ל'בשבע', "הוא לא יהיה רועש, השולחנות לא יהיו גדולים ולא נצטרך אפילו לשאול כיסאות מהשכנים כי השנה נעשה את הסדר רק עם המשפחה הגרעינית. התקנות החדשות שעליהן הכריז ראש הממשלה אוסרות גם תפילה במרחב הציבורי ותפילות בשטח פתוח. בחג הזה אנחנו לא נצא מהבית לבית הכנסת ולא נחזור מבית הכנסת. נתפלל במרפסות כל אחד בנפרד וכולנו ביחד. אצלנו בבית נתנהג כאילו הלכנו לבית הכנסת, כאילו אירחנו את ארוחת החג, נתלבש בבגדים חגיגיים למרות שלא נצא מהבית וזו גם העצה שלי אליכם. תלבישו את הילדים שלכם בבגדים יפים, תערכו את השולחן עם המפה הלבנה והכוסות המהודרות וצאו להתפלל במרפסת. זהו צו השעה, וזו האחריות של כולנו, תעשו את המיטב גם במרחב הקטן שלכם כדי שהחג הזה יעבור בשמחה. אולי לא תוכלו לשמוח עם השכנים, החברים והמשפחה המורחבת שלכם, אבל כן תשמחו ביניכם, המשפחה הגרעינית, שבגדול היא הכי טובה בעולם".