כך נאבקו קהילות יהודיות במגפות העבר

מדהים לגלות, אך הנחיות משרד הבריאות וראש הממשלה נשמעות לקוחות מספריהם של גדולי ישראל בתקופות ההתמודדות עם המגפות של ימיהם.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"א בניסן תש"פ

מסקנות מרתקות ממחקרו. הרב מלכה
מסקנות מרתקות ממחקרו. הרב מלכה
צילום: באדיבות המצולם

הרב יצחק מלכה חקר את ההתמודדות של רבנים במהלך ההיסטוריה עם מגפות. האם כבר אז ניתן היה למצוא סימנים ראשונים לבידוד ולהנחיות נוספות? מדבריו עולה שהתשובה בהחלט חיובית והוא אף קובע כי הנחיות הנשמעות בימים אלה ממשרד הבריאות וממשרד ראש הממשלה נשמעות כאילו נלקחו מספריהם של חכמי ישראל בימי הביניים.

"חקרתי את 1450 עד 1700 והתמקדתי במאה של רבי עובדיה ספורנו, 1468 עד 1550 אבל המגפה השחורה התחילה ב-1347 בזמן האביב והמשיכה והכתה גלים עד סוף המאה ה-17. היא הייתה חלק מהתרבות והשפיעה על התפילה, על ההגדה של פסח ובאה לידי ביטוי במחזורים", אומר הרב מלכה, איש המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר אילן ומרצה לחינוך במכללת אפרתה.

"אם עוקבים אחרי הפסיקה של חז"ל אין חדש תחת השמש. נראה שכל התדרוכים של משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות נראים כאילו נלקחו מתוך כתביהם של רבי עובדיה ספורנו, רבי יצחק אברבנאל ומאוחר יותר מכתבי רבי יעקב צהלון ורבי אברהם קאטאלנו", אומר הרב מלכה ומציג מספר דוגמאות כשהראשונה שבהן נוגעת להגדה של פסח.

"ישנה הגדה מהמאה ה-15, הגדת ראשי הציפורים, שהעיטורים שבה הם דמויות עם ראשי ציפורים. לכאורה, מה קשור ציפור להגדה של פסח? כשחוקרים היטב רואים שההגדה הזו, שנמצאת במוזיאון ישראל, חוברה בתקופת המגפה השחורה ובתקופה זו מה שהעסיק את רוב האנשים זה הבריאות והרפואה. הראש של הציפור הוא סמל לרופא העתיק. במצרים העתיקה סמל הרופא הוא ראש ציפור. בהגדה עצמה הדמויות שמות כובע שהוא אותו כובע של הרופאים בזמן המגפות. רואים גם כתמים שחורים על פני הדמויות כביטוי למגפה באותו ציור. למעשה ההגדה ביטאה את התרבות שהייתה מסביב".

הגדת הציפורים
צילום: אתר מוזיאון ישראל

הרב מלכה מוסיף ומציין שמקורה של הציפור הוא היה מסכה על פני הרופא, ובתוך המקור הוכנסו בשמים ועשבים על מנת לסנן את המחלה, "אותה מסכה שמתוארת אצל חכמים המקור שלה הוא מדברי תורה, כך כותב האברבנאל ומסתמך על הפסוק 'והצרוע אשר בו הנגע', וכך כותב אברבנאל על המילים 'ועל ספם יעטה': "מורה שראשה יהיה גלוי ופיו מכוסה ויהא על שפם יעטה לשטום הבל פיו כדי שלא יזיק לבני אדם הבריאות בהבל רוחו"".

גם עניין ההסגר מוזכר במקורות, מזכיר הרב מלכה. "מציאות ההסגר התחילה בתורה שהיא הראשונה שנתנה את הדבר הזה של ההסגר כרפואה מונעת. המצורע יושב בדד מחוץ למחנה וזה מדברי תורה. לאורך כל ההיסטוריה חכמים הקפידו על כך מאוד מאוד". בהקשר זה מזכיר הרב מלכה את קביעת חז"ל שכופים על אדם לעבור בדיקה רפואית גם אם אינו רוצה, ואת זאת הם למדים מהמילים "והובא אל הכהן", כלומר גם בעל כורחו.

עוד קבעו חכמים גם את אורכו של ההסגר ל-14 יום של בידוד. "14 יום של בידוד זה לא מהגדרות של היום. זו הגדרה של הספורנו, אברבנאל ואחרים. סגרו אותם 14 יום כדי שיפתח את סימני המחלה כדי לראות אם יש לו את המחלה עצמה. בנוסף אסור היה להתקרב אליו כדי שאנשים לא ייפו ולא יטייחו את המחלה".

עוד מעיר הרב מלכה ומציין כי ההגדרות הגיעו גם לקהילות הנוצריות ובין השאר הבידוד היה חלק מהתרבות הכללית באיטליה, "האפיפיור אוסר על צעדות כפרה של נוצרים וגם על העדלידע של היהודים. הם בנו מלוניות והקהילה היהודית, כמו הגויית, חויבה לשלם על הקמת המלוניות בפאתי הכפרים כדי לבודד את החולים".

פסקי החכמים באותם ימים לא נגעו רק לאופן בו יש לטפל בחולה אלא גם לשאלות ההלכתיות הנובעות ממציאות החירום של מגיפה. "אחד הפסקים הוא שאסור להתפלל במניין. זה פסק כתוב ב'אוצר החיים' חלק ג' של צהלון, שתיעד כרופא וכרב קהילה את הנוהל שבו הוא עבד בגטו שהיה סגר והיה בו בידוד, "מפי שלא יכולים היו העם לילך לבית הכנסת דרשתי דרוש א' ברחוב קטלנו ואצב בקרן הרחוב בית דוד גטאנו בחלון ביתו והקהל עומדים ברחוב כדי לשמוע הדרוש ולא הותר לילך בדרך כי אם לרופאים", כלומר הוא מדבר על סגר פנימי בתוך הגטו, בתוך השכונה, כשאנשים סגורים בתוך הבתים והוא עומד בלב השכונה ודורש את הדרוש של חג הפסח, של שבת הגדול".

לנוכח המקורות הללו ועוד רבים אחרים שאותם חקר תוהה הרב מלכה: "איך לא ראו את כל זה החכמים שלקח להם חודש כדי להבין שלא מתפללים במניין? מספיק לפתוח את אוצר החיים, את הספורנו ואברבאנל. אלה דברים שאני לא מבין אותם".

עוד מוסיף הרב מלכה ומספר על "תמונה מונציה שבאמצע השכונה היהודית שמו עמוד תליה למי שיפר את הבידוד. לא הוראות של משרד בריאות אלא עמוד תליה למי שיפר את ההוראות. ההנהגה המוניציפאלית חייבה והרבנים צידדו מדין רודף. מי שרק היה קורא את הספרות הזו היה חוסך הרבה התלבטויות".

עמוד תליה למפרי הסגר
צילום: באדיבות לאורה קהילה יהודית רומא

הרב מלכה מזכיר בדבריו גם את הימים הקדומים יותר, את ימי עוזיה המלך ששם את המצורעים בבידוד ואת תקופת ירמיה שבה העיר גלעד הייתה עיר מקלט ששימשה מרכז רפואי מבודד. עוד הוא מזכיר את דברי המשנה ברורה על שטיפת ידיים שנועדה להתמודדות עם נגיפים ואברבנאל רואה בכל נגיעה בחפץ או כלי כמעבירה חיידקים, "כלומר ידעו את הדברים הללו, עד כדי כך שחכמים ציוו לשרוף את הבגדים של האדם הנגוע".

בדבריו מוסיף הרב מלכה אזור של שורת אזהרות שכתב רבי אברהם קטאלאנו (1630) שהיה רופא בתקופת המגפה שפקדה את פאדובה. הוא ממליץ בין המלצותיו לשכור בית מיוחד ולמי שאין ידו משגת להבדיל חדר בבית לשים המוכה שמה לנוס. עוד הוא ממליץ לאגור דגן ותירוש "כדי שלא תדרוך כף רגלך בשוק בזמן המגפה".

בין המלצותיו דואג רבי אברהם קטאלאנו גם לאותם מוכים ומבודדים, מה שניתן ללמוד ממנו להתייחסות כיום לאוכלוסייה המבוגרת. לאוכלוסייה זו הוא קורא לעזור לה או לקנות לה משרת "פן ימות בנפש מרה והיה בך חטא". "הדיכאון יכול להרוג את הזקנים ולכן צריך לשמור איתם על קשר ולא להזניח אותם".