הרב אלי טובול
הרב אלי טובול צילום: ללא קרדיט


עם שומר,
במשך אלפי שנים את יום
צאתו מבית עבדים
...
בזיכרון עתיק
אשר כולו מופנה לקראת עתיד
מאבות אל בנים דרך כל הדורות
נמסר דבר יציאת מצרים כזיכרון אישי
אשר אינו מחוויר ואיננו דוהה
....
יצירה כזאת למסור אותה מדור לדור
                                            (ברל כצנלסון)

המצווה המרכזית של ליל הסדר היא "והגדת לבנך", שעיקרה הוא העברת לפיד האמונה, לפיד המסורת העובר מדור לדור.
אלפי שנים שליל הסדר נחגג בחיק המשפחה,  שלא כמו חגים אחרים, התלמידים אינם נמצאים בישיבות ואצל רבותיהם אלא במעגל המשפחתי. 

בליל הסדר הדגש המרכזי הוא הילדים. מחלקים להם קליות ואגוזים (ממתקים ומשחקים) וכל זאת על מנת שישאלו, יקשיבו לסיפור היציאה , לפרטי השעבוד והגאולה וזאת על מנת שהם יתחברו, ייקחו את החוליה שלהם ויחברו אותה לשרשרת הדורות.

בשונה מבכל יום שיש מצווה להזכיר את יציאת מצרים בליל הסדר אנו מצווים "לספר", לרדת אל פרטי השעבוד, תהליך הגאולה והיציאה עצמה עד לשירת משה ובני ישראל בחציית הים. סיפורים אלה מטביעים בלב לילדינו את זיכרון עמו, הם מדביקים אותו להיסטוריה המפוארת מאז לידתו של אבי האומה דרך לבן שביקש לעקור את הכול ועד ימינו.

בשנה זו מצווה זו הופכת להיות משמעותית ומיוחדת במאוד כאשר נגיף הקורונה מכה בכל העולם, אויב שאין ידוע מהיכן יגיע וההתמודדות היא באמצעות בידוד ושמירה על המרחק. כאשר ראשי המדינה עומדים ומתריעים כי שמירה על המרחק הפיזי מעידה על הקירבה של הלב, ושכל קירבה אחרת עלולה להדביק ולהעביר את הנגיף מאחד לשני. 

בליל הסדר השנה כאשר נשב בחיק המשפחה הגרעינית ביותר, בצמצום ולא ברוב עם, בלי כל הדודים והדודות, האחים והאחיות, האחיינים והאחייניות ועוד אורחים שאיננו יכולים להזמין  השנה אל הסדר בבחינת "כל דכפין ייתי ויבוא", נדע כי זהו זמן של קרבה ייחודית שבה ננסה להדביק את בני המשפחה במסורת אבותינו, באמונתנו, בסגולה המיוחדת של חודש ניסן "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". 

המגפה וליל הסדר עומדים האחד אל מול השני
היא מבקשת להפריד והוא מבקש לחבר
היא מבקשת לשתק והוא מבקש להתחדש
היא מבקשת  לסגור והוא מבקש לשחרר
היא פוגעת והוא שומר 
רק מזל
היא בגוף והוא ברוח
היא זמנית והוא נצחי 

ערב ליל הסדר השנה הוא הזדמנות לפתח חושים של אמונה, להריח בריח הגאולה הנישא באוויר, בהבנה כי "אין עוד מלבדו", לקבל ביטחון בימים של חוסר ביטחון כי הוא היחיד היודע מה צופן העתיד ובו אנו בוטחים, כי "ימי הקורונה" המטלטלים והיוצרים תחושות לא קלות של חרדה, אי וודאות, הם שלב נוסף בדרך לגאולה הגדולה, "פתאום יבוא אל היכלו האדון".

דווקא בימים אלה אנו מתחזקים ומחזקים בנבואות הגאולה והנחמה "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלוקי", "מלאה הארץ דעה את ה'"  , כי אלו צ'קים שהקב"ה חתם עליהם ואצלו אין מושג של צ'ק חוזר. מתפללים בלב מלא לבניין ירושלים ולביאת משיח צדקנו ואע"פ שיתמהמה אחכה לו כי בוא יבוא. 

הרב אלי טובול הוא מנהל המרכז התורני טכנולוגי נחלים

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו