הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל, שהלך לעולמו בעקבות מחלת הקורונה, היה פוסק בעל שיעור קומה ואומץ לב ציבורי.
לפני שנציין כמה מפסיקותיו החשובות, אפתח בקוריוז: כשהרב החל את תפקידו כרב הראשי, חלפתי עם אבי ז"ל ליד 'היכל שלמה' בדרך הביתה, ואבא שלי אמר לי: בוא ניכנס לאחל בהצלחה לרב בקשי דורון.
חשבתי לתומי שאבי הכיר אותו מפעילותו הציבורית, אולם כשנכנסנו ללשכתו הרב קיבל אותנו בחיוך רחב ואמר לי: אתה יודע שאבא שלך היה מדריך שלי בבני עקיבא?
עם הזמן הכרתי גם את דרכו של הרב כפוסק אמיץ וחכם, בעל שכל ישר, ועל קצה המזלג אציין שלוש דוגמאות:
1. הרב סבר שאין מניעה שאישה תשמש בתפקיד ציבורי ותורני, וכי נשים יכולות "לשמש כמנהיגים ואפילו כגדולי הדור... לשמש מורי הוראה וללמד תורה ופסקים", כמו גם "לקבל סמכויות על ידי בחירות דמוקרטיות שדינם כמי שהקהל קיבלוה עליהם" (משום שגם לדעת הרמב"ם, שיש איסור במינוי נשים לתפקידי שררה, הרי שתפקידים אלו אינם בגדר 'שררה', ומשום שהרבה חלקו על הרמב"ם לדעתו).
2. הרב נאבק מאבק קשה נגד גישות חרדיות שיצאו כנגד 'היתר המכירה' בשביעית, מתוך הכרה בשינויים שחלו במציאות החקלאית שחייבו את השימוש בהיתר זה על מנת למנוע את התמוטטות הענף: "שלא כבשנים קדמוניות, החקלאות בימינו אינה בנויה על בסיס עונתי שנתי, אלא עם תכנון לטווח ארוך. השיווק אינו רק לצורך הנזקק בעונת הגידול, אלא בטווח של שנים עם חוזים מראש... השבתה של שנה אחת יכולה לגרום להפסד מסחרי ואף להתמוטטות הענף".
בנוסף, הרב טען גם ברמה הציבורית: "אם נמנע מהיתר המכירה, מלבד המכשלה הגדולה שפירות שביעית וספיחים יאכלו בארץ ע"י יהודים שלא יזהרו בכך, הדבר יביא למכשלה יותר גדולה במערכת הכשרות בארץ, וזאת לא רק לשנת השמיטה, כשרוב הפירות והירקות בארץ יהיו באיסורי שביעית. יש חשש גדול שכל מערכת הכשרות בארץ תתמוטט".
3. במאמר אמיץ במיוחד ב'תחומין' הרב הביע עמדה חריגה התומכת בביטול החוק המחייב נישואין בישראל רק דרך הרבנות ובהקמת מסלול נוסף של נישואין אזרחיים. בין היתר הרב כתב: "אם ראית דור שאין התורה חביבה עליו, יש להתחשב במצוי ולא ברצוי. לא רק שאין תועלת לכפות תורה על מי שלא חביבה עליו, אלא יש בכך אף משום בזיון התורה. נושא הנישואין והגירושין כדת משה וישראל, לצערנו, לא רק שאינו חביב על חלק גדול מהעם, אלא הנושא הפך לסמל אצל משניאי התורה, שעשו אותו קרדום לחפור בו כנגד כל דבר שבקדושה בטענה של כפייה דתית.
''קמה וגם ניצבה השאלה: האם נכון להימנע מלחייב את הקידושין בחוק, כדי שלא יהיו הקידושין מוטלים בביזיון? הביזיון הקשה ביותר הוא בכך שמפעילים לחצים על הרבנות והדיינים להתיר את האיסור, וכן לגייר את מי שאינו רוצה בכך וכד'. גם ההיתרים ע"י ביטול הקידושין בשאלות ממזרות יש בהם בזיון לתורה, כאשר שמחים כמוצא שלל רב שהקידושין פסולים והאשה אינה אשת איש".
אפשר להסכים עם הדברים ואפשר, כפי שעשו רבים, לחלוק עליהם, אולם אי אפשר שלא להתרשם מהמחשבה הישרה והאמיצה שהביאה לכתיבתם.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.