ביום שאחרי הקורונה ברור לכל שהעולם לא יחזור להיות אותו עולם שהיה קודם לכן. איננו יודעים עדיין את השלכות הנגיף על הבריאות, הכלכלה והפוליטיקה על עתיד העולם, אך ברור הדבר שתהיינה השלכות רבות קצרות טווח וארוכות טווח.
אני רוצה לספר לכם מה שקורה בימים אלו בעירי מודיעין. ארגון רבני ברקאי ועיריית מודיעין פתחו מרכז סיוע לקשישים בכל מה שקשור למזון ותרופות. המרכז כולו בנוי על מאות מתנדבים מרחבי העיר שעובדים מסביב לשעון ובמסירות נפש למען קשישים ונזקקים –מגישים להם עד הבית ארוחות חמות, עורכים להם קניות של מזון ותרופות ועוד.
אחד מהתוצרים המדהימים ביותר של הפרויקט הזה כמו גם רבים אחרים ברחבי הארץ הוא הולדה של קהילות חדשות שקמו על בסיס ישראלי מוצק של התגייסות הדדית ומתנדבים מכל סוגי האוכלוסייה והעדות- דתיים וחילונים, צעירים ומבוגרים.
הדבר יוצר קהילות מעורבות חדשות שפועלות יחדיו בכל חלקי הארץ, ששכנים שגרים דלת מול דלת והיו זרים זה לזה במשך שנים פועלים יחדיו, כששכונות הומוגניות של דתיים או חילוניים שסמוכות אחת לשנייה אך מנותקות לגמרי מתערבבות בצורה מופלאה. זאת כאשר רק לפני מספר שבועות חווינו פילוג קיצוני בין ימין לשמאל, הדתה או חילון, ישראל הראשונה והשנייה, ושבועיים בלבד לאחר מכן כולנו מאוחדים סביב עזרה לזולת וסיוע איש לרעהו.
הדבר מוכיח שוב שהוויכוחים וההשמצות הדדיות שמתחדדות בתקופת הבחירות הם לא יותר מקליפה ריקה שלא באמת מחלחלת לשטח. בפנימיות שלנו הבוקעת ועולה דרך הקליפות בעתות משבר אנחנו עם אחד של אחים ואחיות שרוצים להתחבר יחד ולעשות הכול למען הזולת. גם ביום שאחרי סביר להניח שעדיין נהנה מתחושת האופוריה ונרגיש את האחדות שליוותה אותנו בימים טרופים אלו.
עם זאת, הזמן עושה את שלו וקיים חשש שלאחר פרק זמן קצר קיים נאבד את הקניינים החברתיים והרוחניים שאנו זוכים להם כעת ושכל אחד מהצדדים ישוב להתבצר בזהות האידאולוגית, שלו, במעגלים החברתיים שלו כשהסטיגמות, הסטריאוטיפים והחשדנות יחזרו לאותה נקודת מוצא.
כדי שנצליח לשמר את הטוב שמתרחש כעת מול עינינו, רבים וטובים יצטרכו לשבת ולחשוב על השאלה המורכבת הזאת. לעניות דעתי, מה שצריך ואפשר לעשות הוא לשמר את הקשרים החברתיים שיצרנו בתקופה הזו באמצעות ריבוי אירועים משותפים שיונחלו על ידי הרשויות שעדות מקרוב לשילובי הידיים, בתוכניות משותפות ובאמצעי שתמיד מנצח כל ניסיון ממסדי- פשוט לרצות להיות ביחד, ובכל קהילה ישנם פעילים חברתיים מרכזיים שיכולים לשלב את החיבור הזה גם בימי שגרה.
לא עוד קשרים "סינטטיים" של ארוחות צהריים משותפות במקום העבודה שלאחריהן כל אחד מהצדדים חוזר לצור מחצבתו, אלא אימוץ של קהילות משולבות שכבר קיימות ביישובים שונים בערים עצמן. זה תמיד היה נכון, אבל בעת הזאת זה נהיה כל כך חזק ומוחשי.
אז ביום ש'אחרי אחרי' בואו ננצל את ההזדמנות המדהימה שנקרתה בדרכנו כדי להתאחד כקהילות מגובשות שנפלא שאמנם יודעות לשלב ידיים במגוון פרויקטים מרגשים של חסד, נתינה וסולידריות חברתית, אבל הרבה יותר מכך בואו נתרגם את האיחוד לצרכי השעה לאחדות קהילתית יומיומית ונמיר את הציטטה הידועה כי "רב המפלג על המאחד" ממקום שנתפס כקלישאתי למציאות חיים ממשית שהקורונה זימנה לנו.
הרב שלמה סובול הוא ראש מרכז ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין