האילוץ שנכפה על עובדים שפוטרו או שיצאו לחל"ת מציב אתגר חדש ומורכב בפני משפחות רבות, ומחייב אותן לנקוט מידית בצעדים שלא היו מוכרים להן בעבר.
ראשית לכל יש לבדוק מהן ההכנסות האמיתיות של המשפחה (משכורת, דמי אבטלה, קצבאות, עזרה מההורים ואחרים). סכום ההכנסות שיחושב הוא התקציב החדש של המשפחה והיא נדרשת לכלכל את כל הוצאותיה בהתאם למגבלה זו. זה אולי נראה קשה בהתחלה, אבל צריך להבין שזה הכרחי ויאפשר לשפר את המצב, אפילו במהירות יחסית.
התקציב החדש שנוצר ע"י המשפחה, מחייב חשיבה על מה הולכים להוציא כספים. בדיקה אלמנטרית של ההוצאות מביא לתובנה שחלק גדול מההכנסה הפנויה מוצא לטובת החזרים (הלוואות ומשכנתאות) שמדרדרים את רמת החיים (גם לפני המשבר).
ניהול לא מושכל של התהליך גורם למשפחות להיכנס ללופ שנראה, על פניו, "דרך ללא מוצא". הדבר גורם לעומס רגשי ולמתח בתוך המשפחה שמקטינים את היכולת שלה להתמודד בצורה רציונלית ומושכלת עם המצב.
שינוי השימוש בכרטיסי אשראי – השימוש של לא מעט אנשים בכרטיסי אשראי גורם להם להרגיש "שהם לא שילמו בכסף אמיתי". האופוריה הזמנית בעת התשלום, נתקלת כמובן במציאות בתאריך החיוב החודשי. חובה אפוא לעצור רכישות ולדעת, כל הזמן, מה קורה בחשבון האשראי. בנוסף מומלץ להפסיק לשלם בתשלומים על הוצאות יומיות וחוזרות. זה רק מעמיק את הבור התקציבי.
הלוואות- ניתן לקחת הלוואות שסוגרות אוברדרפט בחשבון הבנק או מקטינות/סוגרות הלוואות שעלויות הריבית שלהן כבדות. סגירת אוברדרפט היא חשובה מאוד שכן זו הלוואה עומדת - אנו משלמים ריבית על הלוואה שאינה הולכת וקטנה.
אם תוכלו לקבל הלוואה בה הריבית נמוכה יותר מהריבית על האוברדרפט, זה כדאי, גם כי גודל החוב שלנו (הכולל גם את הריבית עליו) הופך לקטן יותר.
גזרה שווה ניתן להחיל על הלוואות. בעת תכנון הדברים צריך להקפיד על כך שהחזרי כל ההלוואות שיש לכם, כולל המשכנתא, לא יעלו על 30% מיכולת ההחזר שלכם, מחד (יכולת ההחזר מחושבת לפי ההכנסה פחות הוצאות), ומאידך, שהתשלום החודשי לא יעלה על הסכום ששילמתם טרם קבלת ההלוואות החדשות. הלוואות בריבית נמוכה יחסית ניתן לקחת מקופות פנסיה, גמל, קרנות השתלמות וכו'.
ברמת הפעילות השוטפת חשוב וכדאי לנקוט בפעילויות הבאות:
בדיקת כל ההוצאות של המשפחה ובחינה מה הכרחי ומה ניתן להקטנה או לביטול. בדיקה מחודשת של המחיר שמשלמת המשפחה על שירותים ומוצרים שהיא צורכת וכניסה למו"מ על הורדת המחיר.
הקטנת זרם התשלומים החודשי: הקטנה/דחייה של דמי שכירות בתאום עם המשכיר. דחיית תשלום משכנתא (הבנק מאפשר היום דחייה של 3-6 חודשים). ביטול/הקטנה/דחייה של דמי מינוי על שירותים שאינם פעילים/פעילים חלקית (חדרי כושר, חוגים, העשרות, פנאי, חינוך, טלוויזיה בכבלים ואחרים). ניסיון לדחות תשלומים לרשויות (מתנהלים דיונים על כך בימים אלו. יש לגלות ערנות להחלטות שיתקבלו).
כל אלו יש לבצע באמצעות פנייה ישירה למוסדות, לספקים, ולחברת האשראי/בנקים. הפסקה מיידית של רכישות שנובעות מצורך רגשי בכלל, ורכישות מזון "מיותרות" בפרט כגון-משקאות קלים, חטיפים, דברי מתיקה ורבים נוספים. הפסקת רכישה בכמויות גדולות ואגירה (כנראה שלא צפוי מחסור). לנסות לעשות לבד את מה שבעבר עשינו/קנינו באמצעות אחרים (ניקיון, גינון, תיקונים, בישול ועוד). אפשר לחשוב על בישול בכמויות קטנות. זה נותן תעסוקה מחד, מונע בזבוז מאידך (זורקים פחות) ואוכלים כל הזמן אוכל טרי.
רציונל ועתיד: ברמת הכלל, כולנו מקווים שנצא מהמשבר במהירות יחסית ושפני הדברים יתבהרו וישתפרו. ברמת הפרט, חלק לא קטן מהשכירים ישאף לחזור לרמת הכנסה כפי שהייתה לו בעבר. הבעיה-אצל רבים זה לא יקרה. בהתאם, עצם הניהול של תקציב מאוזן, יקטין את המצוקה של המשפחה ויאפשר לה לחיות בכבוד ממה שיש לה.
יתרה מכך, ניהול תקציב מאוזן תוך כדי הקפדה על ההוצאות, יאפשר למשפחה דווקא להעלות את רמת החיים שלה, שכן היתרות שצפויות להיווצר כתוצאה ממניעת בזבוז, יוכלו להיות מופנים לאפיקים שיתנו למשפחה ערך אמיתי.
ארגון פעמונים ישמח לסייע למשפחות שזקוקות לכך.
ד"ר ישראל בוקסר הוא מרצה לכלכלה ומתנדב בארגון פעמונים