יואב גלנט
יואב גלנטצילום: קובי ריכטר/TPS

שר הקליטה יואב גלנט (הליכוד) שוחח היום (רביעי) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103fm על הדיון שהתקיים בתחילת השבוע בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על מועמד נגדו הוגשו כתבי אישום.

השר יואב גלנט הודה כי למרות הדיונים בבג"ץ שעלולים להכריע את הכף לטובת סבב בחירות נוסף, הוא "מקווה ומעריך שתהיה ממשלה. בסופו של עניין, הציבור ברוב עצום תומך בכך שתהיה פה ממשלת אחדות. זה בא לידי ביטוי בבחירות ובסקרים לאחר מכן, יש למעלה מ-70 חברי כנסת שתומכים בדבר הזה, זאת נשמת אפה של הדמוקרטיה. העם בוחר כנסת, הכנסת ממנה ממשלה ומשם העניין ממשיך".

לדבריו, "התערבות בג"ץ הייתה צריכה להיפסל, ודאי בנושאים שקושרים לראש הממשלה. הציבור ידע את כל הדברים, הכול ברור, הכול על השולחן, הכול ידוע והוא הצביע. לאחר מכן להיכנס לתוך ההליך הזה זו כניסה ברגל גסה, לא היה לה מקום וזה היה צריך להיפסל על הסף, ולו בשל חיזוק האמון של הציבור במערכת המשפט ובבג"ץ". לדבריו, "העיסוק בנושא הזה הוא הבהרה לציבור שבית המשפט הוא שחקן פוליטי, עם מאפיינים משפטיים והדבר הזה הוא מאוד מסוכן. הוא צריך להיות שחקן משפטי ובלית ברירה לדון במה שצריך".

השר גלנט הדגיש כי הוא "לא מייחס לבג"ץ איזשהם מניעים נסתרים, אני רק חושב שהפרדת רשויות במקרה הזה היא דבר שהיה צורך שיבוא לידי ביטוי באופן ברור והחלטי, במיוחד כאשר מדובר על חוק מפורש. ההארכה האחרונה, קרי בית המשפט העליון, אחרי שהתבררו הדברים בבית משפט מחוזי בירושלים, היא הפוסקת. למה לבוא ולהגיד שהזכות הזו לא קיימת? בעיני מה שתקין זה מה שקובע בית המשפט בהארכה האחרונה שלו, לאחר שסיים את הדברים. ראינו עשרות ראשי עיר מואשמים, מובאים לאור השמש בבית הדין, חלק מהם עם אזיקים על הרגליים, לבית המשפט ולאחר מכן מתברר שלא היו דברים מעולם".

השר המשיך וביקר את מערכת המשפט, "האקטיביזם השיפוטי שחל עלינו בעשור האחרון כתוצאה מתפיסת עולם, מביא לכך שבמקום שתהיה פרשנות של החוקים, יש יצירה ועיצוב של חוקים. הדבר הזה הוא תפקידה של הכנסת לא של בית המשפט". הוא התייחס לדיונים שהתקיימו בסוגיית כשירותו המשפטית של ראש הממשלה להמשיך ולכהן בתפקידו, והתרעם: "אדם במדינת ישראל הוא זכאי כל עוד לא הוכח שהוא אשם, בוודאי שהדבר נוגע לראש ממשלה, ובוודאי לראש ממשלה עתיר זכויות כבנימין נתניהו. זה שמישהו האשים אותו איננו אומר שהוא אשם".

לדברי גלנט יש הבדל בין ח"כ לראש ממשלה מבחינת המשפט, מכיוון שהתפטרותו של ראש ממשלה "כמוה כהחלפת ממשלה, כהחלפת קו פוליטי על כל המשתמע ושיבוש רצונו של הציבור, והדבר מופיע בכול הביאורים, ההבנות והפרשנויות". כמו כן, "המחוקק בצורה מפורשת לא רצה לתת בידי בודדים שאינם נבחרים קרי פרקליט המדינה והיועמ"ש לממשלה את היכולת באמצעות האשמה בלבד ולא באמצעות שיפוט להזיז את ראש הממשלה ממקומו. החוק הזה נחקק כששרון היה ראש הממשלה וטומי לפיד שר המשפטים".

ההסכם: "דבר מסורבל ולא אידיאלי"

בהמשך דבריו השר דן בהסכם הקואליציוני שנחתם בין ראשי המפלגות הגדלות ועורר לא מעט ביקורת. "אנחנו הגענו למציאות הזאת כברירת מחדל לאחר 3 מערכות בחירות. אחרי 3 מערכות האלטרנטיבות הן לא מצב אוטופי של חקיקה לשיטתכם או לשיטת בית המשפט העליון", הסביר. "כתוצאה מכך שהאלטרנטיבה האחרת מול הדבר הזה היא בחירות רביעיות, כתוצאה מהליך ההתפשרות, כל צד מביא את תפיסותיו אל העניין. התוצאה? דבר מסורבל ולא אידיאלי, אבל עדיין עדיף על בחירות רביעיות", אמר.

הוא הוסיף והתייחס לסעיף בהסכם המתייחס לוועדה למינוי שופטים, והסביר כי הסיבה לכך הוא "תפיסת עולם של הליכוד. אני ורבים מחבריי מאמינים שהנפוטיזם בבית המשפט העליון גולש אל תוך מצב של מינוי שופטים בתוך המערכות. מצב בו יש הנצחה של הגנטיקה, שנובעת מכך שלשופטי בית המשפט העליון יש רוב על מנת לעצור כל מועמד שהם לא רוצים – לא תקין". לדבריו, הגנטיקה היא למעשה "גנטיקה ארגונית מתפתחת, זה המצב".

הוא התרעם, ואמר: "בצה"ל מפקד מחליט מי יחליף אותו? תמיד דרג אחד, שניים או שלושה מעליו, על מנת לנתק בין אינטרסים מקומיים או המשך שושלת שלפעמים יכול להיות טוב ולפעמים רע מאוד, לבין הצורך לארגון. אותו דבר במערכת משפטית". בהמשך השר דן סעיף המקפיא זמנית מינוי בכירים במשרות ציבורית, ואמר כי "100 יום זה דבר הגיוני, אתה צריך ללמוד מי האנשים, להכיר אותם בעבודה, לבחון מועמדים אחרים - הגענו ל-100 יום".

סעיף נוסף שעורר ביקורת רבה בהסכם הקואליציוני הוא סעיף המגורים של ראשי הממשלה לפיו יוקם מעון נוסף. במשבר הקורונה מעל ל-מיליון אזרחים הוצאו לחל"ת, חלקם לא יחזרו עוד לעבודתם. יש הטוענים כי הקמת מעון נוסף לראש ממשלה היא בזבוז כספי הציבור, במיוחד בתקופה של משבר כלכלי חמור כמוהו לא ידעה המדינה. השר הודה כי הוא "לא מכיר את הדבר הזה, אבל אם יש 2 ראשי ממשלה כנראה שרוצים לתת לשניהם את המעמד ההולם על כל המשתמע מהעניין".

לטענתו, מטרת ההסכם היא לשמור על היציבות ולכן הוחלט על סעיף המגורים. "בתוך זה יש דרישות, אולי סימטריה כזו או אחרת, יש להם עניינים של אבטחה, סדר יום ותהליכים אחרים ונותנים לעניין הזה מעטפת. אינני מכיר את הפרט הזה, לא נדרשתי אליו באופן אישי ולא ראיתי אותו אבל לא זה מה שיגרום לבעיית ההוצאות במדינת ישראל".

"אתם שואלים אותי אם 32 או 36 זו ממשלה טובה? – לא", אמר השר. "זה לא צריך להיות המצב, יש לנו ממשלות יותר קטנות ,זה יותר יעיל ויותר טוב, אבל אין ברירה", הסביר. לפי ההסכם ראש הממשלה נתניהו עתיד לכהן שנה וחצי ולאחר מכן ח"כ בני גנץ עתיד להיכנס באופן אוטומטי לתפקידו בראשות הממשלה. השר אמר כי "הוא בעד לעשות הסכמים ולכבד אותם, גם במישור הפוליטי וגם בדברים אחרים".

לסיום, השר גלנט התייחס לעימותים שהתרחשו ברצועת עזה ובצפון והסביר כי "המציאות היא שסביבנו יש אויבים שלא מכירים בזכות שלנו להתקיים כאן כמדינה יהודית, דמוקרטית וציונית. הדבר הזה ברור, הם חומדים את חלקת האלוהים הקטנה שהקמנו פה בעמל רב וכתוצאה מזה אתה נדרש כל הזמן להגנה, והגנה עניינית". הוא הבהיר כי "אנחנו לא נאפשר הקמתו של צבא אירני בסוריה, בגבולנו הצפוני. לא נאפשר את הכפלת החזית שקוראים לה חיזבאללה מדרום לבנון למזרח לחרמון. אני מציע לפעול ולא לדבר, כאשר המציאות תשתנה כולם יכירו בכך ויראו את זה".