אחרי כמעט חודשיים של הגבלות וסגר בעקבות מגפת הקורונה, המשק הישראלי חוזר בהדרגתיות מהירה לשגרה כמעט מלאה.
כבר בשבוע שעבר החלו חנויות הרחוב להיפתח, ומתחילת השבוע חזרו ילדי כיתות א'-ג' והנבחנים לבגרויות לספסל הלימודים. היום (חמישי) הקניונים ייפתחו מחדש, וביום ראשון תתרחש הרחבה נוספת של הלימודים במערכת החינוך.
הפתיחה הנרחבת של המשק מגיעה בעקבות נתונים חיוביים ביותר סביב המאבק בקורונה בישראל. אתמול (רביעי), לראשונה מזה שבועות ארוכים, לא נפטר אף אדם בישראל מהנגיף. מספר החולים הפעילים ממשיך להצטמצם מדי יום, וכך גם מספר המאושפזים בבתי החולים.
"במצב שבו אנחנו נמצאים כעת ועם הנתונים האלה, טוב שהמשק נפתח, ובעיקר הקניונים", אומר הכלכלן ארז צדוק, מנכ"ל אביב קרנות ניהול. "צריך להבין שהעובדה שהקניונים סגורים אינה מסתכמת בכך שאנשים לא קונים מוצרים חדשים. זאת שרשרת הרבה יותר נרחבת של מעגלי תעסוקה רבים. כי אם הקניון סגור ולא מוכרים סחורה, זה אומר שהמפעלים לא מייצרים. ואם המפעלים לא מייצרים, זה אומר שהם לא קונים חומרי גלם. ואם לא קונים חומרי גלם, שרשרת הייבוא נפסקת, וכן הלאה. למעשה, מדובר במה שממריץ את הכלכלה, ולכן פתיחת הקניונים חשובה מאוד להחזרת המשק לשגרה וליציאה מהמשבר הזה".
למה דווקא קניונים? אולי היה כדאי להסתפק בשלב הזה בחנויות ברחובות, כדי שלא תיווצר הדבקה נוספת?
"העניין הוא שהיום רוב החנויות נמצאות במרכזים מסחריים, שווקים וקניונים. כמו כן, הישראלים אוהבים לקנות בקניונים. לכן כדי להמריץ את המשק היה צורך לפתוח את הקניונים והשווקים".
למרות הפתיחה הנרחבת, לכולם ברור שלפחות בתקופה הקרובה, היקפי הקניות יצטמצמו משמעותית. "הסיבה לכך כפולה. דבר ראשון, וצריך לדעת את זה, החברה הישראלית חיה על הקצה מבחינה כלכלית. אנשים לא חסכו כסף. כל פעם שמישהו מקבל העלאה, הוא מיד חושב איזו הלוואה הוא יכול לקחת בשביל לקנות רכב חדש או לצאת לחופשה בחו"ל. המשמעות היא שבניגוד למקומות אחרים, בישראל ברגע שהפסיקו לעבוד - אנשים נכנסו לחובות. אם אנשים היו חוסכים יותר, גם לא היה הצורך הבהול לפתוח מהר ככל האפשר ולהחזיר את האנשים לעבודה. הבעיה היא שלהרבה אנשים שנכנסו לחובות בגלל חודש וחצי של חל"ת, אין עכשיו כסף לחזור ולקנות כמו שעשו קודם לכן".
הסיבה השנייה לירידה הצפויה בהיקפי המסחר, מסביר צדוק, היא העובדה שחלק נרחב בציבור הישראלי חושש מהתקהלויות, מחשש שיידבק בקורונה, שלא הלכה לשום מקום. "אנשים משנים את הרגלי הקנייה שלהם בימים האלה. עד לקורונה, הליכה לקניון או לכל מרכז קניות אחר הייתה בגדר בילוי. אנשים ישבו לאכול במסעדות, עברו בין חנויות וקנו הרבה דברים שהם לא באמת היו צריכים אלא בהחלטה ספונטנית. היום אנשים ילכו לקנות רק מה שהם צריכים לטווח הקרוב, כדי לא להיחשף לציבור נרחב במשך זמן ממושך. זה לא אומר שאנשים לא ילכו לעשות קניות, אבל זה ייראה אחרת ממה שהתרגלנו עד כה".
השגרה התחלפה שלוש פעמים
במקביל לפתיחת החנויות והשווקים, גם מערכת החינוך חוזרת לפעילות נרחבת. השבוע חזרו ללימודים רק הילדים עד כיתה ג' ונבחני הבגרויות, אבל החל מהשבוע הבא גם שאר הכיתות צפויות להיפתח. נכון לכתיבת שורות אלה, משרד החינוך טרם פרסם את המודל שבו יפעלו בתי הספר, שכן מודל הקפסולות (קבוצות קטנות וקבועות של ילדים בכיתה אחת) דורש חדרים מרובים ביחס למספרם כיום בבתי הספר.
"נערכנו במשך כל הימים האחרונים במטרה לעמוד בנהלים של משרד הבריאות", אומר אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, "אלה נהלים חדשים שהיינו צריכים להיערך אליהם. אבל ההיערכות לא הסתיימה בזה: בסופו של דבר, מדובר במערכת חינוך שמורכבת מילדים, וצריך לבנות מודל שמתאים לעבודה כזאת אל מול הילדים. החלק השלישי של ההיערכות הוא הצד של המורים, שהחליפו בחודשיים האחרונים שלוש פעמים שגרה. הם עברו משגרת לימודים רגילה לשגרת לימודים מרחוק, שזה משהו שהם היו צריכים ללמוד מאפס, ועכשיו עוברים לשגרה חדשה של מערכת חינוך בתוך קורונה. ומכיוון שמדובר בחיי אדם, אנחנו צריכים למלא לחלוטין את כל הנהלים, ובצורה שתתאים למערכת מורכבת כמו מערכת החינוך".
החשש הגדול הוא שפתיחת בתי הספר תוביל להדבקה נרחבת, שכן קשה לוודא שילדים שומרים על ריחוק חברתי לפי נוהלי משרד הבריאות. מודל הקפסולות והצהרות ההורים על בריאות התלמידים נועדו להתמודד עם החשש הזה, אלא שברגע האמת התברר שהתקהלויות נוצרות בכניסה לבתי הספר, בשעה שהתלמידים מגיעים. "זאת תקלה שלא חשבנו עליה לפני כן, אבל מרגע שהבנו את הבעיה התחלנו למצוא פתרונות גם לזה", אומר קמינסקי.
איזה סוג של פתרונות?
"מדובר בשני מהלכים מרכזיים. הראשון, כניסה בשעות שונות לפי שכבות גיל. במקום שכולם יגיעו באותן עשר דקות שלפני השעה שמונה, פיזרנו אותם על פני חצי שעה, מרבע לשמונה ועד שמונה ורבע, וכך צמצמנו את מספר התלמידים בשערים. המהלך השני הוא שבכל בית ספר פתחנו כמה כניסות, כדי לפזר את התלמידים. גם ביציאה בסוף היום עשינו את אותו דבר. צריך להבין, תמיד בימים הראשונים עושים טעויות ולומדים מהן. זה טבעי והגיוני".
למרות החזרה הנרחבת לשגרה, מי שנותרו בשלב הזה סגורים הם מרכזי התיירות והתרבות. על פי המתווה שהציג ראש הממשלה, למעט מספר שמורות טבע, צימרים וחדרי מלון צמודי קרקע שהחלו להיפתח, רק בעוד שבועיים יחל רובו המוחלט של ענף התיירות לחזור לשגרה מדורגת. מרכזי תיירות הם מוקדי הדבקה, לאור תחלופת האנשים הנרחבת בהם.
ענף התיירות הכניס למשק הישראלי בשנת 2019 כ־22 מיליארד שקל, ויישובים רבים תלויים בו כלכלית כמעט לחלוטין. אחד מאותם יישובים הוא המועצה המקומית זיכרון יעקב. "יש לנו בתי מלון, שני מוזיאונים, מרכזי מבקרים ביקבים, גלריות רבות, מדריכי טיולים וסיורים ושורה של מעגלים שמעסיקים אלפי עובדים מזיכרון יעקב ומהאזור כולו", אומר זיו דשא, ראש המועצה המקומית זיכרון יעקב. "לפני הקורונה, מדי יום היו לנו הרבה קבוצות של מבקרים במועצה, וזה מה שהחזיק הרבה מאוד עסקים אצלנו. כל זה נפסק לחלוטין בקורונה".
איך מתמודדים עם המצב הזה?
"זה מאוד מורכב. לפני המשבר התחלנו בשורה של תהליכים להגברת התיירות באזור כולו, במיוחד תיירות חוץ, שהפכה להיות יותר פופולרית. הקמנו פורום תיירות של כל היישובים והמועצות באזור ובנינו תוכנית אסטרטגית, אבל בעקבות המשבר נאלצו לעשות התאמות. כיום אנחנו מכוונים את המאמצים לתיירות הפנים, מתוך הבנה שייקח זמן עד שתיירות החוץ תגיע".
יש כעס על העובדה שהקניונים נפתחו בעוד מרכזי התיירות עדיין סגורים?
"אני לא רוצה להישמע כאילו אני צר עין, ממש לא, ואני מפרגן לקניונים שיכולים להיפתח, אבל נראה לי שאם קניונים אפשר לפתוח תחת מגבלת כניסה של אנשים - אין סיבה שמוזיאונים לא, במיוחד שהרבה יותר קל לשלוט במספר הנכנסים למוזיאון מאשר בקניון. אנחנו יושבים עם משרד התיירות, שהתגייס לבנות תוכנית חזרה לשגרה בנושא".
חשש מגל חדש
החשש הגדול מהפתיחה הנרחבת הוא שתיווצר התפרצות שנייה. החשש מתבסס על מה שהתרחש בכל מקום בעולם שבו התבצעה פתיחה כזו. בדנמרק, לדוגמה, עלה מקדם ההדבקה בלא פחות מחמישים אחוזים מאז נפתחו בתי הספר לפני שבועיים, וכבר החלו להישמע קולות בקרב מקבלי ההחלטות במדינה שאם העלייה תימשך, הם ייאלצו לחזור לסגר מחמיר.
"אני מאלה שסברו מההתחלה שאין מקום לסגור את המשק, אבל אם כבר סגרנו, זה הזמן לפתוח תחת ארבע ההגבלות הפשוטות למדי: מסכות, ריחוק חברתי, היגיינה וחוסר התקהלות", אומר פרופ' יהודה אדלר, דיקן הפקולטה למקצועות הבריאות והרפואה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, ויו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופי למחלות שריר וקרום הלב. "הבעיה היא שבימים האחרונים הציבור לא מקשיב לנהלים, וזה יעלה לנו ביוקר. את כל מה שהשגנו עד עכשיו בהתמודדות מול הקורונה, תוך מחיר כבד מאוד של פגיעה בכלכלה, אנחנו נאבד אם זה יימשך".
למה הציבור לא מקשיב? הרי בהתחלה הייתה היענות נרחבת של הציבור להוראות המשרד.
"זה הכישלון של משרד הבריאות. מדיניות ההפחדה לא עבדה. המספרים המנופחים על אלפי מתים ועשרות אלפי מונשמים, שכבר בזמן אמת אמרנו שהם מוגזמים בכל קנה מידה, גרמו לכך שהציבור איבד אמון במערכת. תוסיף לזה שנבחרי הציבור בעצמם לא מילאו את ההוראות, וזה המצב".