אין היתכנות לגידול בישראל. משלוח בקר
אין היתכנות לגידול בישראל. משלוח בקרצילום: איסטוק

מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, שיגר מכתב ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, בו התייחס לדרישת חברי השדולה החקלאית בכנסת, ליצור "רשת ביטחון תזונתי מקומית בשגרה ובחירום".

"ככלל, לישראל אין ולא יהיה ביטחון מזון בתוצרת חקלאית", קבע בן אליהו בפתח המכתב והסביר כי קביעת השדולה לפיה "אחריותה של המדינה לדאוג כי לאזרח תהיה רשת ביטחון תזונתי מקומית בשגרה ובחירום, בהווה ובדורות הבאים" - הינה בגדר חזון ראוי, אך בלתי ישים בעליל.

לקריאת המכתב המלא

"כל מדינה, וכך גם מדינת ישראל, חפצה שכל תוצרתה החקלאית תתבסס על ייצור עצמי ולא על יבוא. אולם אין ביכולתה של ישראל לפעול כפי שצוין במכתבם, מאחר שאין לדרישה זו כל היתכנות אופרטיבית", הוסיף בן אליהו.

לדבריו, "גם מדינות כמו רוסיה, סין, הודו, מדינות באירופה ועוד מייבאות תוצרת חקלאית, כיוון שאינן יכולות להסתמך אך ורק על התוצרת החקלאית הגדלה בארצם, ואף הם נאלצים לייבא תוצרת חקלאית, כך שגם למדינות אלו אין בעצם כל 'ביטחון מזון'".

לשם הדגמה ציין בן אליהו כי "נדרשת בארץ תוצרת חקלאית שאינה גדלה כאן כלל, ולכן אין אפשרות אחרת מלבד ייבואה; כמו לדוגמה: אורז, קפה, תה, סוכר, קקאו, קשיו וכיוצא באלה".

בנוסף, קיימת לדבריו תוצרת חקלאית, שחלקה הגדול מיובא מחו"ל, ואין כל דרך לספק את כל הביקוש אליה בארץ, "למשל: בשר בקר- רק 17% מדרישת הצרכנים בארץ ניתן לספק ע"י חקלאי ישראל, כאשר 83% מהבשר מייבאים מחו"ל, הן כבשר קפוא וטרי מחו"ל, והן בדרך של יבוא כ- 600,000 עגלים וכבשים מחו"ל לשחיטה בארץ. לו היה בכוונתנו לספק בשר בקר על ידי חקלאי ישראל, היה צורך בהפניית כל השטחים החקלאיים - המטעים והשדות - לגידול הבקר והתזונה הנדרשת להאכלתו, ואף אז היינו זקוקים להשלמה מהיבוא".

בסיכום כתב בן אליהו, "הצעתי בעבר, ואני מציע שוב עתה, כי נציגי החקלאים והממשלה, יפעלו במשותף להצגת חקלאי ישראל כהווייתם, כחקלאים מצליחים, יזמים, יצירתיים ויצואנים, שאינם כלל ועיקר פושטי יד ורגל, כפי שמוצגים על ידי משרדי יחסי הציבור של חלק מארגוני החקלאים".