ד"ר יוסף שרביט
ד"ר יוסף שרביטצילום: אתר בר אילן

אנחנו בדור שבו מתחברים כל הקצוות שנפרמו במשך הדורות – רבן יוחנן בן זכאי וחכמי יבנה עם רבי עקיבא התנא הארץ ישראלי והמדינאי, שמעון בר כוכבא המצביא הריאל פוליטי עם רבי שמעון בר יוחאי החולם והלוחם הגדול, ה' באייר עם כ"ח באייר, תורת בבל עם תורת ארץ ישראל, ציון עם ירושלים ושתי קומותיה של קוממיות ישראל: "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח [ שמא כ"ח באייר] קולך מבשרת ירושלים" (ישעיה, מ', ט').

אגרת רב שרירא גאון הנשלחת לקהילת קירואן בצפון אפריקה (987), מגלה לנו שחז"ל ביקשו להצניע בתלמוד את הממד האקטיביסטי של המרד החשמונאי ומרד בר כוכבא, כדי לא להתגרות באימפריה הרומית – ובחרו להבליט את נס פך השמן והממד המוסרי שבין אדם לחברו. רב שרירא גאון, תחת שלטון האימפריה העבאסית, חש בנוח לגלות לנו שמחלת האסכרה, שגבתה את מותם של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא לא היו אלא הנופלים במלחמת בר כוכבא, באשר המילה אסכרה בערבית מכוונת לגדודי צבא ומלחמה.

אגרות בר כוכבא, הרמטכ"ל האחרון במאה השנייה, נשלחו והגיעו אל יעדן לאחר 1800 שנה אל הרמטכ"ל הראשון בפועל של מדינת ישראל הצעירה, הארכיאולוג רב אלוף פרופ' יגאל ידין – והיו למקור השראה לתקומת ישראל. הד קולו של רבי עקיבא בתמיכתו המדינית בכותב אגרות אלה, הדהד באוזניו של המדינאי דוד בן גוריון.

הרצף הבלתי מקרי של מאורעות חודש אייר של דורנו מתכתב עם דרמות וכיסופים של דורות, עם הרצף החי של תולדות ישראל בין שואה לתקומה – כ"ז בניסן (מרד גטו ורשה), ד' אייר (יום נפילת גוש עציון, בו הרב הרצוג הכריז ש"מלכה" – כינוי בקשר לגוש עציון – נפלה, מלכות קמה), ה' באייר (יום עצמאות ישראל), י"ד אייר (ההילולה של רבי מאיר, מלוחמי בר כוכבא), י"ח אייר (ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, בו בוערת אש תורת הנסתר ואש המרד), י"ט אייר (נפילת העיר העתיקה בירושלים), כ"ח באייר (יום תבוסת עמלק ברפידים, יום פטירת שמואל הנביא, גדול הלוחמים בעמלק, יום עליית הראי"ה קוק לארץ ישראל, הכהן הגדול מאחיו בכל הקשור לתקומת ישראל ויום שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים).

חודש אייר של דורנו מבהיר לנו שפעילויותיהם של רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא, של רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר ושמעון בר כוכבא לא רק שלא היו מנוגדות זו לזו אלא היו משלימות. הגיעה העת לפייס בין החולקים והניצים, שכן מחלוקת ומריבה אין כאן, אלא חתירה למימוש ערכים שבשורשם הם מאוחדים ומאוגדים – הלא היא הזהות העברית, בימים ההם בזמן הזה.

ד"ר יוסף שרביט, המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, אוניברסיטת בר אילן ומכללת אפרתה.