חוללו קברי מרדכי ואסתר באיראן, הממשל בטהרן יתקן את הנזקים

מומחה לאיראן: לממשל חשוב לתקן את פגיעות ההצתה בקבר מרדכי ואסתר בהקדם כדי לחזק את תפיסת ההפרדה בין ציונות ליהדות.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ד באייר תש"פ

קברי יהודים באיראן
קברי יהודים באיראן
צילום: רויטרס

ההצתה בקבר מרדכי ואסתר בעיר חמדאן שממערב לטהרן לפני ימים אחדים זכתה לגינויים ולהערכות באשר לסיבת המעשה.

ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, מספר על מעמדו של המקום כסמל ליחס כלפי ישראל והקהילה היהודית באיראן.

בדבריו מציין ד"ר צימט כי התנכלויות למתחם אינן חדשות ובעבר כבר היו מקרים של התקהלויות. שני אירועים מרכזיים זכורים, האחד בשנת 2011 והאחר בפברואר. זאת כאשר "סטודנטים איימו לפגוע במתחם אם ישראל תמשיך בפעילותה בירושלים או סיפוח שטחים". ואולם זו "הפעם ראשונה של פגיעה פיזית במתחם".

"מאז המהפכה האיסלאמית המשטר האיראני מנסה לומר שהם עורכים הבחנה ברורה בין ציונים ליהודים. הממשל שם רוצה לומר שאין לנו בעיה עם יהודים. יש מיעוט יהודי של 8000 עד 15,000 יהודים עם מוסדות תרבותיים ובתי כנסת. יש אפילו נציג משוריין בפרלמנט האיראני. הם אומרים שהבעיה שלהם היא עם הציונים כי היהודים הם לא עם אלא דת. לכן כדי לשמר את ההבחנה הזו חשוב להם להראות את מצב היהודים כמצב טוב ולשמור על ביטחונם כחיי קהילה ככל הניתן".

האם התפיסה הזו מחלחלת לעם? ד"ר צימט סבור כי במרבית המקרים ניתן להשיב לשאלה זו בחיוב. "באיראן חיה אחת הקהילות הוותיקות במזרח התיכון. אמנם לאורך השנים היו גם תקופות אחרות בהיסטוריה של היהודים באיראן ועברו תקוות של רדיפות".

"מעמד היהודים באיראן בחלק מהתקופות היה קשה משל יהודי המדינות הסוניות, משום שעל פי התפיסה השיעית המקובלת באיראן יהודים הוגדרו כטמאים, וזה הטיל עליהם מגבלות שלא היו במקומות אחרים בעולם המוסלמי, אבל בסופו של דבר יש יחסים עמוקים מאוד בין פרסים איראניים ליהודים וגם התקרית האחרונה שזוכה לתמיכה בקרב מגזרים רדיקאליים יותר, אבל גם להרבה מאוד גינויים מצד איראנים שאומרים שגם אם יש ביקורת על מדיניותה של ישראל חובתנו לשמור על ביטחונם של היהודים".

באשר לאירוע הנוכחי מזכיר ד"ר צימט כי די מהר יצא השלטון שם בהצהרות לפיהן האירוע נחקר ובין השאר משתמשים במצלמות כדי לאתר את המפגע. "כבר השבוע מתכוננים להשלים את התיקונים והתירו לראשי הקהילה היהודית לבקר במקום. מבחינתם זו תקרית לא נעימה כי היא קוראת תיגר על התפיסה שמפרידה בין יהודים לציונים".

"יחד עם זאת, בעבר הפגיעה באתר הייתה מצד גורמים תומכי משטר, סטודנטים המזוהים עם המשטר, כך שגם אם למשטר לא נוח מהפעולה הזו מדובר בחוגים שקשורים בצורה מסוימת לאגף הרדיקאלי במשטר".

יצוין כי התאריך שנבחר לביצוע ההצתה שלא גרמה לנזק משמעותי מעבר למספר כבלי חשמל ושטיחים, אינו תאריך מקרי. "התקיפה לא הייתה תקיפה מקרית, אלא סביב יום הנכבה, התאריך הלועזי של הקמת מדינת ישראל, סמוך ליום ירושלים האיראני שיצוין ביום שישי הקרוב, יום השישי האחרון של הרמאדן".

עוד נשאל ד"ר צימט אודות יחסה של הקהילה היהודית עצמה לממשל העורך הפרדה בין יהדות לציונות, והוא משיב: "מדובר בקהילה שרובה מבוגרת למדי וקטנה מאוד. ההנהגה של הקהילה מקפידה להביע תמיכה ברפובליקה האיסלאמית והזדהות עם המדיניות האנטי ישראלית של המשטר ולא רוצים לצאת נגדם. ההבחנה בין יהדות לציונות מעט היטשטשה כאשר האיראנים אירחו ועידות של מכחישי שואה וזכורים גינויים של היהודים לאמירות של אחמדיניג'אד שהגדיר את השואה כאגדה, אבל בשגרה הם מציגים את עצמם כאזרחים נאמנים לא ר ק למולדת האיראנית אלא גם למשטר האיראני".