חג החנוכה וחג הפורים זכו לתוספת בברכת מודים, של "על הנסים". ואילו חג העצמאות, החג בה"א הידיעה של דור הגאולה שלנו, ועמו "יום ירושלים" התאום להשלמת הגאולה, חסרים את "על הנסים" שלהם.
מכיון שאין בהם כל נחיתות כלפי החגים הלאומים הקודמים, מצאנו לנכון לתת לו את הכבוד המגיע לו ולנסות, בעזרת ה', להביא בכתובים את הנוסח המוצע. שלא יחסר עוד בסדורי התפלה. כדלהלן:
על הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות, שעשית לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה.
בימי התש"ח, בירושלים עיר קדשנו ובבנותיה ברחבי הארץ, ארץ הצבי, כשעמדו עלינו לכלותנו, מלכויות ערב הרשעות, בראשות מלכות אלביון הבוגדנית, חשתָ ועמדתָ לעזרנו בחמשה לחודש אייר והבאתָ על אויבינו הנגף והמפלה והפרתָ את עצתם הרעה, להשמיד להרוג ולאבד את בני צאן מרעיתךָ, קשישים וטף, בחורים ובתולות, לוחמים ולוחמות. לוחמי ההגנה, האצ"ל והלח"י והפלמ"ח ואחדותם בתור צבא ההגנה לישראל. הפגתָ את עוצמת הערבים והפלתָ רפיון לכוחם ולרוחם ורדפו חמשה מבניך מאה ומאה רבבת אויבים ירדופו.
באו בניך וטהרו את הארץ וקבעו חג עצמאות, להודות, להל̤ל, לשבח, לפאר, לרומ̤ם, להד̤ר ולנצ̤חַ את שמך הגדול. ועשיתָ עמנו נסים ונפלאות לעיני כל.
וזכרתָ, בשנת ה'תשכ"ח, את ירושלים, עיר הר קדשנו, לשחררה מעול צר ולהשיב את הר הבית לידינו ונזכה לראות גם בבנין בית מקדשנו, על מכונו, בבקשה, בימינו.
אוד֢ה ה' בקול תודָה בסוד ישרים ועדָה.