ירושלים היא לא רק עיר, היא שאיפה למקום קסום שמעבר לעולם הזה. ברגעים קשים בחיינו שבהם מתגלים החסרונות - הגופניים; הכלכליים; המשפחתיים - אנו נזכרים בירושלים.
גם ברגעים הללו יש לנו ודאות בלב שבסוף יהיה טוב. ישנה שלמות אי-שם - עוד לא הגענו אליה עדיין - אבל אנחנו בטוחים שעוד נגיע יום אחד.
זו המשמעות של העיר ירושלים! ירושלים היא צירוף של שתי מילים: ראו-שלם - ראו את השלמות.
תמיד יש געגוע לירושלים. "מקום שאני אוהב רגלי מולכות אותי לשם" אמר הלל הזקן (סוכה נג, א).
לכל אחד יש את ירושלים שלו: יש כאלה שירושלים שלהם זו המשפחה. יש כאלה שירושלים שלהם זו החזרה לשגרה. יש כאלה שירושלים שלהם זה הגעגוע לנפש אהובה.
כל ניצוצות הירושלמיות הללו הן ביטוי לגעגוע לשלמות הגדולה - הגעגוע לא-לוהים. זו הכוונה ש'ביתו של אלוהים שוכן בירושלים'.
בימי הקורונה היינו זקוקים, אולי יותר מכל תקופה אחרת, לירושלים שתחזיק אותנו ברגעי הקושי. והנה הגיע יום ירושלים. התקדמנו עוד צעד לראות את השלמות.
עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים.
הרע עבר.
הטוב גבר.
בעזרת ה'