בואו נבהיר משהו אחד כבר עכשיו: יש נשים בעולם הזה שיכולות לעשות אחלה בית-ספר לכל גבר ממוצע בכל מקצועות הלחימה. כבוגר קורס מדריכים בוינגייט ובוגר קורס מכ"ים אג"ם (שהוא כידוע, קורס מעורב) יצא לי לפגוש כמה לוחמות שהפגינו יכולות גבוהות ביותר במקצועות הלחימה.
אני לא מדבר על רמה מקצועית ביחס לגברים, אלא על רמה מקצועית אובייקטיבית: הן היו בכושר מעולה, הן ידעו לנווט, לקלוע, לתפעל פק"לים ולתפקד היטב תחת לחץ. הנשים הללו לא היו צריכות ספסל ליד הקיר בבוחן מסלול. הייתה להם רמת אמביציה שהייתה מספיקה בשביל לעבור דרך הקיר.
בשל כך, אני משתדל שלא לבחון את סוגיית גיוס הנשים ליחידות מובחרות דרך הפריזמה הצרה. השאלה איננה מה נשים מסוגלות לעשות. סטטיסטית, ישנו מספר מועט של נשים שיכולות לעשות כל מה שגבר יכול לעשות בתחום הלחימה, ויותר טוב. זאת לא דעה, זו עובדה.
אני גם לא שואל מה תהיינה ההשפעות של שירות מילואים ביחידת קומנדו על האנטומיה של אם צעירה בת 27. שירות מילואים קרבי בגיל כזה עלול להיות הרסני לברכיים, לגב ולאיברי-הרבייה של כל אחד. מעבר לכך, יש הרבה בני-אדם (בעיקר במקצועות הספורט-אקסטרים), אשר לוקחים החלטה מודעת לדחוף את גופם עד קצה גבול היכולת ואף מעבר לכך, רק על מנת להיחשב הראשונים שהצליחו לעשות דבר-מה. בני אדם אלו הורסים את גופם כעניין של שגרה בפעילויות כגון שחייה, טיפוס, צלילה, צניחה, רכיבה על אופניים ומה לא. במקרה של ספורטאים אלו אנו נוטים דווקא לעודד את התופעה ואף שואבים ממנה השראה.
השאלה האם נשים מסוגלות לבצע תפקידי לחימה אינטנסיביים מבלי להתפשר על מאפיינים מרכזים בזהותן הנשית אף היא שאלה של בחירה אישית, ולכן איננה רלוונטית לדיון.
השאלה האמתית, גבירותיי ורבותיי, הינה כיצד תושפע רמתן המבצעית של היחידות המיוחדות מתהליך הפיכתן ליחידות מעורבות. נקודת הכובד כאן איננה בשאלה האם אשה תוכל לצלוח מסלול להכשרת לוחם בשייטת. יש נשים, כאמור, שיכולות לאכול את המסלול הזה בלי מלח. השאלה היא מה תהיינה השפעותיה של הדינמיקה השוררת בצוות או פלגה במסגרתה מתאמנים ונלחמים אלה לצד אלו גברים ונשים (בגיל ממוצע של בערך עשרים), על רמתה המקצועית והמבצעית של היחידה כגוף טקטי.
כפי שנראה בהמשך, לשאלה זו יש תשובה ברורה, חד-משמעית ומבוססת אמפירית.
גם במידה ועתירתן של ארבעת המל"שביות המבקשות להתגייס ליחידות מובחרות תתקבל, צה"ל לא יהיה הצבא הראשון בהיסטוריה שיגייס נשים ליחידות מובחרות. כדי לקבל את התשובה לשאלה האם זה באמת עובד לא צריך לעבור דרך כל שלביו של תהליך הניסוי והטעייה. בארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות כבר עשו את כל הטעויות הללו בשבילנו.
באופן מעשי, גיוס גורף של נשים לתפקידי לחימה במארינס- החיל הלוחם המובחר והיוקרתי של הצי האמריקני- החל כבר בשנות ה-90. בשלב הראשוני איפשרו הנחיות הפנטגון את שירותן של נשים בכל תפקידי הלחימה למעט תפקידי "קו-ראשון"- כאלו הדורשים מגע ישיר עם האויב.
מגבלה זו הוסרה בשנת 2013 ומאז ועד היום- כל תפקידי הלחימה במארינס, ללא יוצא מן הכלל, פתוחים עבור שני המינים.
עד כאן התיאוריה, ועכשיו למעשה: בשנת 2015 התגלעה מחלוקת בין הגנרל ג'וזף דאנפורד- אז מפקד המארינס, לבין אש קארטר- מזכיר ההגנה, בנוגע לשירותן של נשים כלוחמות ביחידות מיוחדות. הגנרל דאנפורד, אשר הגיש את המלצותיו לסנאט כשבוע לפני עזיבתו את החיל לטובת תפקיד ראש המטות המאוחדים, הסיק על סמך ניסיונו הרב בשטח כי "יחידות מעורבות נופלות ברמת יעילותן מיחידות שאינן מעורבות".
פשוט, ברור ולעניין.
זה לא שנשים לא יכולות, זה לא שגברים יכולים יותר. זה פשוט שגברים ונשים, צעירים וצעירות, ביחד, ביחידה מובחרת- זה פשוט לא יעיל. זו לא דעה, זו עובדה.
הרשו לי לחדד נקודה חשובה שזוכה להתעלמות בכל שיח מלחמת-המינים הזה: עצם "נשיותן" של היחידות לא פגעה במבצעיות כמו הקונספט המוטעה של עירוב נשים וגברים במסגרת זו.
מסקנות אלו, אשר גובו בנתונים אמפיריים פרי מחקר אורך בן 25 שנה כנראה לא הרשימו את קרטר, על אף שהגיע מהעולם האקדמי. מזכיר ההגנה עקף במפגיע את המלצותיו המבוססות והמנומקות של הגנרל דאנפורד, ותוך התעלמות שערורייתית מצרכיו המבצעיים של החיל הורה על השארת כל תפקידי השירות, לרבות השירות ביחידות מיוחדות, כפתוחים לנשים וגברים כאחד.
הדינמיקה בין קארטר לדאנפורד (דוגמה אופיינית לחוסר ההיגיון אשר שלט בכיפה בימי ממשל אובמה) מוכיחה שוב כי הדיון בשיבוץ נשים ליחידות טקטיות איננו דיון מקצועי כי אם דיון אידיאולוגי. אלא שבנקודה זו הופך הדיון גם לשאלה מוסרית במהותה: האם יש להתפשר על יכולתן של יחידות טקטיות לבצע ביעילות משימות שמטרתן הגנה על תושבי מדינת ישראל, רק כדי לספק את יצר ההישגיות של מספר מאוד מצומצם של נשים המבקשות לשרת במסגרתן?
הכותב הינו בוגר קורס מדריכים במכון וינגייט ובוגר שירות צבאי ביחידת התנדבות. כמו כן, הכותב הינו אקדמאי בתחום החינוך ובוגר התמחות במחקר ביטחוני.