מבחינת חיזבאללה מדובר ברווח כלכלי גדול, ועל הדרך כאב ראש לצה"ל. גדר המערכת בגבול
מבחינת חיזבאללה מדובר ברווח כלכלי גדול, ועל הדרך כאב ראש לצה"ל. גדר המערכת בגבולצילום: חיים אזולאי, פלאש 90

גבולה הצפוני של מדינת ישראל ידע במרוצת השנים אירועים דרמטיים של חטיפות, תמרונים מבצעיים והפגזות מסיביות. בחודשים האחרונים, אחרי כמעט 15 שנים של שקט יחסי, הוא התעורר לאיום מסוג אחר לגמרי.

במקרה הזה אין אפודים עמוסי תחמושת, נשק קטלני ותצפיות ארוכות, אלא רק חולצת טריקו פשוטה ונעלי ספורט. מאז תחילת שנת 2020 נרשמו ארבעה אירועים של חציית הגדר על ידי מסתננים אפריקנים, שהסתיימו בלכידה מהירה בידי כוחות צה"ל. בנוסף, בכלי תקשורת לבנוניים דווח על מסתננים נוספים שנתפסו על ידי צבא לבנון בטרם הגיעו לגדר.

האירוע הראשון אירע בחודש אפריל. צעיר סודני חצה את גדר המערכת שבין ישראל ללבנון. התרעות ששלחה הגדר החכמה, יחד עם איתור של התצפיות, שלחו למקום כוחות צה"ליים שמאבטחים באופן שוטף את האזור, ותוך זמן קצר הצעיר נתפס. הוא הועבר לחקירת שב"כ ומשטרה, ולאחר הליך קצר בבית הדין למשמורת הוא שוחרר ועבר להתגורר בדרום תל אביב.

אחרי הפסקה קצרה, הגיע רצף של שלושה אירועי הסתננות נוספים, האחרון שבהם לפני שבוע. בכולם הדפוס דומה - המסתננים מגיעים לאזורים 'חלשים' של הגדר, מנסים לטפס מעליה, איתורים של צה"ל מגלים אותם והכוחות סוגרים עליהם.

במקרים האלה המדיניות כבר שונתה, והם הוחזרו מיד לשטח לבנון. בסך הכול, בשלושת האירועים הללו ניסו להיכנס לשטח ישראל שבעה מסתננים אפריקנים. מדובר בטפטוף זעיר לעומת הכמויות שזרמו דרך הגבול הדרומי בעבר, אך לא מן הנמנע שזהו ניסוי כלים - ככל שיתקבל הרושם שישראל אינה נחושה לעצור את הגל, הוא יתרחב.

המדיניות שבה נוקט צה"ל כיום נקראת 'החזרה חמה'. מדובר בנוהל שנעשה בו שימוש נרחב בגבול הדרום בתחילת העשור הקודם, אך בעקבות עתירה שהוגשה בנושא, הודיעה המדינה לבג"ץ ב-2011 שתחדל מן הנוהל הזה. כך אכן היה בגבול הדרום, אך נדמה כי במקרים האחרונים צה"ל החזיר את אותו נוהל לשימוש.

ההנחה בצה"ל היא כי הנתונים השונים של לבנון, שאינה נחשבת לאיזור מסוכן למסתננים, כמו גם האופי השונה של אותם מהגרי עבודה, יוכל גם לשנות את היחס לשימוש בנוהל בבג"ץ. עם זאת, יונתן יעקובוביץ’ מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית מעריך כמעט בוודאות, כי בקרוב תוגש עתירה נגד נוהל ההחזרה החמה על ידי המוקד להגנת הפליט. ניסינו לקבל את התייחסותו של משרד המשפטים לשימוש בנוהל, וכיצד הוא מתכוון לגבות אותו משפטית, אך שם הפנו אותנו למל"ל. במל"ל גם התנערו מלהשיב לנו, והפנו אותנו לרשות האוכלוסין וההגירה. למרבה הצער, גם שם לא ניאותו לתת הסבר, ונדמה כי קיימת מבוכה בקרב הרשויות בנוגע לשימוש בנוהל. לא מן הנמנע שבג"ץ יאסור את השימוש בנוהל, כפי שהסתמן בדיון לפני עשור, ומדינת ישראל שוב תמצא את עצמה כבולת ידיים מול זרם מסתננים, הפעם מצפון.

"בישראל יש כסף טוב"

נתיב ההסתננות החדש שמסתמן בגבול הצפון הוא תוצאה של חסימה כמעט הרמטית של הגבול עם מצרים. מתחילת שנות האלפיים ועד תחילת העשור הקודם חצו עשרות אלפי מסתננים אפריקנים את הגבול הישראלי־מצרי, שהמכשול הפיזי בו היה דל עד כמעט לא קיים באזורים מסוימים. עם השלמת הגדר החדשה, פרויקט שעלה הון עתק למדינת ישראל, ירד מספר ההסתננויות לכמות אפסית. אך למרות הדמיון המסוים בדפוס הפעולה, גבול הצפון הוא סיפור אחר לגמרי ממה שהתרחש בגבול מצרים באותן שנים.

"אין השוואה למה שקרה במצרים", אומר לנו גורם צבאי בפיקוד הצפון. "כשמדובר על גבול הצפון, כל מסתנן כזה עלול להיות פעיל חיזבאללה, וזה התפקיד מספר אחת שלנו פה - שלא ייכנס מחבל לאחד היישובים. מעבר לזה, היכולות של הגדר והתצפיות כאן שונות לחלוטין ממה שהיה במצרים, ולכן אנחנו סוגרים מעגל במהירות על כל מסתנן. מבחינתנו, כל אדם שחוצה גבול זו הפרת ריבונות, ולכן אנחנו לא ניתן למסתננים לחצות על ימין ועל שמאל. זו תופעה שעדיין בתחילתה, כך שאנחנו עדיין לומדים אותה ופועלים כדי שלא תקרה לכתחילה".

נקודה נוספת שמבדילה את המצב ששרר בגבול מצרים באותן שנים מזה של גבול לבנון כיום, היא מעמדם המשפטי של המסתננים. בניגוד למסתננים דרך גבול מצרים, שנחשבו אוטומטית לפליטים מהמלחמות שבארצם, אלו שבאים דרך לבנון הם קרוב לוודאי מהגרי עבודה - מה שמקל על ההתמודדות איתם. מעבר לעובדה שהמצב בסודן ובאריתריאה נרגע בשנים האחרונות, המסתננים שניסו לחצות את הגבול הם כאלו שכבר חיו ועבדו בלבנון, ורק החליטו לשפר דיור. על פי עדותם בחקירה, כמה שעות לפני שחצו את הגבול עוד עבדו במסעדה בביירות, ולאחר שפוטרו ממנה קיבלו המלצה לעבור לישראל, שבה יש "כסף טוב". אך גם העובדות האלה אין בהן כדי לבלבל את ארגוני הזכויות של המסתננים בארץ. בהליך שהתנהל נגד המסתנן הראשון באפריל, מיהרו אנשי המוקד להגנת הפליט לפרוש עליו את חסותם ולייצג אותו. יעקובוביץ' מעריך כמעט בוודאות כי בקרוב גם נשמע על עתירה שיגישו אותם ארגונים נגד נוהל ההחזרה החמה שמתרחש בצפון.

מעבר להתמודדות עם ההסתננות עצמה, הצטרפותו של הגורם הזה לגבול הבעייתי והרגיש גם כך, מערימה קושי נוסף על הכוחות. בצה"ל קיימת הבחנה בשטח בין דמויות בעלות חזות מקומית שמתקרבות לגדר, לבין אותם מסתננים אפריקנים. מבחינת הוראות הפתיחה באש, מניחים כי אינם חמושים או מעורבים בפח"ע, אלא רק מבקשים לעבור את הגבול לצורכי עבודה. לצד זאת, בצה"ל מעריכים שאותם מסתננים כן משתמשים בשירותיו של ארגון חיזבאללה, המסייע להם במציאת נקודות התורפה הקלות למעבר בגדר. גדר המערכת הצפונית, הנפרסת על פני יותר ממאה קילומטרים, כוללת בתוכה גם חלקים ישנים שנבנו עוד בשנות השבעים. לחיזבאללה יש מודיעין מדויק על כלל נקודות התורפה, וסביר שהוא מוכר אותו לאותם מסתננים תמורת סכומים גבוהים. עם זאת, ההערכה בצה"ל היא כי האפריקנים אינם פועלים עם חיזבאללה או מעבירים לו מידע.

הפרחים לבג"ץ ולממשלה

על אף שהמגמה עוד בחיתוליה, וצה"ל מפגין שליטה במתרחש וגישה נחושה מבעבר, יעקובוביץ' רואה במגמה הזאת עניין שצריך להטריד את כולנו. הוא מציין את העובדה שמדובר בהסתננות אפריקנית ראשונה מאז 2016 כנקודת מפתח להבנת המצב החדש. "אני יודע שיש לנו בעיה, כי מ־2016 ועד היום לא נכנס לישראל אפילו סודני אחד", הוא מסביר. "עכשיו אנחנו רואים שישראל חזרה להיות יעד להסתננות עבורם. בהקשר הזה צריך להבין, וכך הניסיון מלמד, שכשיש רצון יש דרך, אפילו כשזה דורש לעבור את הגבול הכי מפוקח בעולם. אם הם מצליחים, הם יצליחו יותר".

אתה רואה מציאות של נהירה המונית בלילות, כמו שראינו בגבול מצרים בעבר?

"אני מתקשה לראות שיגיעו חמישים או מאה איש בלילה, כי יש גדר ומכשול ממשי, אבל יש סיכוי די גדול שעבור החיזבאללה זו דרך לא מסוכנת להרוויח הרבה כסף. אין לי ספק שהמבריחים פועלים בשיתוף פעולה עם חיזבאללה. כל מהגר כזה מוכן לשלם אלפי דולרים. זו יכולה להיות תעשייה נהדרת, וגם כאב ראש לישראל על הדרך. צה"ל גם לא יגיב על זה, ולכן זו דרך קלה ונוחה עבור חיזבאללה. לכן אני מעריך שאם יהיו קליינטים, תימצא גם הדרך להעביר אותם את הגבול".

ברובד המהותי יותר, יעקובוביץ' מוטרד מהעובדה שישראל חזרה להיות יעד פופולרי עבור מסתננים מאפריקה. "אני מוטרד מכך שבמשך שלוש שנים ישראל לא הייתה מדינה שראו בה יעד ששווה להתאמץ כדי להגיע אליו, ועכשיו כן", הוא אומר. "מהרגע שישראל חזרה להיות על המפה, זה רק עניין של זמן. גבול ירדן פרוץ לגמרי, וישנו גם הים. צריך להבין שהשקעה במהלך כזה של הגירה עבור אותו מסתנן היא הון תועפות. אתה לא סתם לוקח הימור כזה, אלא רק אם אתה מבין שזה שווה לך. זה שהמגמה מתחדשת בעצם אומר שאותם מסתננים ישבו על הגדר וחיכו לראות מה עולה בגורלם של המסתננים כאן. ברגע שראו שעוברות שנים והמגמה היא רק לאַזרֵח אותם פה יותר ויותר, הוא מחליט ששווה לו לשים על זה את הכסף".

בעיני יעקובוביץ', האיתותים שנשלחים מכאן לאפריקה הם החלטות בג"ץ ומדיניות הממשלה בשנים האחרונות. "הם רואים איך סגרו את מתקן חולות, ביטלו את כל החוקים למניעת הסתננות שניסו לחוקק, ביטלו את הגירוש, משחררים את כספי הפיקדון - אז מבינים את המסר. בסוף גם הזמן עושה את שלו. הם מניחים שאם כל כך הרבה שנים לא קרה כלום, אז כנראה גם לא יקרה כלום. תוסיף לזה את ההקשחה של חוקי ההגירה באירופה, ואת האפשרות שירדן תרופף את הקשרים בעקבות הסיפוח ותאפשר מעבר חופשי לישראל דרך גבולה, ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו בפני אסון. גדרות הן לעולם לא פתרון, רק הרתעה".