טבעת היא תכשיט אשר מרכזו עגול המיועד לענידה על האצבע ביד או ברגל. ברחבי העולם גם גברים וגם נשים עונדים טבעות, בתקופות שונות בהיסטוריה טבעות היוו סממן לעושר, למעמד מיוחס ולתפקיד ציבורי.
ברומא העתיקה שגרירים ונושאי משרות היו עונדים טבעות זהב, במשך הזמן האצילים אימצו מנהג זה ועם הזמן כלל האוכלוסייה החלה לענוד טבעות זהב. בטבעות אלה היו לעיתים מוטבעים סימלי המשפחה, הנסיכות או המדינה ושמותיהם של העונדים אותם נחרטו בהן, ולכן טבעת עם שם היא תכשיט מאוד אישי המיועד רק עבור זה או זאת ששמם נחרט עליו, או מטעם זה או זאת ששמם נחרט עליו ישירות לאדם או לאישה ספציפיים להם הטבעת עוצבה.
תכשיטים הם חלק חשוב ביחסי קרבה בין אנשים, הם נחשבים מוצר מותרות, קישוט, סממן למעמד ומייצרים הקשר רגשי ואף אינטימי סביבם.
כך שלאורך ההיסטוריה נהוג שבני זוג מעניקים האחד לשני תכשיטים ובהם טבעות. החל מטבעת חברות, דרך טבעת אירוסין, טבעת נישואין, טבעת עם שם ועד למתנה אישית בין בני זוג, אך מדובר בחפצים אשר מוצגים בפומבי ומעלים את קרנו של העונד אותם אשר זה האחרון עונד אותם בגאווה.
כאשר מדובר על טבעת עם שם כדאי להבין ששמו של אדם מורכב משמו הפרטי ושם המשפחה, השם הפרטי מייחד את אותו אדם בין בני משפחתו והוא השם שרוב האנשים, לפחות אלה הקרובים אליו, מכנים אותו. לרוב שמו הפרטי של אדם ניתן לו ע"י הוריו זמן קצר לאחר לידתו והוא נרשם בתעודת הלידה ובמרשם האוכלוסין באותה מדינה.
ישנן תרבויות ומדינות בהן השם הפרטי כולל שני שמות ויותר. קיימת מסורת לפיה השם הראשון או השני של אדם מכונה על שם אביו, סבו או על שם מישהו מהמשפחה, או נפטר הקרוב לליבם של הוריו, אשר מעניקים את שמו כשם ראשון או שני מתוך אקט של כבוד, ישנם אנשים המכנים את ילדם על שם דמות מוערצת. בנצרות נהוג כי הבן הבכור מקבל את שמו הפרטי של אביו, לפעמים נעשה לו צירוף כגון "ג'וניור" כדי להבדיל בין האב לבנו.
במקרים רבים ברחבי העולם, אנשים מעניקים שמות חיבה לאדם, הם מוענקים בתוך המשפחה, במקרים של חברים, קולגות ושותפי גורל של אותו אדם הרבה פעמים האדם יזכה לכינוי הנובע מתוך יחסי קרבה, בישראל לרוב הכינוי יקושר לשמו הפרטי או שם משפחתו בכינוי מקוצר או מוטה מעט המרמז על שמו האמיתי.
שם המשפחה של אדם הוא חלק משמו המציין את השתייכותו המשפחתית. חברות ותרבויות רבות עושות שימוש לאדם בשם משפחתו, באופנים שונים, לרוב שם המשפחה יצביע על ההקשר המשפחתי האמיתי של חיבור לקרוביו ולכל הפחות להוריו של אדם. שימוש נרחב בשם המשפחה נעשה כאות לכבוד לאותו אדם והפונים לאדם יכנו אותו בשם משפחתו בצירוף תואר, אם קיים לו כזה.
במאה ה-13 החל מנהג לפיו כאשר זוג מבני האצולה נישא, האישה מאמצת לעצמה את שם משפחתו של בעלה, הנוהג הזה הפך למקובל בכלל החברה המערבית וכך שני בני הזוג וילדיהם חולקים אותו שם משפחה, בחברה הקוריאנית נשים שומרות על שם משפחתן גם לאחר הנישואין. ואילו באיסלנד שם המשפחה של אדם הוא שם אביו בצירוף הסיומת סון לבנים ודוטיר לבנות. בחברות ערביות כמעט ואין שימוש בשמות משפחה ובאלה אשר ישנם לרוב מדובר בהקשר משפחתי הקשור למקצוע, אך אין הכרח כי השם ימשיך ויעבור לכל בני המשפחה.
הרעיון של טבעת עם שם מגיע מכך ששמו של אדם מקושר אליו ישירות והוא מהווה חלק ואף מרכיב בזהותו של אדם, לעיתים שמו יצביע על המקום ממנו הוא או משפחתו הגיעו ויש לו הקשרים תרבותיים ורגשיים. ישנם שמות מפורסמים ושמות משפחה עם מוניטין העובר מדור לדור והשתייכות למשפחה שכזאת מהווה מעין גאות יחידה או תואר של כבוד.
בקרב האצולה האירופית לשם המשפחה הייתה חשיבות של כבוד, תפקיד והיררכיה חברתית ולכן נהוג היה לחרוט או לרקום את שם המשפחה על פריטים שונים שבבעלות בני הזוג, החל מכלי בית יוקרתיים דרך ממחטות אישיות ועד לחפתים ותכשיטים כגון טבעת עם שם או שרשרת.
כיום נהוג לחרוט את השם על גבי טבעת או שרשרת המעניקים לתכשיט הקשר ישיר ורגשי לאדם הספציפי העונד אותו, כך טבעת עם שם הופכת להיות פריט ייחודי, יחיד מסוגו המוענק לאדם הנושא אותו. ברוב המקרים השם הנחרט יהיה השם הפרטי, כינוי או שם חיבה של האישה או הגבר שעונדים אותו, אך במקרים אחרים יחרט שם המשפחה או שמו הפרטי של גבר או אישה המעניקים את הטבעת כהוקרה או כאקט של הצהרת אהבה כלפי מקבל הטבעת.
אישה אשר גבר עם יחוס משפחתי גבוה, מעניק לה טבעת אירוסין עם השם תהיה גאה לשאת טבעת עם שם המשפחה המיוחס, וכך תוכל לענוד בגאווה ולהראות בפומבי בגאווה את הטבעת הנושאת את השם המיוחס אליו מוצע לה להקשר באירוסים ובהמשך בברית נישואין.
טבעת עם שם נפוצה גם בקרב בני זוג, אשר יוצרים שתי טבעות זהות או משלימות אשר על כל אחת מהן מוטבע שם של אחד מבני הזוג וכל אחד מהם נושא טבעת עם שם של בן הזוג.
מאייב תכשיטים - חנות תכשיטים
היצירה 25, רמת גן, 5252165
טלפון: 052-912-7374
mayaev-jewelry.co.il