פרופ' יורם לס
פרופ' יורם לסצילום: עצמי

פרופ' יורם לס, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, מתייחס בראיון לערוץ 7 להתמודדות עם מה שנראה כגל השני והחשש שגל זה אינו היחיד הצפוי.

כמו כן תיאר את האופן בו הייתה מתנהלת ישראל לו הוא היה מכהן עדיין בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות.

פרופ' לס שב וקורא "להתנהל רגוע כמו במגיפות אחרות שאנחנו מכירים היטב", כלשונו. לטעמו הבעייתיות מתחילה ומסתיימת בתקשורת וברשתות החברתיות: "יש כאן מחלת נפש שגרם לה הווירוס של הרשתות החברתיות וראש הממשלה שפך נפט על המדורה הזו עם דיבורים על ימי הביניים, שואה וקץ האנושות".

"מתו בסך הכול 280 בני אדם ורובם לא מהקורונה אלא מסיבוכי הקורונה", אומר פרופ' לס. "אדם בעשור התשיעי עם דמנציה בעבר היו כותבים שהוא מת מדמנציה והיום כותבים שהוא מת מקורונה".

לדבריו "המספרים של התמותה הם שקריים. מספר הנדבקים גם הוא שקרי. ברור שככל שתעשה יותר בדיקות תגלה יותר נדבקים. אין למספרים שום חשיבות. הבדיקות לא נעשות בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפועלת מדעית", אומר לס. "מגיעים לבית ספר ועושים בדיקות אבל לא בצורה מדעית"

לדבריו הבדיקות האמתיות מגלות את היכולת של גוף האדם לאתר את הנגיף להיאבק בו ולחסל אותו. "אין תחלואת קורונה בישראל. מספר החולים הקשים בישראל קטן ממספר השרים בממשלת ישראל.

בהתבטאויותיו האחרונות מקפיד פרופ' לס לדרוש שלא ייאמר 'חולים' אלא 'נדבקים בנגיף'. מדוע זה משמעותי כל כך? "הכי טוב לקרוא לזה חיוביים, כי הם חיוביים במעבדה. הכינוי 'נשאים' אינו טוב כי לא כל החיוביים מדביקים. המעבדה מוצאת חומר גנטי שהוא לא בהכרח חי. הגוף של כולנו יודע לחסל את הנגיף באמצעות נוגדנים ומנגנונים מסובכים ואז נשארים שרידים של החומר הגנטי ואת זה המעבדה מוצאת אבל הם לא בהכרח מדביקים".

"אין אף ממשלה בעולם שיכולה לעצור הדבקה. הדבקה קיימת עם או בלי סגר. הדבקה לא מזיקה, יחד עם עוד עשרים וירוסים שונים שכל הזמן מדביקים את כולם ולא קורה כלום כי הגוף יודע לטפל בבעיה", אומר לס ואנו שואלים על הנתונים המפחידים בארה"ב, ברזיל ומדינות נוספות, והוא משיב:

"המספרים מפחידים ונשמעים גדולים, אבל מה שאנשים לא תופסים היא שמדובר בטיפה בים האוכלוסייה הכללית ובים התמותה הכללית. יש 330 מיליון נפש באמריקה, בברזיל יש 220 מיליון נפש. באמריקה השתוללה מגיפת שפעת שקראו לה 'מגיפת הונג קונג' ב-1968 ומתו למעלה ממאה אלף אמריקאים. האוכלוסייה אז הייתה 200 מיליון ואף אחד לא אגר נייר טואלט. יש כאן היסטריה מפלצתית בעקבות הרשתות החברתיות והיא מתפזרת בעולם במהירות האור. לכן ראשי ממשלות ואנשים נמצאים בהיסטריה".

עוד מזכיר פרופ' לס בדבריו: "ב-2009 הייתה מגפת שפעת החזירים. פרץ נגיף חדש ממקסיקו והתפשט כאש בשדה קוצים ולא היה חיסון. בהתחלה היה פחד נוראי, אבל לא היה פייסבוק והעובדה היא שב-2009 למרות אותו מטורף, פרופ' פרגוסון, ששכנע את בוריס ג'ונסון לעשות צעדים בגלל המודלים המופרכים שלו וניסה לסגור את העולם, הוא לא הצליח, בין השאר בגלל המשבר הכלכלי של 2008 כשאנשים היו עסוקים במשבר הכלכלי ולא בשטויות. הפעם הוא הצליח".

איך נראית הייתה התנהלותה של ישראל מול הקורונה במידה ופרופ' לס היה עדיין מחזיק בתפקידו כמנכ"ל משרד הבריאות? "ההמלצות שלי היו כמו ההמלצות שהייתי נותן במקרה של מגיפת שפעת קשה שעברה עלינו, אפילו פחות מאשר בשבדיה. המשמעות היא שהמחלה אינה מסוכנת לאנשים מתחת גיל 65, בעוד שפעת פוגעת גם באנשים צעירים וילדים והיא גרועה מהקורונה. הקורונה פוגעת באנשים בעשור השמיני והלאה לחייהם עם מחלות רקע ולכן אנשים רגילים צריכים לחיות רגיל".

מוסיף פרופ' לס: "חייבים להגן במלוא העצמה במקומות כמו בתי אבות ששם ההגנה גם מעשית כי אפשר לעשות שלוש בדיקות ביום, לשים גדר ונהלים ולייצר סגר רפואי, אבל לא לצאת מדעתנו. יש לאשליית הסגר מחיר".

לס מבהיר כי ההדבקה שהייתה מתרחשת במבנה כזה של חיים הייתה המונית וכולנו היינו נדבקים אך לא היינו יודעים על כך "כי בדרך כלל הגוף שלנו בחכמתו יודע להילחם בנגיפים האלה ומי שנפגע הם רק האנשים בסיכון. זה נכון לשפעת ונכון יותר לקורונה. המספרים אפסיים, טיפה בים".

כשהוא משווה בין נתוני כלל התמותה בישראל של השנה לשנה שעברה מגיע פרופ' לס למספרים דומים, כ-8000 בני אדם באותה תקופה, כאשר נתוני מרץ מלמדים שמספר הנפטרים במרץ השנה היה פחות מאלה של השנה שעברה. "אז איפה הגל? הוא הלך לאיבוד בתוך הרעש הסטטיסטי. אין גל ראשון, אז מה מבלבלים לנו את המוח על גל שני? אם הסגר היה יעיל הגל היה אמור להופיע מיידית עם פתיחת הסגר, אבל אין גל שני אחרי הסגר. אף אחד לא מת אחרי פתיחת הסגר. זה לא קרה בסין, באירופה או ישראל. קשקוש".

על היחס אותו הוא מקבל מעמיתיו לעולם הרפואה הוא מספר שרבים תומכים בו, כותבים לו ומעבירים לו חומר ובכמה נקודות מפתח יש לו אנשים שמעבירים לו מידע גם אם בעילום שם. "זה לא סתם בעילום שם. הרבה מומחים מתפרנסים מהממסד וחוששים ממנו, חלקם שטופי מוח".