שיח בין הרב אליעזר מלמד והרבה הרפורמית דלפין הורווילרועידת מקור ראשון

הרב אליעזר מלמד, רב הישוב הר ברכה ומחבר סדרת פניני הלכה, והרבה הרפורמית דלפין הורווילר מצרפת, השתתפו היום (ראשון) בפאנל בועידת התפוצות של מקור ראשון, אותו הנחה פרופ' גיל טרוי מאוניברסיטת מקגיל בקנדה.

הפאנל עסק בשאלות שונות הקשורות לעם היהודי, ובהן שאלת מקורה של הסולידריות היהודית וקווי היסוד המשותפים לחלקים השונים של העם היהודי.

במפגש התייחס הרב מלמד לאירוע קודם בו השתתפו השלושה בחודש ספטמבר האחרון וסיפר, "באופן כללי אני לא כל כך משתתף במפגשים, אני נשאר בבית וכמעט לא יוצא. אבל בשנה שלפני המפגש שמעתי כמה פעמים ביטויים של ביקורות חריפות מדי על הקונסרבטיבים ועל הרפורמים, ומישהו נפגש איתם ואמרו לו איך העזת להיפגש. אז אמרתי זה לא יכול להיות, אני חייב בהזדמנות הראשונה להיפגש. אני רוצה להכיר".

"אני מרגיש כאילו הייתה פרידה ארוכה וצריך להשלים קצת, לספר מה קורה וללמוד אחד את השני, אנחנו אחים. בעיני זה המניע הבסיסי ביותר למפגש. לכן עוד לפני הדיונים, מעניין אותי לדעת איך חיים, מה המסגרת של הקהילה, איך לומדים, מה צורת הלימוד, מה הקשר עם הנוצרים והמוסלמים, ואני בטוח שכל השיחות הללו יחכימו מאוד. עוד לפני שאנחנו חותרים למה להגיע צריך להשלים קצת פערים חסרים", הסביר הרב מלמד.

כשנשאל לגבי קווים אדומים לגבי האנשים עימם ניתן לשבת ולשוחח השיב הרב מלמד כי הוא חושב שאין צורך בכאלה. "מי שמעוניין לשבת כדאי לשבת איתו. אני לא אומר שאין בעולם רשעים, יש. אבל מי שרוצה ברעת עם ישראל ממילא לא יבוא. לא צריך כל הזמן לחפש את מי צריך עכשיו לזרוק מהמסגרת".

הרבה הורווילר התייחסה לשאלה הזו מנקודת מבטה וציינה שצריך הרבה ענווה בהגעה להיכרות כזו. מניסיונה, קשה יותר לדבר בתוך הבית פנימה מאשר עם השכן שבחוץ. "היו לי הרבה הזדמנויות בשנים האחרונות להיות בשיח בין דתות והגעתי למסקנה שהרבה יותר קל לדבר עם הרחוק מאשר עם הקרוב, אבל זה האתגר".

לדבריה, "אם נדבר עם הרב מלמד על כל מיני נושאים יש הרבה מהם שממש לא נסכים לגביהם. זה לא סקופ לא בשבילו ולא בשבילי. אבל אני חושבת שאם מתקרבים לאחר עם שאלות אמיתיות על איפה הוא נמצא, סוג של 'אייכה', אז מגלים פתאום שבאמת יש הרבה משותף ביהדות שלנו. אולי המחשבה והדאגה לדור הבא שהיא כל כך חשובה לכולנו, ובאותה מידה הקשר עם הדור הקודם, באיזו מידה אנחנו ממשיכים דרך, אבל גם, באיזו מידה אנחנו יודעים לשאול על הדרך של אבותינו. סוג של איזון בין שמע בני מוסר אביך לבין לך לך מארצך ומבית אביך. אני חושבת שזה חשוב לכולנו גם אם התשובה של האחר היא לא התשובה שלי".