משלטי קמפיין המפקדים הקודם
משלטי קמפיין המפקדים הקודםצילום: מפקדים למען בטחון ישראל

52 מיליארד שקלים, זהו מחירה של החלת הריבונות ביהודה ושומרון, כך מתריעים חברי תנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל'. ד"ר רובי נתנזון הוא ראש צוות המחקר הכלכלי שהוביל למסקנה הזו. הצגנו בפניו כמה שאלות.

כבר בפתח דבריו מציין ד"ר נתנזון כי המספר 52 מיליארד הוא כהגדרתו מספר צנוע שכן יש להוסיף לו סכום של 32 מיליארד הוצאות ביטחוניות וסכומים נוספים. כשנשאל איך הגיעו הוא וצוותו לנתון זה הוא מסביר את הדבר בפשטות:

צוות המחקר יצא מתוך נקודת הנחה ש"האוכלוסייה הפלשתינית שתהיה תחת הסיפוח תקבל את אותן זכויות כמו האוכלוסייה הפלשתינית במזרח ירושלים או הדרוזית ברמת הגולן, כלומר ביטוח לאומי קצבאות ילדים וזקנה, בריאות חינוך זכויות שיכון וכו'. חיברנו את כל הזכויות יחד", אומר ד"ר נתנזון ומסביר כי בהנחה שמדובר באוכלוסייה של 2.5 מיליון פלשתינים בוצע פילוח של המגזרים השונים בתוך אוכלוסיה זו על מנת לכמת את הקצבאות והזכויות השונות לכל פלח ופלח והתוצאה הייתה 52 מיליארד שקלים.

ד"ר נתנזון מציין כי הדו"ח המלא מתפרס על כמעט מאתיים עמודים והוא בוחן כל חישוב וחישוב. נתון נוסף הנגזר מסכום זה הוא עלות של 26 אלף שקלים שכל משפחה בישראל תצטרך לשאת מדי שנה כדי לממן את העלויות הללו, והדבר יתבצע או בהעלאת מיסים או בקיצוצים רוחביים שיעמיסו על המשבר הכלכלי הקיים ממילא בעקבות הקורונה.

שמענו מד"ר נתנזון את הנתונים ושאלנו אם יתכן והנתונים מדברים על תכנית מדינית שונה לחלוטין מזו שמדובר בה כעת. משום מה התרחיש אותו לקח צוות המחקר של 'מפקדים' מתבסס על נטל סוציאלי של 2.5 מיליון פלשתינים על צווארה של מדינת ישראל, אך האמת היא שהתכנית אינה כוללת אחריות נוספת כלשהי על פלשתינים אלא לכל היותר שינוי הסטטוס החוקי של 450 אלף המתיישבים היהודיים ביהודה ושומרון, מהלך שעלותו לא אמורה להגיע גם לא למיליארד שקלים בודד.

ד"ר נתנזון מבקש לדחות את השאלה וקובע כי היא מתבססת על "סיפוח דה לוקס", כלשונו, ולטעמו סיפוח שכזה לא יתכן במציאות הגיאופוליטית הקיימת. במקביל הוא מציין שהתכנית מדברת על הקמת מדינה פלשתינית, וגם על כך שאלנו אם אכן זהו התרחיש של התכנית הרי שהפלשתינים לא יפלו למעמסה כלכלית על ישראל אלא על מדינתם, כך שבין כה וכה תרחיש 52 מיליארד השקלים אינו רלוונטי.

ד"ר נתנזון השיב וטען כי הוא אינו עוסק בניתוחים פוליטיים אלא בניתוחים כלכליים ולכן לא יוכל להשיב על כך, וגם על זאת שאלנו אם ניתן בכלל לנתק בין כלכלה לפוליטיקה ומדוע בחר צוות המחקר לבחון רק תרחיש קיצוני שבו כלל האוכלוסייה הפלשתינית נופלת לאחריות מדינת ישראל, עובדה שאיש ממנסחי ומקדמי תכנית הריבונות הנוכחית אינו מתכנן.

לטעמו של ד"ר נתנזון למרות כל זאת הניתוח הכלכלי של צוותו רלוונטי בהנחה שקיימת הערכה גיאופוליטית לפיה מיד עם מהלך הסיפוח תהיה קריסה של הרש"פ. "זה עניין של הערכות מה יקרה", הוא מסייג ומבהיר כי המחקר שלו לא עסק בפוליטיקה אלא באזהרה כלכלית שאם אכן זהו המתווה הרי שלמציאות הזו נגיע. "מובן שבדרך לשם יכולות להיות הרבה חלופות".

כשנשאל אם יכול היה הצוות בראשותו לבחון תרחיש אחר לחלוטין מזה הקיצוני שאותו הוא בחר לחקור, ואם ניתן היה לבחון גם את עלותו של מהלך מדיני שכל משמעותו היא שינוי סטטוס של המתיישבים שיהיו כפופים למשרדי הממשלה ולא לממשל הצבאי כאשר כל השאר ממשיך כפי שהוא, משיב ד"ר נתנזון: "ניתן לטעון את הטענה הזו", ומציין כי לצד הצוות הכלכלי היה גם צוות שעסק בסוגיות הביטחוניות והגיאופוליטיות וגם שם היו אנשים מכובדים וחשובים שקשה להניח שהם טועים עד כדי כך, אבל "אין ספק שאפשר להעמיד לצד התרחיש הזה גם תרחיש אחר".

כדי לחזק את הסברה שבה מחזיקה תנועת המפקדים מעלה ד"ר נתנזון תרחיש לפי הקהילייה הבינלאומית והבנק העולמי יבחרו להפסיק את המימון לרש"פ, מה שיוביל לקריסתה המהירה יותר. לא היה ברור מדוע קיים תרחיש שכזה, אך ד"ר נתנזון העלה גם אותו. תהינו אם המחקר לא ירה קודם את החץ בדמות אחריות ישראלית על 2.5 מיליון פלשתינים ולאחר מכן סימנו את העיגול הכלכלי של עליות ה-52 מיליארד. "אין אפשרות אחרת", הוא קובע.

שאלה נוספת שהעלינו בפני ד"ר נתנזון היא שאלת עלויות החלופה המדינית של השמאל: האם כגוף מחקר כלכלי רציני בחנתם את עלות עקירתם של חצי מיליון ישראלים לנוכח עלותה של העקירה מגוש קטיף שנאמדה בלמעלה מעשרה מיליארד שקלים וכללה עקירה של ישובים אחדים ובהם 8000 מתיישבים בלבד.

"האופציה של עקירה לא עומדת על הפרק אבל כמובן שזו אופציה לא פחות יקרה מהאופציה שאנחנו מדברים עליה". להערכתו רק תכנית 'פינוי פיצוי' תעלה למדינה בין 15 ל-20 מיליארד שקל וזאת לבד מהקמת הישובים החדשים שהיא הוצאה נוספת שאותה לא בחן ד"ר נתנזון.

עם זאת הוא מעיר כי קיים הבדל שכן תמחור העקירה הוא חד פעמי בעוד תמחור הסיפוח הוא בכל שנה ושנה (בהנחה שמקבלים את התרחיש אותו הציבו אנשי 'מפקדים' בפני הכלכלנים. ש.כ.). מאחר וכך שאלנו אם נבחנה על ידי צוות המחקר עלות שוטפת וקבועה אחרת והיא עלות ההתמודדות הביטחונית עם סכנותיה של מדינה פלשתינית החולשת על כל מרכזי האוכלוסייה בישראל ובכללם ירושלים, גוש דן ונתב"ג.

"זה יכול להיות מאוד דומה להוצאת העלויות הביטחוניות של הסיפוח. אני מעריך שההיערכות הביטחונית בצד הישראלי תהיה כ-32 מיליארד שקל". אם כך העלויות הן זהות? "כן, זו הערכה שלי".

האם בחנתם את המשמעות הכלכלית של הפשרת קרקעות לבנייה עבור המשק הישראלי?

"לא נכנסנו לנושא הזה", מודה ד"ר נתנזון ומציין כי ישמח לעשות מחקר שכזה אם יהיה מי שיזמין אותו. מסתבר שהכול תלוי במזמיני המחקר. "אפשר להרחיב את המחקר לתחומים נוספים", הוא אומר.