נפלו בפח

מי שחושב שתכנית טראמפ "תחיל ריבונות" של ישראל ביהודה והשומרון מגלה בורות מוחלטת במשפט הבינלאומי ונופל במלכודת "הכיבוש" של השמאל

אביעד ויסולי , כ"ח בסיון תש"פ

ראשי המועצות ביו"ש
ראשי המועצות ביו"ש
צילום: חזקי ברוך

ישנם כמה פעילי ימין ותיקים וטובים, חלקם תומכים בתכנית טראמפ וחלקם מתנגדים לה, אשר נפלו בפח שטמנו להם תנועות השמאל, כאשר הם מדברים על "החלת הריבונות" של ישראל ביהודה והשומרון במסגרת "תכנית המאה" של טראמפ.

מי שחושב שתכנית טראמפ "תחיל ריבונות" של ישראל ביהודה והשומרון מגלה בורות מוחלטת במשפט הבינלאומי ונופל במלכודת שפת "הכיבוש" של השמאל. "תכנית המאה" של טראמפ לא מחילה שום ריבונות ישראלית ביהודה והשומרון, מאחר וריבונות זו חלה ממילא בו כבר למעלה מ – 25 שנה, לכל הפחות. אם מדינת ישראל אינה ריבונית כיום בכל יהודה והשומרון – מי המדינה הריבונית בו?

מושכלות יסוד במשפט הבינלאומי שאין בכדור הארץ "טרה נוליוס" – No Man's Land. כל פיסת אדמה נמצאת בריבונות כלשהי. לאחר מלחמת ששת הימים, כשמדינת ישראל חזרה ליהודה והשומרון, טענה ירדן כי ישראל "כבשה" ממנה את האזור. בג"ץ אימץ את הטענה הזו ב- 1979, מבלי לבדוק כלל אם ירדן החזיקה ביהודה והשומרון בתוקף ריבוני כלשהי (היא לא, כפי שקבעה ועדת אדמונד לוי, בין השאר).

מאז עברו לא מעט מים בנהר הירדן וטענת הריבונות הירדנית נשטפה עימם כבר ב – 1988, כאשר ירדן ויתרה וולונטרית על טענת הריבונות שלה, שלא הוכרה על ידי העולם למעט שתי מדינות. ב – 1994 חתמה ירדן על הסכם שלום עם מדינת ישראל, שזכה להכרה בינלאומית גלובלית. בהסכם הזה, נקבע נהר הירדן כגבול הבינלאומי בין ישראל לירדן, ועל כן ירדן ושאר העולם הכירו בריבונות של מדינת ישראל ממערב לירדן.

ריבונות נקבעת הן בשליטה שלטונית אפקטיבית של מדינת ריבונית על טריטוריה, והרבה יותר מכך – בהסכם גבולות בין מדינות מוכרות וריבוניות הגובלות זו עם זו. אין מחלוקת כי מדינת ישראל שולטת על כל שטחי יהודה והשומרון והיא המדינה הריבונית היחידה באזור זה. מעבר לכך, הסכם השלום קיבע סופית את הריבונות שלנו ביהודה והשומרון, הן להלכה והן למעשה.

יצוין כי הריבונות של מדינת ישראל על יהודה והשומרון נקבעה בחוק הישראלי כבר בסעיפים 11 ו - 14 ב"פקודת סדרי השלטון והמשפט" שפורסם ברשומות ביום 16.5.1948 (מיד לאחר הכרזת המדינה) אשר קובע עד היום: "11. המשפט שהיה קיים בארץ-ישראל ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) יעמוד בתקפו, עד כמה שאין בו משום סתירה לפקודה זו או לחוקים האחרים שיינתנו על ידי מועצת המדינה הזמנית, או על פיה ובשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה." "14. (א) כל סמכות שהיתה על פי החוק בידי מלך בריטניה או אחד ממזכירי המדינה שלו, וכן כל סמכות שהיתה על פי החוק בידי הנציב העליון, הנציב העליון במועצתו או ממשלת ארץ-ישראל, תהא מעתה נתונה לממשלה הזמנית, בלתי אם ניתנה למועצת המדינה הזמנית על פי אחת הפקודות שלה." מכיון שהמנדט הבריטי חל מן נהר הירדן ועד הים התיכון הרי שגם כל סמכויות החקיקה והמימשל של מדינת ישראל חלות באותו שטח, על פי החוק הנ"ל.

ארגוני השמאל בישראל ובעולם, טענו מאז ומעולם כי יהודה והשומרון הוא "שטח כבוש". בתחילה זה היה שטח כבוש מירדן, ולאחר מכן הם החליפו בסתר את הטענה ל"שטח כבוש מהפלשתינאים". זוהי טענה הזויה לפי המשפט הבינלאומי, כי לא יכול להיות שטח כבוש מעם אלא ממדינה ריבונית בלבד. לפלשתינאים מעולם לא היתה מדינה, קל וחומר "מדינת ריבונית" עם ריבונות מוכרת כלשהי. כיבוש ממי?

איך הימין והמתיישבים ביהודה והשומרון "לא עלו" על הטענה ההזויה כי אין ולא יכול להיות "כיבוש" של מדינת ישראל ביהודה והשומרון אלא ריבונות מלאה ומוכרת? מתוך בורות במשפט הבינלאומי. למועצת יש"ע, או למועצות האזוריות ולשאר הרשויות המקומיות מעולם לא היתה מחלקה למשפט בינלאומי (או אפילו מחלקה משפטית רצינית) וכל חוסר ההתמצאות שלהם נוצל על ידי השמאל כדי לבסס את טענת ה"כיבוש".

מדינת ישראל אינה יכולה "להחיל ריבונות" במקום שהריבונות שלה ממילא חלה בכל יהודה והשומרון. הסעיף בתכנית המאה המדבר על החלת החוק הישראלי בכל הישובים ביהודה והשומרון אינו קשור לריבונות אלא למעבר מהחוק הצבאי הישראלי לחוק האזרחי, כלומר לספר החוקים של מדינת ישראל שנחקק על ידי הכנסת. גם החוק הצבאי וגם האזרחי הם חוקי מדינת ישראל, רק שעד היום המדינה כפתה על ההתיישבות ביהודה והשומרון את החוק הצבאי במקום האזרחי. זה בדיוק הרקע לדברי שר החוץ של ארה"ב בביקורו האחרון כאן כשאמר כי החלת החוק בהתיישבות היא עניין ישראלי פנימי.

לפיכך, מדינת ישראל אינה "מחילה את הריבונות" ביהודה והשומרון, אלא מתכוונת להחיל את החוק האזרחי בהתיישבות, שזה צעד מינהלי חסר משמעות לעניין הריבונות, ורב משמעות לעניין השוואת הזכויות החוקיות של המתיישבים לשאר אזרחי ישראל.

"החלק האמריקאי" של תכנית המאה הוא נפרד ושונה: ממשל טראמפ מציע להכיר בריבונות ישראל על 30% משטחי יהודה והשומרון במידה וישראל תסכים לוותר על הריבונות שלה בשאר ה – 70% מהשטח ובו תוקם מדינה פלשתינאית מפורזת, ללא טרור ובשליטה בטחונית ישראלית. זוהי הצעה שיש בה יתרונות וחסרונות, וללא ספק סיכויי היתכנותה בפועל אפסיים. היא גם לא תחייב ממשלים אמריקאיים או ישראליים בעתיד.

אך בכל מקרה – אין קשר בין החלת ספר החוקים של הכנסת על כל הישובים הישראליים ביהודה והשומרון לבין כינון מדינה פלשתינית (שאגב – הקמת מדינה תלויה בעיקר בפלשתינאים ולא בישראל או בארה"ב). מי שקושר בין החלת החוק האזרחי בישובים ל"ריבונות" טועה, מטעה ומשחק לידי השמאלנים.