ריחוק חברתי. אילוסטרציה
ריחוק חברתי. אילוסטרציהצילום: istock

פרופ' אשר אלחיאני, מרצה במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל ולשעבר מנכ"ל קופת חולים מאוחדת ומנהל בית החולים מאיר בכפר סבא חושב שהטיפול ביציאה מהסגרים היה לקוי כמו הכניסה אליהם.

"כמו שהגזמנו בסגר, אנחנו מגזימים כעת בפתיחה המהירה. לא בודקים כל צעד לפחות שבועיים לפני שעוברים לצעד הבא ואחרי יומיים-שלושה מוסיפים עוד צעד לפני שאנחנו יודעים שהקודם עבר בשלום", אומר אלחיאני בראיון לערוץ 7.

''בתי הספר הם דוגמה טובה: התחלנו בקפסולות, היתה מכת חמסין ונכנענו לה ואז כולם כבר חזרו כרגיל. במקום לרווח את הכיתות ולהשתמש בחטיבות הביניים כדי לרווח את היסודי החזרנו את כולם ומתפלאים שהיו הדבקות".

לדבריו, המצב כעת תלוי באזרחים, לא פחות מאשר במערכת הבריאות. "העניין עכשיו מאוד תלוי במשמעת שלנו כישראלים וכמשפחות. אני עובד במרפאה ואין אחד שנכנס לחדר שלי עם מסכה. חייבים להיות יותר ממושמעים גם אם זה לא נוח".

"הקורונה תהיה איתנו לפחות עוד שנה. בשנה הזו צריכים לחיות, המשק צריך לתפקד. זה מחייב כל אחד מאיתנו למשמעת עצמית. תבוא לבקר את סבא וסבתא, אבל אל תחבק אותם. שב עם מסכה. הם יסלחו לך. אנחנו מחוייבים לשמור על הריחוק החברתי. שכחנו מהר מאוד את הסגר ונכנסנו לשגרה ולכן – צריך להבין שיש כאן מחלה מדבקת שאיננו יודעים בדיוק איך היא מתנהלת – וכדי שנשמור על שגרה מסויימת זה מחייב אותנו לנהוג בצורה הרבה יותר זהירה מאשר אנחנו נוהגים עכשיו".

פרופ' אלחיאני לא פוסל אפשרות שהמצב יתדרדר משמעותית. "אני מאוד מקווה של נצטרך לחזור עוד פעם לסגר. צריך להבין שלא הכל כרגיל. אני רואה את אילת מלאה בנופשים, איפה הריווח בבתי המלון? אנחנו לא ממושמעים כמו באירופה, ששם מקשיבים להוראות. סומכים על ה'יהיה בסדר' אבל לא בטוח שיהיה בסדר. צריך להעלות את הקנסות על עבירה של אי חבישת מסכה כדי שאנשים יבינו דרך הכיס שזה חשוב".

הוא קורא להיערכות נכונה יותר לגלים הבאים. "אנחנו גם לא נימלט מבידוד של אוכלוסיות הסיכון והקשישים אבל חייבים לדאוג שהאוכלוסייה הזו תהיה בסגר אבל לא בבדידות. שלא תחזור התופעה שעשרות נרקבו בבתים ואיש לא שמע מהם. אנחנו צריכים כחברה לדאוג להם. שלכל קשיש יש לפחות אדם אחד שמדבר איתו באופן קבוע, לבדוק שיש לו כל מה שהוא צריך. אני לא רואה שניצלו את החודשים האחרונים להיערך טוב יותר לגל השני".

"עוד לא דיברנו על החורף שבו מצבנו יהיה הרבה יותר מורכב. הרי מחצית מהאוכלוסייה מצטננים וחלק חולים בשפעת. כולם יהיו בהיסטריה, כולם ירצו בדיקות ולא ידעו אם זה שפעת או קורונה. לא נוכל לומר לכל מי שמצונן בבית הספר – כל הכיתה הולכת הביתה – כי כל התלמידים יהיו בבית. אנחנו צריכים להיערך הרבה יותר טוב לחורף, גם בבתי החולים, כי אחרת נהיה במצב הרבה יותר מסובך".