לשם שינוי, הפעם רן ארז צודק

על פי ההלכה המעסיק אינו יכול לשנות הדרישות שלו מהעובד באופן מהותי באמצע תקופת העסקתו.

הרב אורי סדן, מכון משפטי ארץ , כ"ט בסיון תש"פ

לשם שינוי, הפעם רן ארז צודק-ערוץ 7
רן ארז
צילום: Yonatan Sindel/FLASH90

למרות התנהלותם הכוחנית הקבועה של ארגוני המורים, ונטייתם הכרונית להשבית את מערכת החינוך באופן אשר לרוב מנוגד להלכה, הפעם נראה כי הצדק איתם.

על מנת להסביר זאת אבקש להציג את העובדות אשר הובילו למצב בו אנחנו נמצאים ערב פתיחת החופש הגדול בצל התפרצותה המחודשת של המגיפה.

הרקע לסכסוך

עם התפרצות מגיפת הקורונה, קצת אחרי חג פורים, החליטה הממשלה בצעד אחראי לסגור את בתי הספר. צעד זה היה מחויב המציאות בשעה בה ננקט וגם בדיעבד מסתבר שהוא היה הכרחי.

עם סגירת בתי הספר נתבקשו המורים לשנות את צורת עבודתם וללמד את הילדים באמצעות מערכות ללמידה מרחוק. המורים למדו את המערכות הכינו חומרים מתאימים, שינסו מותניים ותוך שבוע מסגירת בתי הספר, ביום ראשון כ"ו אדר, ניגשו לעבודה. מטבע הדברים הלמידה מרחוק היתה אינטנסיבית יותר בגילאים הבוגרים ופחות בגילאים הצעירים וכמעט סמלית בגנים ובחטיבה הצעירה של בתי הספר היסודיים. כמו כן עיקר נטל הלמידה מרחוק נפל על המחנכים והמחנכות ועל המורים במקצועות הליבה, ופחות על המורים שעיסוקם החינוכי מחייב מפגש פיזי עם התלמידים, לדוגמא מורים לשל"ח לאומנות ולחינוך גופני.

תהליך זה לווה במשא ומתן בין המורים ובין האוצר אשר בעיצומו הופסקה הלמידה מרחוק למשך מספר ימים, ובסופו עוגנה החזרה ללימודים מרחוק בהסכם בין הסתדרות המורים למשרד האוצר לפיו המורים ילמדו שבועיים נוספים, מהם חמשה ימים במהלך חופשת הפסח, ותשעה ימים בחופש הגדול. בין ארגון המורים, המייצג את מורי התיכונים, ובין משרד האוצר הושג הסכם שונה לפיו המורים ילמדו בלמידה מקוונת ויעשו ככל הנדרש עד להגשת התלמידים לבגרות.

בין הכסאות נפלו מורי כיתה י' המיוצגים על ידי ארגון המורים אך אינם מגישים בפועל לבגרות. על פי הסיכום עם ארגון המורים הם אינם חייבים להוסיף ולו יום אחד. אפשרות זו קוממה את הסתדרות המורים המייצגת את בתי הספר היסודיים ולפיכך הובטח לה על ידי משרד האוצר כי מורי כיתות י' ידרשו להשלים את אותו מספר ימים כמו מורי בתי הספר היסודיים, הבטחה שלא עוגנה בהסכם מקביל עם בעלי הדבר. עם הגעת שנת הלימודים לסיומה הרשמי התבקשו חברי ארגון המורים להוסיף ימי לימודים ואלו מצדם טענו כי ההסכם נערך בין ההסתדרות ובין המדינה ואילו הם מעולם לא הסכימו לכך.

הסתדרות המורים הרגישה כי הצלחת ארגון המורים להשיג תנאים טובים יותר עבור המורים אותם הוא מייצג תפגע במעמדה, ולפיכך היא ביקשה לחזור בה מהסיכום אליו הגיעה בטענה כי הסיכום נעשה על דעת זה שכל המורים שאינם מגישים לבגרות ילמדו תשעה ימים נוספים בחופש הגדול.

הדיון ההלכתי

הפסקת העבודה בשל התפרצות הקורונה

ההלכה מתייחסת למצב בו יחסי העבודה הושעו בעל כרחם של שני הצדדים בשל מציאות שפגעה בכל המדינה כולה (להרחבה ראו: תשלום למשפחתון שהושבת עקב מגיפת הקורונה*). במצב שכזה נחלקו הפוסקים האם מגיע לעובד תשלום על ימים בהם נאלץ להיעדר מעבודתו וההכרעה המקובלת היא שעל הצדדים להתפשר. הפשרה המקובלת היא תשלום של מחצית מימי ההיעדרות אולם כל פשרה אחרת המוסכמת על הצדדים עונה אף היא לדרישתה של ההלכה. אי לכך יש לתת תוקף הלכתי הן לפשרה אליה הגיעה הסתדרות המורים עם המדינה, והן לפשרה אליה הגיע ארגון המורים עם המדינה.

מעבר מלמידה פרונטלית ללמידה מרחוק

על פי ההלכה המעסיק אינו יכול לשנות הדרישות שלו מהעובד באופן מהותי באמצע תקופת העסקתו ובוודאי שאינו יכול להכביד על העובד בעבודה קשה יותר (משנה בבא מציעא פג ע"א; שו"ע חו"מ שלה, א). המעבר ללמידה מרחוק חייב את המורים שביצעו אותו, עבורה מרובה יותר וקשה יותר, אליה לא היו מורגלים. אי לכך משרד האוצר לא יכול היה לדרוש זאת מהמורים, אם כי סירובם לעשות זאת היה מזכה אותם בשכר חלקי בלבד (בבא מציעא עז ע"א; שו"ע שם), ועליו היה להגיע איתם להסכמה על עבודה מסוג זה, הסכמה שאכן הושגה.

ההסכם בין ארגון המורים ובין האוצר לאור ההלכה

ארגון המורים מייצג את מורי החינוך העל יסודי, מורים אשר ברובם הגדול עבדו במערכת הלמידה מרחוק לאורך כל התקופה ובאופן אינטנסיבי. הפשרה אשר הושגה בין הארגון ובין האוצר הינה פשרה הוגנת המספקת את הצרכים של שני הצדדים: בתקופת הקורונה התלמידים למדו, ובמקצועות הנדרשים המורים ימשיכו ללמד הרבה מעבר לשנת הלימודים על מנת להכין את התלמידים לבגרות.

מאידך האוצר לא יקזז משכר המורים בגין הימים בהם מערכת הלמידה מרחוק עוד לא הופעלה. הדרישה אותה הציבה כעת המדינה בפני המורים, כי מורי כיתות י' ילמדו, רק בגלל שזהו הסיכום שהגיעה אליו המדינה עם הסתדרות המורים, אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה. לא ניתן לשנות את התנאים שסוכמו עם העובד. החופשה מגיעה למורים הן מכוח הסכם העבודה הכללי התקף בכל שנה, והן מכוח ההסכם אליו הגיע ארגון המורים עם האוצר כשבועיים אחרי הפסקת הלימודים הכפויה.

ההסכם בין הסתדרות המורים ובין האוצר לאור ההלכה

הסתדרות המורים מייצגת את כל מורי החינוך היסודי, הן את המורים שעבדו במערכת הלמידה מרחוק באופן אינטנסיבי והן את המורים שכמעט ולא עבדו לאורך כל תקופת השבתת מערכת החינוך. אי לכך הפשרה אליה הגיעה ההסתדרות עם האוצר, סבירה למדי. המורים שיכלו ללמד בלמידה מרחוק עשו זאת, המורים שלא יכלו לעשות זאת לא עשו זאת, אלו ואלו יחזירו תשעה ימים בחופש הגדול, ומאלו ומאלו לא יקוזז שכר על הימים בהם לא עבדו כלל או עבדו באופן חלקי ביותר.

התניית ההסכם עם ההסתדרות בשינוי ההסכם עם הארגון

התניית ההסכם שעשתה ההסתדרות, בהגעה להסכם דומה עם ארגון המורים ביחס לכיתות י' לא היתה ראויה מלכתחילה שכן זהו תנאי שאינו ממין העניין, אולם ניתן להבין את האינטרס של ההסתדרות בהתניה לא עניינית זו, ואם שני הצדדים הסכימו לתנאי זה הרי שהתנאי מחייב את שני הצדדים.

משמעות הדבר היא כי אם מורי כיתות י' לא ילמדו על חשבון החופש הגדול המורים בהסתדרות המורים אינם חייבים להחזיר תשעה ימי חופש, ומאידך משרד האוצר יהיה רשאי לקזז מחצית משכרם של המורים שלא עבדו בפועל במערכת הלמידה מרחוק, או לדרוש מהם להחזיר ימי עבודה על חשבון החופש הגדול.

בשולי הדברים - יעודה של מערכת החינוך

תחושתי היא כי השיח סביב סוגיית עבודתם של המורים בתקופת מגפת הקורונה מניח שמטרתה המרכזית של המערכת היא לשמור על הילדים בזמן שההורים עובדים. הנחה זו מנוגדת באופן ברור לתפיסה היהודית הרואה בלימוד תורה, ובצידו, ברכישת כישורים ללימוד מקצוע ממנו יתפרנס הילד לכשיגדל, מצוות מן הראשונות במעלה. ייתכן שאם שני הצדדים היו מקבלים את התפיסה היהודית לחינוך, הם היו נוהגים באופן שונה בבואם לעסוק בחינוכם של ילדי ישראל בתקופה מאתגרת זו.