בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'צילום: Yonatan Sindel/Flash90

תומכי הלגליזציה שואלים מה ההבדל בין אלכוהול וסיגריות לגראס. אז נתחיל מהנקודה שבה אכן אין הבדל.

בדיוק כמו שסיגריות ואלכוהול מוגבלות חוקית לגיל מבוגר ולמרות זאת מגיעות בקלות רבה לילדים ונוער, כך יהיה גם אם נאפשר צריכת סמים חוקית. כשמוצר זמין הוא מוצא את דרכו בקלות רבה לילדים ונוער, גם אם החוק קובע גיל מינימום.

על נזק שהוא גורם להם אין מחלוקת. לכן, אם אנחנו רוצים להגן על הנוער שלנו ולמנוע ממנו את הגישה לנזקים האלה, אסור לנו להפוך את הסמים לחוקיים.

ובמה הם שונים? אז קודם כל, לא בגלל שיש היום חומרים מזיקים שכבר מותרים בחוק נאפשר הכנסה של עוד כאלה. אבל בעיקר, סיגריות גורמות לנזק מצטבר לאורך שנים. סמים בגיל ההתבגרות גורמים לנזק מידי, פיזית והתפתחותית-נפשית. התמכרות לאלכוהול היא משהו שאפשר לזהות מהר מאוד ולטפל. נער שיכור זה משהו שרואים ומריחים.

גראס עובד אחרת. נער יכול לצרוך אותו תקופה מאוד ארוכה בלי שאף אחד יידע. הוא יעשן סיגריה אחרי הג'וינט כדי להחליף את הריח, ומאוד קשה יהיה לזהות שהוא משתמש. את העיניים האדומות יתלו בעייפות, את חוסר הריכוז בהפרעות קשב, וכ'ו... הזיהוי והטיפול עלולים לבוא אחרי תקופה ארוכה של שימוש והתמכרות ואחרי שהנזק כבר נעשה (17% מבני הנוער שמשתמשים בקנביס מפתחים תלות בתופעות הפסיכו-אקטיביות שלו. 1 מכל 6 ילדים). מהבחינה הזו פוטנציאל הנזק של הגראס גדול בהרבה.

ונקודה שניה, בשונה ממתן, ועל בסיס אותו רציונל שלו, אני אתנגד מחר גם לאי הפללה. לדעתי זה סוג של מכבסת מילים. זה כמו לומר שאסור לתת שוחד אבל אם קיבלת קצת, ככה בקטנה, זה לא נורא... זה מסר כפול שלא עובר. בסוף אי הפללה בחוק, במסר הציבורי שזה מעביר, זה לתת לגיטימציה לשימוש בסמים. זה יביא ליותר תפוצה ויותר נגישות שלהם, ושוב יגיע ביתר קלות לידיהם של ילדים ונוער.

אני בהחלט בעד שהמשטרה תפעיל יותר שיקול דעת ושכל ישר באכיפה. אני ממש לא חושב שכל שימוש ביתי מצדיק פריצה לבית באישון לילה, חיפוש, מעצר ופתיחת תיק פלילי. אבל מכאן ועד למתן לגיטימציה לשימוש בסמים בחוק יש מרחק רב.

ובכלל, הטענה שמשהו הופך לנורמטיבי כי הרבה מאוד אנשים עושים אותו היא מאוד בעייתית. יותר אנשים עוברים על המהירות המותרת על הכביש מאנשים שמעשנים קנאביס, ובכל זאת אין שום תנועה רצינית שמבקשת לבטל את מגבלת המהירות כליל.

לא כל חולשה שמתפתחת לאופנה הופכת ללגיטימית. חירות היא אף פעם לא דבר מוחלט. לא מכיר תנועה ליברלית שמבקשת לבטל את החובה לחגור חגורות בטיחות בשם הערך של "חיה ותן לחיות". החיים מלאים איזונים ולא צריך לפחד לערוך אותם גם אם זה הופך את המסר למעט מורכב.