יאיר שרקי
יאיר שרקיצילום: יח"צ

הגל השני של הקורונה הרחיק השבוע מעט את הבחירות הרביעיות. עד שיימצא החיסון, הנגיף עצמו הוא חיסון מפני השבריריות הכרונית שאחזה במערכת הפוליטית הישראלית, אבל ספק אם אפילו הוא יצליח להאריך באופן מלאכותי את הזוגיות הכפויה בין נתניהו לגנץ.

ממשלת החירום, שהוקמה כדי להיאבק בקורונה ובנזקיה, עסוקה במריבות על כל נושא אפשרי במקום במאבק בנגיף. השטחת העקומה, שהושגה במחיר כבד של שיתוק הכלכלה וסגר דרקוני, לא נוצלה כדי להקים מנגנון שיאפשר שגרה ממושכת של המשק לצד הקורונה. חודשיים של הפוגה יקרה וחילופי שר ומנכ"ל לא קידמו את הקמת המערך האפידמיולוגי, שיאפשר עריכת עשרות אלפי בדיקות מדי יום, מתן תוצאות תוך 24 שעות, וחקירות מהירות ויעילות של כל המגעים כדי לקטוע את שרשרות ההדבקה. השימוש באמצעי האיכון המיוחד של השב"כ היה אמור להיות פתרון חירום ולא ברירת מחדל. דליפת הקלטת הוויכוח בקבינט הקורונה בין ראש הממשלה לראש השירות היא סימן רע במיוחד. עמדותיהם של נתניהו וארגמן בסוגיה היו ידועות, אבל גם בלי להתייחס לשאלת זהות המדליף, הבחירה החריגה של מי מהצדדים להמחיש אותן לציבור באמצעים מוקלטים מלמדת שמישהו מנסה לאבטח את עצמו בזמן אמת לקראת מחדל מתקרב.

גם שובם של הסגרים, בעיקר על ריכוזים חרדיים, הוא עדות לכישלון. הגל הראשון לימד ששליפת החולים למלוניות יעילה יותר, וגם חוסכת את התסכול באוכלוסייה, שכעת מוכפל: ההתקהלויות והפרת ההנחיות שנרשמו במגזר בגל הראשון הומרו בצייתנות, השימוש במסכות בריכוזים החרדיים גבוה מבשאר חלקי הארץ - אבל מספרי הנשאים המאומתים שם עדיין גבוהים. הפקת הלקחים לא תשנה את נסיבות חייהם של החרדים. גם שמירה קפדנית על ריחוק חברתי לא תשנה את העובדה שבני ברק היא העיר הצפופה בישראל, ושההדבקה התוך־ביתית במשפחות ברוכות ילדים מובילה לתחלואה במספרים גבוהים. דווקא ההתפרצות בגל השני, חרף הניסיון לשמור על הכללים, מלמדת שגם בגל הראשון לא היה לחרדים הרבה סיכוי.

גנץ מהמר על נתניהו

אפילו חברי הכנסת מהליכוד שהתייצבו לדיון הסוער בוועדת הכספים על ענייני המס של ראש הממשלה, התקשו להסביר לעצמם בין מחיצות הפלסטיק השקופות כיצד נקלעו לקטטה הקולנית הממושכת והמבישה על תנאיו של ראש הממשלה, במקום על מצוקת העסקים הקורסים. נתניהו, שפיקח היה, מה ראה לשטות זו של עיסוק פומבי תקשורתי בכספיו בעיצומו של משבר כלכלי חריף? גם אם כל טיעוניו מוצדקים, התזמון של ניהול הדיון בעיתוי הזה בלתי מתקבל על הדעת. הוא לא רק ביקש למנוע תשלום מס רטרואקטיבי שנדרש ממנו כעת, אלא החליט להפוך את כל הקערה על פיה ולדרוש החזר בדיעבד על מיסים שכבר שילם.

היו מי שהסבירו שנתניהו ביקש להחזיר אצבע בעין על מה שנתפס בעיניו כהתנכלות שיטתית, אחרים הצביעו על הלחץ המשפחתי, אבל גורם בסביבת ראש הממשלה הציג נימוק אחר לגמרי: נתניהו מודע למחיר התקשורתי, אבל לאחר שבקשותיו החוזרות ונשנות לקבל סיוע כספי למימון הגנתו המשפטית נדחו מספר פעמים בוועדת ההיתרים - ראש הממשלה נאלץ לחפש נואשות מקור הכנסה אחר. הוא אומנם מיליונר, אבל לא מחזיק בהון נזיל בסכומים הדרושים. אם ועדת ההיתרים הייתה מאשרת לו את ההלוואה בסך שני מיליון דולרים, ועדת הכספים לא הייתה מתכנסת השבוע כדי לאשר לו הטבות מס בשווי מיליון שקלים.

גם אם ההסבר הזה מבהיר מעט את מניעיו של נתניהו, נותרה הקושיה החריפה יותר על בני גנץ. ראש הממשלה החליפי, שניהל קמפיין סביב השמירה על טוהר המידות, יכול היה לקצור כאן כמה נקודות קלות בבייס המאוכזב, ולהתעמת פומבית עם נתניהו בסוגיה הזאת. זו הייתה הזדמנות פז להוכיח לבוחריו שהוא הצטרף לממשלה מתוך אחריות, אך נותר בו עמוד שדרה ערכי. ההסכם הקואליציוני אינו מחייב את כחול לבן לתמוך במהלכים מהסוג זה, ובטח שלא אוסר עליו להתבטא נגדם באופן מפורש. אבל המקסימום שגנץ העז היה להורות לחברי סיעתו להשאיר את מושביהם בוועדה ריקים.

גנץ כנראה מבין שגם אם היה זוכה לתשואות קצרות בתקשורת על מאבק כזה, את עיקר התמיכה בו בקרב מחנה 'רק לא ביבי', שהוביל אותו עד הלום, הוא כבר לא יצליח לשחזר, ולעומת זאת את השותף נתניהו הוא היה עלול להרגיז מאוד. בחירות נוספות יביאו לסופו של גנץ בפוליטיקה, ולכן הוא מניח את כל מה שיש לו על ההימור הנגדי. הוא מוכן לשלם מחיר אלקטורלי כבד כדי להימנע מכל מה שיביא לפירוק הממשלה, לספוג חרפות, נאצות והשפלות מתומכיו לשעבר ומשותפיו בהווה, ובלבד שהזמן יחלוף עד ל־17 בנובמבר 2021, מועד הרוטציה שנקבעה בינו ובין נתניהו. ייתכן שכבר בנובמבר 2020 גנץ יוכל ליישר מעט את גוו הכפוף, אם תחזיות הסקרים בארה"ב יתגשמו וביידן יחליף את טראמפ בבית הלבן. גם המשך משפטו של נתניהו יחזק את כוחו של החליפי, אבל עד אז הוא אינו מתכוון לספק שום סיבה להפר את ההסכם. לא התקציב וגם לא הסיפוח.

נתניהו מאיים בבחירות אם החלת הריבונות לא תתרחש, אבל האמת היא שאיש אינו עומד בדרכו. ההסכם הקואליציוני קובע בפירוש שהוא אינו זקוק לגנץ ולאשכנזי, והוא רשאי לקדם את המהלך נגד רצונם. רוב בממשלה ובכנסת ממילא יש. אבל גנץ, ליתר ביטחון, זימן את הכתבים הצבאיים ונשא נאום בשבחה של תוכנית טראמפ, שהבהיר כי הוא לא יהיה המכשול בדרך להחלת הריבונות. נתניהו ייאלץ למצוא עילה אחרת.

היורש של ליצמן

במהלך ספירת הקולות האחרונים, יממה או שתיים אחרי הבחירות, ניגש לרב קניבסקי אחד מבני ביתו, ועדכן אותו כי המנדט השמיני של יהדות התורה בסכנה: "צריך ברכה גדולה שלא ירד היום אחד וילך לרשעים, זה מתנדנד בין שבעה לשמונה". אחרי ברכת "בו"ה בו"ה" בראשי תיבות, שאל המנהיג הליטאי הקשיש: "למה שמונה? צריך עשרה". אחד הנכדים מיהר לתרץ ש"אם יהיה שמונה, יכול להיות עשרה כי שניים יכולים להתפטר" במסגרת החוק הנורווגי, והרב סיכם בחיוך: "שיהיה מניין", וחזר ללמוד. לבסוף הסתפקה המפלגה החרדית האשכנזית בשבעה מושבים בלבד. אבל תיעוד הווידאו הזה נשלף השבוע בחדווה על ידי מקורבי הרב קניבסקי כשגם המקום העשירי ברשימה, אליהו ברוכי, התבשר כי יהפוך בקרוב לח"כ.

עם כל הכבוד להתרגשות במחנה הליטאי, שמונה עכשיו ארבעה ח"כים וסגן שר אחד, כך שמספר נציגי הציבור של דגל התורה הליטאית הפך שווה למספר הנציגים של אגודת ישראל החסידית - הסיפור המעניין הוא אצל החסידים. או ליתר דיוק: חסיד אחד. אליהו חסיד. מספר 9 ברשימת יהדות התורה לכנסת הוא בן חסידות גור, עד לאחרונה מנהל ישיבת אמרי אמת של החצר הגדולה בעולם החרדי. כניסתו לכנסת במסגרת החוק הנורווגי מעניקה לאדמו"ר מגור שני נציגים ישירים במערכת הפוליטית - השר ליצמן בממשלה ואליהו חסיד בכנסת, ובעיקר משנה את מערך הכוחות בתוך החצר: הח"כ הטרי לא צפוי להיות העוזר של ליצמן, אלא לדווח ישירות לבית האדמו"ר. לראשונה בעשרים שנותיו בפוליטיקה, יעקב ליצמן יתמודד עם תחרות מבית על מעמד השליח הנאמן ביותר והקרוב ביותר לרבי.

חסיד בן ה־44 הוא לא רק אלטרנטיבה לליצמן בן ה־71, אלא גם מסומן כיורש מיועד. הוא נכנס לכנסת בתקופה מורכבת מאוד ליו"ר יהדות התורה - אחרי שליצמן הוגלה על ידי האדמו"ר ממשרד הבריאות למשרד השיכון, וטרם ההכרעה הסופית בנוגע לכתב האישום נגדו. אם יועמד למשפט, ליצמן (שבריאיון ל'בחדרי חרדים' אמר השבוע כי אין בכוונתו לבקש עסקת טיעון) ייאלץ להתפטר מהממשלה, ואולי יבקש לחזור לכנסת במסגרת החוק הנורווגי. בתרחיש כזה חסיד יצטרך לפנות את מקומו. אבל אם חסיד יוכיח את עצמו בכנסת, האדמו"ר מגור עשוי להחליט על הצרחה ולמנות אותו לשר.

לתגובות: [email protected]