מקובל לראות ב-ADHD כהפרעה ובהתאם ההתייחסות לנושאים את התסמין, אבל יש מקומות וענפים בחיינו ש-ADHD הוא דווקא יתרון, בין השאר בעולם העסקים.
ניר מקובסקי, מנטור עסקי, רואה ב-ADHD הזדמנות לפיתוח עסקי והוא מסביר מדוע: "אנחנו רגילים לדברים מסורתיים בעולם העסקי, לרשמיות ולתכניות עסקיות והכול אכן נכון. אנחנו גם אוהבים להיות שייכים לאנשים שחושבים כמונו, והרוב חושבים כך. אבל מהצד שני בעולם העסקי פריצות הדרך הגדולות היו מהאנשים שחושבים מעט שונה ואנחנו מתלהבים מאיך הוא עשה את זה ואיך לא חשבו על זה קודם. זה המשהו שיש אנשים שאומרים שגם להם יש את המשהו הזה ולא ברור להם לנמה הם לא הולכים על זה עד הסוף".
המשהו הזה, לטעמו של מקובסקי, הוא ה-ADHD המוגדר על ידי רבים כהפרעה שאותה מקובסקי מפרש ההיפך מהמקובל. "מדובר באנשים שמסוגלים להסתכל על הרבה דברים שמתרחשים סביבם, לקלוט אותם ללא סדר כרונולוגי בבת אחת ופתאום עולה להם רעיון או פתרון שמנתח את המציאות סיבם ולהביא חשיבה יוצאת דופן. הם גם מאוד היפרים ורוצים לצאת מיידית לביצוע. בשפה הפשוטה קוראים לזה יזם, זו הקפיצה מנושא לנושא, רעיונות מדהימים".
"אנשים אומרים שזה לא תקין ולא יתכן שיש הרבה רעיונות ושתקפוץ מנושא לנושא אבל היזם הוא זה שדוחף את ההתפתחויות העסקיות", אומר מקובסקי ומבהיר כי ה- ADHD הוא שמוביל לתזזיתיות הזו שבעיניו היא כישרון מולד שניתן לפתח אותו כל אדם ברמתו שלו.
"לדעתי זה כישרון שהוא פחות נפוץ ולכן הרבה פעמים אנשים מסתכלים עליו כמשהו חריג. אנחנו רגילים לפעול על פי תבנית ופתאום מישהו מדבר אחרת ובסדר לא מקובל ולכן הכישור הזה נתפס לאורך השנים אצל הרבה אנשים כהפרעה ובתרבות השתרשה התפיסה שזה לא תקין. התחילו להסתכל על זה כמשהו תקין והגיוני כשאדם כמו ביל גייטס או אחרים הגיעו להישגים מדהימים ואז אנשים מתפעלים".
כשהוא נשאל אם כדי להוריד את הרעיונות הגדולים לשפת המעשה התבניתית נדרשת מחשבה ארצית ומקובעת יותר, מקובסקי עורך הפרדה בין התנהגות מוסרית הנחלקת לטוב ורע לבין דרכי פעולה שבהם לא ניתון לקבוע מה טוב ומה רע. "כדי להצליח צריך לקיים את שתי המתודות ביחד. היזם צריך לדעת מה יתרונותיו ומה חסרונותיו. יזם טוב יידע שאם הוא פחות טוב בהכנסה של הדברים לתבניות רצוי שיהיה לידו מי שיידע להוציא את הדברים לפועל. לצד כל כוכב יש צוותים שמאפשרים לו להיות כזה".
מקובסקי מבהיר כי הדברים כאמור ניתנים לפיתוח ולתרגול על מנת להשתכלל בכישרון הטמון ב-ADHD. "זה כישרון ויש סקאלה של הכישרון הזה. זה לא 0 או 100. המוח שלנו אלסטי וניתן לתרגל אותו מנטאלית, בוודאי אצל ילד. ההבנה הראשונה שצריכה להיות היא שזו לא הפרעה אלא כישור, ועכשיו נראה איך מפתחים אותו כחוזקה ומתאמנים גם לגבי דברים שצריכים חיזוק".
מניסיונו שלו הוא מספר: "מגיל צעיר הייתי צריך ללמוד עם מוסיקה או עם כתיבה", ובהתאם הוא אומר כי ילד שכזה "דווקא כשהוא כותב או מסתכל הצידה הוא מרוכז יותר. צריך לחזק אותו ולהתייחס לכישרון ככלי נפלא שיחד אתו צריך לצאת מהשיעור עם המטרה הזו והזו. הילד ימצא בעצמו את הדרך האפקטיבית ביותר עבורו כדי להגיע לשם. התיוג הוא הדבר ההרסני ביותר. המטרה היא לחזק את הביטחון בכישורים המולדים".