הממשלה החליטה על הקמת רשות לפיתוח כלכלי חברתי במגזר החרדי. עד כמה לעולם האקדמי תפקיד בשילובם של בני הציבור החרדי בעולם הכלכלי? על כך שוחחנו עם סטיוארט הרשקוביץ, סגן נשיא המרכז האקדמי לב בו לומדים כ-2000 חרדים.
"הדרך המוכחת בכל העולם לקידום בעבודה ומציאת עבודה מכובדת עוברת דרך הכשרה אקדמית", אומר הרשקוביץ המציג מנתוני המכון: "יש לנו השמה של מעל תשעים אחוז. המשכורות שהבוגרים משתכרים מתחילות בעשרת אלפים שקל ומגיעות לעשרים אלף ויותר. כיום חסרות 15,000 משרות של מהנדסים ולכן מעבירים עבודות לחו"ל כי אין מספיק אנשים שיטפלו בזה".
מאחר וכך, סבור הרשקוביץ, המעוניינים בעבודה מכובדת שתאפשר שמירה על חיי תורה יכולים וצריכים לעשות זאת דרך המסלול האקדמי, ובלבד ומדובר במסלול שאכן תואם את דרישותיו התורניות של הסטודנט. על כך שאלנו כיצד הוא רואה את המאבקים החוזרים ונשנים מול אותם באקדמיה הנלחמים במסלולים תואמי המגזר החרדי, אינם רוצים לראות מסלולים נפרדים לגברים ונשים ועותרים נגד הפניית מרצים לגברים ומרצות לנשים.
"אנחנו מתמודדים עם זה כמעט כל יום", אומר הרשקוביץ ומספר על סמינר בזום שהיה לאחרונה באוניברסיטה העברית ובו "הציגו כמה זה נורא שיש קמפוסים נפרדים וכו', אבל ההוכחה הטובה ביותר היא ההצלחה. 2000 סטודנטים חרדים לא היו מגיעים אלינו אם לא היו קמפוסים נפרדים ורק מרצים לגברים ובעיקר מרצות לנשים".
נתון נוסף אותו מציין הרשקוביץ הוא "אחת מחמש נשים שלומדות מדעי המחשב לומדות אצלנו". לטעמו יש בכך עדות לכך ש"המהפך בתחום מדעי המחשב האקדמי מתחיל".
ומה באשר להתנגדותם של מנהיגי הציבור החרדי ללימודים אקדמיים? האם נעשית עבודת הסברה מול רבנים ומנהיגי קהילות? גם כאן מבסס הרשקוביץ את תשובתו במציאות בשטח: "אמנם יש אמירות בריש גליה נגד האקדמיה, אבל ההוכחה הטובה היא שכמה חברי כנסת חרדים שולחים את ילדיהם ללמוד אצלנו וזה אומר הכול. אנחנו מבינים שמשהו משתנה בציבור החרדי. רבנים יודעים שאצלנו האווירה תורנית לגמרי, בית המדרש הוא במרכז האקדמיה ואין כל סתירה. יש לימוד תורה כל היום. בשיחות אחד על אחד אנחנו מסבירים את זה לראשי הקהילה החרדית והם מבינים את זה".
הרשקוביץ מציין כי לימודי מדעי המחשב זוכים להצלחה רבה בקרב בני המגזר החרדי, "זה מאוד קליט אצלם", הוא אומר ומעיר כי במכינה לקראת הכניסה ללימודים האקדמאיים עצמם "אפשר להגבר על הפערים של 12 שנות ליבה".