בימים אלו, מסתיים סבב נוסף של לימוד ספר 'משנה תורה' בתדירות של פרק ביום. משך כל סבב שכזה הוא כ-3 שנים, בהם נפגש הלומד בחיבור ההלכתי הראשון מסוגו מאז עריכת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא – וייתכן שאף הראשון מסוגו שנכתב ונערך בכדי שישמש כספר לימוד מתחילתו ועד סופו.
ב-7 השנים האחרונות אני מלמד ולומד יום יום עם תלמידי, תלמידי חט"ב ותיכון, לימוד יומי זה. ברצוני לשתף ולהאיר מעט מן התובנות והחוויות שעלו במהלך שנים אלו של לימוד.
במוסדות הלימוד הממ"ד, יסודיים ועל יסודיים, ישנה הקצאה משמעותית ללימוד והוראת "לימודי קודש"; תורה, פ"ש, משנה, הלכה במעגל השנה, גמרא ועוד. עם זאת, היקף הלימוד במרבית המוסדות מצומצם. מעטים הם תלמידי החמ"ד אשר למדו את כל חומשי התורה באופן משמעותי (כחלק מהלימוד בבית הספר). לימוד של התנ"ך כולו או של כל שישה סדרי המשנה נדירים הם עוד יותר.
עם זאת, ללא כל קשר אל היקף הלימוד אותו למדו הילדים בשנות היסודי שלהם, בהגיעם אל החטיבה והתיכון, נחשפים התלמידים במינון זה או אחר אל "היהלום שבכתר" – לימוד הגמרא. הגמרא, שמקומה המרכזי בלימודי הקודש בתורה שבעל פה, כלימוד מעמיק של הבנה, עיון, דיון ומחשבה – אינו ניתן לוויכוח, אך מקומה במערכת החינוך הממ"ד כהוויתה, מורכב מאוד.
לומד הגמרא הצעיר (והמבוגר), אשר לא עקב אחר תנאי הקבלה הקדומים אל בתי המדרש התלמודיים: "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה... בן חמש עשרה לתלמוד..." (אבות ה,כא) נידון כאן לקשיים רבים ואף לתסכול. בכדי לקחת חלק בדיון תלמודי, עליך לדעת את המקרא והמשנה.
אין כמעט תלמיד כיום שלא חווה את הקושי בלימוד הגמרא כאשר מושגי יסוד רבים מספור, אינם מוכרים לו, מקראות אשר כל הלימוד מהן לקוח מההקשר בהן נכתבו וממילות ה"וגומר", מנושאים אשר עבור באי בית המדרש בבבל ובא"י, וכן עבור מפרשי התלמוד היו ברורים מאליהם, אך ללומד אשר נכנס ללא הידע וההיקף הנדרש – קשה "להחזיק ראש ולהבין מהן הלכות מעשר בהמה וכיצד הדיון בהן ובקדושה שלהן הובא כסיוע במחלוקת בסוגייה העוסקת בכלל בדיני ממונות.
נו, טוב, אתם ודאי אומרים לעצמיכם – בשביל זה יש מורה (או ביאורים בני זמנינו), בכדי שיסביר את אותם הנושאים שאינם מוכרים ללומד וינחה אותו בלימוד, לא? אדרבה, מורה (או ביאור) טוב ככל שיהיה, אשר נדרש בכל שיעור או סוגייה, לקטוע את רצף הסוגייה, לפתוח מעין "חלונית וקיפדיה" או "קורס מיני TED" בנושא הלא מוכר – פוגע בהבנת הסוגיה ובהנאה ממנה. משל לתלמיד מדעים בכיתה ב' שלמד על מחזור המים, שנכנס לכנס בינ"ל בנושא משבר המים העולמי בו מומחי סביבה, מדעני כדור הארץ, מומחי משאבים ואנשים מהעשייה דנים בדרכים לפתרון המשבר, רק מכיוון שכתוב על השלט – מחזור המים בכדור הארץ. "היי!" יגיד לעצמו אותו ילדון, "אני יודע מה זה מחזור המים! וודאי אוכל להבין על מה מדברים שם..."
ישנם ערכים נפלאים של עמל, קביעות, סיפוק נדיר בהספק "וסיום" של ספרים, אשר ניתן להרחיב על כל אחד מהם רבות ועל החשיבות העצומה בכל אחד מהם, היום, יותר מתמיד. לאחר למעלה משני סבבים של התנסות בלימוד רמב"ם יומי יחד עם תלמידים, שגררו אחריהם חברים, הורים ובני משפחה נוספים, אני יכול להגיד בבירור: לימדו רמב"ם, בקביעות ובסדירות! הקדישו זמן קבוע ללימוד בכל יום! היקף הידיעות בכל התורה כולה הינו תמורה מופלאה. ההנאה מהלימוד היומי בד בבד עם לימוד הגמרא יהפוך את הלומדים לשמחים, בעלי תחושת מסוגלות בשל הבנה רחבה ועמוקה יותר. אמת, אולי לא נזכור הכל, אולי נפספס הרבה פרטים, אולי הלימוד יהיה שיטחי בחלקו – אבל בשביל זה יש את הסבב הבא...
הכותב הוא מורה ומחנך