ישלמו? דרשן לייטנר
ישלמו? דרשן לייטנרצילום: מרים צחי

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, זועם על הרשתות החברתיות והורה לבחון דרכים לשינוי החוק האמריקאי המעניק חסינות לרשתות הללו מתביעה על תכנים שהועלו בידי הגולשים.

בארגון 'שורת הדין' נערכים כבר כעת, עוד לפני שהחוק האמריקאי שונה, לתביעת ענק בשמן של משפחות נפגעי טרור ישראליות ואמריקאיות נגד פייסבוק בטענה שזו נתנה בימה חופשית לדברי הסתה ועידוד טרור שהובילו למעשי טרור בפועל.

עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, העומדת בראש 'שורת הדין' מספרת על התביעה המתוכננת ועל חוק החיסיון והסיכוי לשנות אותו. "אננו יודעים שפייסבוק אחראית לפיגועי המחבלים הבודדים", היא קובעת ומזכירה כי "ראש הממשלה קרא לזה 'אינתיפאדת פייסבוק'. היו תחינות של בכירים בישראל להפסיק את ההסתה אבל הם סירבו כי הם חסינים מכל תביעה".

"המחוקק האמריקאי אומר שהוא לא רואה ברשתות החברתיות כמפרסם, כי אין להם אפשרות לראות כל פוסט ופוסט ולכן העניק חסינות מהליכים משפטים ולכן פייסבוק יכולה לעשות ככל שעולה על רוחה. היא יכולה לבטל פוסטים או לאשר או לצנזר או להוציא משתמש".

במציאות הזו הגיע העימות של טראמפ מול טוויטר. לאחר שהוא צייץ טענה לפיה קיומן של בחירות דרך הדואר מזמין זיופים בטוויטר הוסיפו לציוץ הערה לפיה קביעתו וטענתו זו של הנשיא לא נבדקה ולא אומתה. "טראמפ התעצבן כי מי זו טוויטר שתפקפק בציוצים שלו. הוא החליט לפגוע קשות בטוויטר על ידי שינוי החוק שמעניק להם חסינות ויש בזה היגיון כי אם טוויטר מתערב בתוכן ודורש אימות לדברים, אז למה לא לראות בו מפרסם? הרי כל הרעיון של הסרת החסינות התבסס על כך שהם לא יכולים לבדוק ולא לנטר חומרים ממיליארדי פוסטים וציוצים, והעובדה שהם כן יכולים לנטר חומר אחרי שתשומת הלב שלהם מופנית לכך, מובילה בהכרח למסקנה שניתן להטיל עליהם אחריות".

בעקבות הדברים נבדקת כעת האפשרות להסרת החסינות ולהערכת דרשן-לייטנר למהלך כזה בהחלט יש סיכוי למרות דגל זכויות האדם וזכות הביטוי החקוקות וצרובות בהוויה האמריקאית. לדבריה מהחרמת החברות הגדולות את פייסבוק ניתן ללמוד כי "אם הציבור בארה"ב תומך בשינוי מדיניות יכול להיות שהקונגרס יקבל גב ויעז לשנות את החוק".

עם זאת בדבריה אינה שוללת דרשן-לייטנר את האפשרות שהמשפטנים הבוחנים את האפשרויות השונות ימוססו את הזמן עד לאחר הבחירות שם.

"החוק יצר גולם שקם על יוצרו. כוונת הקונגרס הייתה טובה. ניתן להן חסינות וסמכו שיפעלו שם נכונה אבל הרשתות ניצלו את המנגנון לרעה ואמרו שאני המלך ואני אעשה כל מה שנראה לי לנכון ברשת שלי, ולכן כעת הפה שהתיר הוא זה שכעת יאסור.

ומה באשר לקביעת גבולות ההסתה ומשמעות הטרור, סוגיות שנמצאות במחלוקת תמידית בין מדינות ותפיסות שונות? האם פייסבוק תוכל לקבוע מהי הסתה, מהו טרור ומיהו רק לוחם חופש? "אני סבורה שיש יכולת לקבוע את הגבולות. לא המחוקק יכול להגדיר בדיוק מהו טרור, מהי הסתה לאלימות ומה יכול להוביל לאלימות. צריך לתת שיקול דעת לרשתות, אבל להנחות אותן שכל מה שיש בו קריאה לטרור ויש בו אספק לאלימות והסתה יירד ולא להשאיר את זה לשיקול שלהם".

לטעמה של דרשן לייטנר שינוי החקיקה יוביל למחשבה חוזרת בהנהלת הרשתות החברתיות. "כל פיגוע של התקופה האחרונה התחיל ברשתות החברתיות. השב"כ סרק את כל דפי הפייסבוק של כל אותם מרצחים וראה פוסטי נאצה והסתה וקריאה לרצח יהודים. אלו אנשים ששולהבו אחרי שקראו את הדברים ורצו להתפרסם כשהידים. הפלטפורמה שפייסבוק מעניקה לפלשתינים שמבקשים לפגוע בישראל היא עצומה. חמאס מגייס כספים ולוחמים בפייסבוק. כשלוקחים את זה ממנו יש לזה מחיר אבל בכך עוצרים את התפשטות הטרור".

בדבריה מציינת עורכת הדין דרשן לייטנר כי התביעה המשפטית תוגש דווקא בארה"ב, שהיא מולדת הפייסבוק ושאר הרשתות החברתיות, ובכך לא יהיה צורך להיתלות בשיקול הדעת של כל מדינה ומדינה ולתיאום עמדות בין מדינות כמו בריטניה וארה"ב לבין כווית וקטאר בסוגיות היחס לטרור.

"מי היה מכיר את דאעש ללא יוטיוב? מי היה מפחד מהארגון הזה ללא צילומי עריפות הראשים? הרשתות הללו תורמות לכך. עצם השימוש של ארגוני טרור במדיה החברתית הוא הפרה של החוק האמריקאי למניעת טרור. נאסר על כל גוף לסייע או לספק שירות כלשהו לטרור. פייסבוק, טוויטר וגוגל, הן חברות אמריקאיות שמספקות שירות מדיה לארגוני טרור וזו הפרה של החוק, אבל כל עוד יש חסינות הם מוגנות".