מז'בוטינסקי ועד ביבי

הימנעותו של ראש הממשלה מהכרזה על ריבונות עתה, מעלה בי כמה שאלות ותהיות.

אל"ם (מיל') טל בראון , י"ח בתמוז תש"פ

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
צילום: Marc Israel Sellem/POOL

בחיים, כך טוענים רבים, יש לתפוס הזדמנויות שנקרות בדרכך לבל יחמקו, גם אם יש סיכון בדבר ועל אף דברי הפו"פ- הססניים, פסימיים ופחדנים. הווה ידוע שהזדמנות שחולפת לא בהכרח חוזרת בסמיכות זמנים ובאותם תנאים כבהזדמנות הראשונה, ו"דלת שננעלת לא במהירה תיפתח" ככתוב בתלמוד הבבלי במסכת בבא קמא.

על כן נידרש ראש הממשלה לפעול עתה להחלת ריבונות כל עוד הדלת פתוחה, הרשות נתונה וישנה הסכמה ותמיכה רבה, גם אם שקטה, מובלעת וצנועה מסיבות שונות, בין אם פוליטיות- טקטיות- אישיות או סתם לא ענייניות.

שאלות ותהיות

הימנעותו של ראש הממשלה מהכרזה על ריבונות עתה, מעלה בי כמה שאלות ותהיות:

האם מאחורי הכוונה להכריז ביולי על ריבונות בשטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן הייתה כוונה ציונית רצינית, אמיתית וכנה שנועדה לממש זכות טבעית של עם ישראל על אדמתו, או שזהו בסך הכל "ספין" תקשורתי שנועד להסיט שיח מסוגיות פוליטיות, ציבוריות או אחרות שבוערות, לכאורה?

האם יש מאן דהוא המחכה באמונה לשעת כושר טובה יותר מהעת הזו, בה מכהן נשיא אמריקאי אולטרה-ציוני, לפני בחירות בארצו, שתומך במעשה הריבונות, בעם ישראל ובזכותו? נשיא שכבר הוכיח את מנהיגותו, כוונותיו ונחישותו עת העביר את השגרירות האמריקנית לירושלים במאי 2018, הכיר במרץ 2019 בריבונות ישראלית על רמת הגולן ושינה את הפרדיגמה ודפוסי החשיבה ביחס לסוגיה הישראלית- פלסטינית עם פרסום תכניתו המדינית לאזורנו בינואר 2020 ?

האם יש זמן טוב מזה להחלת ריבונות על שטח קטן יחסית בארץ ישראל, שעה שרוב מדינות העולם שקועות במגיפת הקורונה, משמעויותיה והשלכותיה הכלכליות, החברתיות והקיומיות לשבועות, לחודשים ולשנים הקרובות?

האם מדינות ערב היו אי פעם יותר עסוקות בעצמן, בהישרדותן ובענייניהן הפנימיים יותר מבעת הזו? האם היה אי פעם מכנה משותף גדול יותר ואינטרסים חזקים יותר למנהיגי ערב לחזק קשרים עם מדינת ישראל נגד טרור ואיומים איראניים, כמו גם לשימורם של משאבים ולפיתוחה של הכלכלה וכיו"ב? האם אי פעם העלה בר דעת שיהיו מנהיגים ערבים במזרח התיכון שיתמכו בתכנית טראמפ בפומבי, בעוד אחרים מהנהנים מתחת לכאפייה, למסיכה ולחיג'אב כאות הסכמה שבשתיקה להחלת ריבונות ישראלית על שטחים ביהודה, שומרון והבקעה, שיודעים הם היטב למי שייכים השטחים בדין ועל פי האמונה!?

הרי גם מי שחי ב"שכונה" וטרם השתכנע בדבר הזכות לעצמאות ולריבונות ישראלית, משוכנע כי מדובר ב"קיר ברזל" שהתהווה ובמעצמה חזקה שתישאר לבטח על אדמתה. על כן מן הראוי והמתבקש לכבדה, להשלים עם עצם קיומה ולהיות ביחסים טובים עמה בכדי להינות מתועלתה, השפעתה ושיפעתה.

האין זו השעה לפעול גם נוכח המצב ברשות הפלסטינית החולה, על אף האיומים החוזרים ונישנים מצידה? שהרי ביננו אלו רק תירוצים עלובים שמתחלפים מידי כמה שנים, אך באמת ובתמים תכליתם למנוע או לעכב התיישבות יהודית, להשתלט על "פלסטין" כולה ולסיים את תקופת ה"נכבה" (אסון) שהחלה בהקמת המדינה לשיטתם, כאילו היו היהודים- הציונים בסך הכל "צלבנים" חדשים שעוד מעט יחזרו לארצותיהם שבאירופה או הרחק מעבר לים.

היש עוד סיבה להתמהמהות ואי הכרזה על ריבונות בתואנה שיש עוד מה ללמוד, לחקור ולבדוק בסוגיה? האם ראש הממשלה או מי מהשרים הנכבדים מערער על העובדה שהריבונות הינה מהלך טבעי שהתבקש כבר לפני למעלה מחמישים שנה, עת שוחררה כברת הארץ מהכובשים הירדנים והוחזרה לבעליה המקוריים.

הרי לא יעלה על הדעת שדווקא ישראלים- ציונים יטילו ספק בזכותם של יהודים על יהודה ושומרון, שם צמחה והתבססה לה האומה ונוצקה רוחו האיתנה. היעלה על הדעת שיהודים יטילו ספק בחשיבותה ומרכזיותה של בקעת הירדן כגבולה המזרחי של הארץ כולה, אזור ששימש כשער הכניסה הראשון של עם ישראל לארץ המובטחת לפני למעלה משלושת אלפים שנה.

זאב ז'בוטינסקי ז"ל, ממקימי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה, מנהיג ציוני רביזיוניסטי, ראש בית"ר ומצביא האצ"ל שבקרוב ימלאו 80 שנה לפטירתו, אמר כך: "הקשו נא לאיכר צרפתי קושיות על כך, האם צרפת היא ארצו, אם בדין הוא שתהיה מדינה בלתי תלויה, אם חייבים להגן עליה בעת סכנה ואם למטרה כזו צריך לשרת בצבא? הרי אלו הן אקסיומות, לא "בעיות". רק נכי הרוח הללו, בעלי הפסיכיקה הגלותית, עשו אותן ל"בעיות", שיש לחקור אותן ול"הוכיחן". האמנם חייבים ל"הוכיח" אוויר, אור, רעב, צמא? מדינה יהודית כמוה כאור וכאוויר: שלי היא. אני יודע זאת מיום בו ראיתי את אור העולם, כאן אני עומד – ובאסטה (די/ מספיק- ט.ב)!"

עוד הוסיף ז'בוטינסקי דברים על ציונות וארץ ישראל ככתוב בספר "כתבים ציוניים ראשונים" בעניין זה, באומרו כי: "אמונתנו בארץ ישראל אינה עניין שברגש עיוור, מיסטי למחצה, אלא מסקנה הנובעת מתוך חקירה בלתי משוחדת של מהות תולדותינו". דברים אלו בהירים אף יותר באמירתו משנת 1904: "כל אשר עברי בקרבנו ניתן לנו על ידי ארץ ישראל; כל השאר אשר בנו - איננו עברי. ישראל וארץ ישראל - חד הן, שם נולדנו כאומה ושם בגרנו. וכאשר באה הסערה והטילתנו אל מחוץ לתחומי הארץ, לא יכולנו עוד לגדול, כפי שלא יוכל לגדול עץ שנעקר מן הארץ, וכל חיינו הוקדשו רק לשמירה על ייחודנו זה שנוצר בארץ ישראל".

לסיכום

ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, אל תאפשר לדחוף לדחות את החשוב והמתבקש מזה שנים, כדי שזה לא יהפוך אף הוא לדחוף או גרוע מכך- לאבוד!

הפגן מנהיגות והכרז כעת על ריבונות בשטחי יהודה, שומרון והבקעה. הבטח לעם ישראל ביטחון בגבולות ארצו לדורי דורות, מבלי להפסיק ולעסוק בענייניה הדחופים של המדינה סביב מגיפת הקורונה, המאיימת על המשק עתה.